אפולוס הייל

תקציר

אפולוס הייל היה כומר מתודיסטי יליד מסצ'וסטס, אשר לאחר שאימץ את בשורת הביאה של המילריטים בשנת 1842, הפך לאחד ממארגני התנועה הראשיים, לשותף לכתיבת "תרשים 1843" המפורסם, ולעורך משנה של כתב העת המילריטי "Advent Herald". הוא עמד בראש ועידות כלליות של המילריטים ושרד את "האכזבה הגדולה" של 1844, ובסופו של דבר פרש מהטפה סדירה והתפרנס כסוחר נעליים בצ'רלסטאון, מסצ'וסטס. הוא נפטר ב-1898, בתחילת שנות התשעים לחייו.

"תרשים 1843" (1842)

התרומה הנצחית ביותר של משרתו המיליריטית של הייל הייתה תרשים מצויר ביד שיצר יחד עם צ'ארלס פיץ'. פרוום מתעד: "ב-1842 פיץ' עדיין היה בהאברהיל, מסצ'וסטס, ככומר של כנסיית ווינטר סטריט, שאליה נהג אפולוס הייל להגיע. באותה עת עיצב פיץ', בסיועו של הייל, את התרשים הנבואי המפורסם "1843", שצויר על בד, אותו הציג בפני ועידת בוסטון הכללית במאי 1842, שבראשה עמד ג'וזף בייטס" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 538, פסקה 6).

פרום מוסיף את תגובת הכנס: "לאחר הצגת התרשים, עם הסמלים הגרפיים ותקופות הזמן שלו, בפני הכנס, אושרו שלוש מאות עותקים ליטוגרפיים לשימושם של המטיפים האדוונטיסטים" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 538, פסקה 6).

פרום חוזר ומדגיש את חשיבות התרשים בהמשך הכרך: "בפתיחתה של הוועידה הכללית ה-12, שוב בבוסטון – שם התכנסה הוועידה הראשונה שמונה-עשרה חודשים קודם לכן – הציגו צ'ארלס פיץ' ואפולוס הייל את התרשים הנבואי שלהם, שזכה עד מהרה לכינוי "תרשים 1843". הוא צויר על בד, ונועד לפשט ולאחד את המצגות הפומביות של הנואמים האדוונטיסטים. הכנס הצביע בעד הדפסת 300 עותקים בגודל גדול, והתרשים הפך במהרה לתרשים הסטנדרטי. מאז הוא שימש באופן אחיד את המטיפים והמרצים המילריטים, והחליף את התרשימים האישיים השונים שקדמו לו" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 615, פסקה 2).

תיעודו של ג'וזף בייטס עצמו, בגוף ראשון, על הצגת התרשים מופיע אצל פרוום: "בפתיחת האסיפה הזו, האחים צ'רלס פיץ' ו-א' הייל מהברהיל, הציגו בפנינו את חזונות דניאל ויוחנן שציירו על בד, עם המספרים הנבואיים וסיום החזון, שאותו כינו 'תרשים'. האח פ' הסביר את הנושא ואמר בעיקרו של דבר את הדברים הבאים: הוא חשב על כך רבות, והרגיש שאם ניתן לעשות דבר מסוג זה, הדבר יפשט את הנושא, ויקל עליו בהרבה להציגו בפני האנשים. כאן נראה היה כי אור חדש זרח. האחים הללו הגשימו נבואה מ- , שניתנה על ידי חבקוק 2468 שנים קודם לכן" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 615, פסקה 3).

הכנס שנערך במאי 1842 בראשות בייטס הפך גם הוא לאחד מרגעי המפתח בהקמת תנועת המילריטים. פרום מציין כי בייטס "נבחר במאי 1842 ליו"ר אחת הועידות החשובות ביותר — זו שאישרה את הדפסתו של "תרשים 1843" המפורסם של פיץ', ואישרה את קיום אסיפות המחנה, שנועדו להיות הצלחה כה בולטת" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 547, פסקה 2).

יו"ר ועידת בוסטון (מאי 1843)

מעמדו הבולט של הייל בהנהגת התנועה הגיע לשיאו בשנה שלאחר מכן, כאשר עמד בראש הכנס הכללי הגדול האחרון של המילריטים. פרוום מתעד: "הכנס הכללי האחרון שנערך היה שוב בבוסטון, במהלך שבוע השנה ב-1 במאי 1843. רוב המפגשים התקיימו ב"משכן המיליטרי", שהכיל כמעט ארבעת אלפים איש, כאשר מפגשים קטנים יותר התקיימו בכנסייה הישנה של היימס ברחוב צ'רדון. אפולוס הייל היה יו"ר, ונתינאל סאות'רד שימש כמזכיר. רשימת הדוברים הייתה מרשימה: וויטינג, פיץ', ליץ', הולי, הייל, בארי, היימס, בראון וסקינר. המפגשים התקיימו בבוקר, בצהריים ובערב" (The Prophetic Faith of Our Fathers, כרך 4, עמ' 619, פסקה 1).

מותו (1898)

לאחר האכזבה של 22 באוקטובר 1844, הייל היה קשור לזמן קצר לפרשנות "הדלת הסגורה" של ג'וזף טרנר, אך חזר לעמדת הרוב האדוונטיסטית בוועידת אלבני ב-1845. פעילותו כדרשן פחתה ב-1846 והוא התפרנס כסוחר נעליים בצ'רלסטאון, מסצ'וסטס. על פי האנציקלופדיה של האדוונטיסטים של יום השביעי, הוא נפטר ב-13 בפברואר 1898, בבית בתו האלמנה בוושינגטון הבירה, בשנתו ה-91.