תקציר
אוגוסטין קורנליוס "א.ס." בורדו היה המטיף האדוונטיסטי החלוצי בקרב האוכלוסיות דוברות הצרפתית בוורמונט, קוויבק ועמקי הוולדנסיאנים באלפים האיטלקיים. יחד עם אחיו דניאל ט. בורדו (1835–1905) הוא פעל במשך יותר מחצי מאה בקהילות דוברות אנגלית וצרפתית; יחד הקימו האחים את העבודה האדוונטיסטית הבסיסית בדרום קוויבק והיו חלוצים במאמץ ההוצאה לאור האדוונטיסטי בשפה הצרפתית. נולד ב-15 בנובמבר 1834 בסנט רג'יס, קנדה התחתונה (כיום אקווסאסנה, על גבול קוויבק/ניו יורק), לאב קנדי-צרפתי ולאם צרפתייה, גדל כבפטיסט, הוטבל לאמונה האדוונטיסטית השבתאית ב-1856 בהשפעת ויליאם ל. סקסבי (גיסו לעתיד), הוא כיהן כ- , נשיא ועידת ורמונט (1865–1870), נשיא ועידת קוויבק (1880–1884), ומ-1884 עד 1888 פעל בקרב הוולדנים הצרפתיים באלפים. הוא נפטר בנורת' האטלי, קוויבק, ב-26 באפריל 1916.
מסנט ריג'יס אל אמונת השבת (1834–1856)
על פי התיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י. ווייט בספר Letters and Manuscripts, כרך 1: "אוגוסטין בורדו, מטיף קנדי-צרפתי דו-לשוני, יחד עם אחיו, דניאל בורדו, ידוע בעיקר כחלוצים בהפצת המסר של האדוונטיסטים של יום השביעי בקרב הקהילות האנגליות והצרפתיות בוורמונט ובקוויבק" (The Ellen G. White Letters and Manuscripts: Volume 1, p. 794, par. 2).
אותו תיאור ביוגרפי מתעד את ילדותו ואת הצטרפותו לאמונה האדוונטיסטית השבתאית: "א. ס. בורדו גדל כבפטיסט בצפון ורמונט, ובגיל צעיר הטיף בקהילות המהגרים הצרפתיות המקומיות. בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19 התחתן אוגוסטין עם שרלוט סקסבי. בשנת 1855 אחיה של שרלוט, ויליאם ל. סקסבי, הציג בפני אוגוסטין את המסר האדוונטיסטי השבתאי. בקיץ הבא החל אוגוסטין להטיף את אמונתו החדשה. במשך רבע המאה הבא, למעט הפסקות מעטות, הוא הטיף והקים כנסיות חדשות משני צדי הגבול הקנדי, אך בעיקר בעיירות המזרחיות של דרום קוויבק" (מכתבי וכתבי היד של אלן ג'י. ווייט: כרך 1, עמ' 794, פסקה 3).
בספרו של אוריאה סמית, In Memoriam: Mrs. Bourdeau Genin (1869), מתועדת שושלת משפחת בורדו: "בגיל עשרים, היא, שכיום נחה בשלום לפנינו, נישאה לאוגוסטין בורדו, יליד סנט רג'יס, קנדה התחתונה, שאביו היה צרפתי-קנדי ואמו צרפתייה מצרפת" (In Memoriam, עמ' 3, פסקה 2). באותו ספר זיכרונות מתועדת התנצרות המשפחה: "זמן קצר לאחר שהתיישבו מר ואשתו אוגוסטין בורדו במקום זה, הם התנצרו ואימצו את ערכי הפרוטסטנטיות במלואם, בנחישות כי, בחסד אלוהי, דבר לא ימנע מהם להתקדם לאור התנ"ך" (In Memoriam, עמ' 3, פסקה 3).
שנות ורמונט וקוויבק (1856–1884)
באותו תיאור ביוגרפי מתועדת הקריירה הארוכה שלו בשירות האוונגליסטי והניהולי: "במהלך תקופה זו שימש בורדו גם כנשיא ועידת ורמונט (1865–1870) וכנשיא ועידת קוויבק (1880–1884)" (The Ellen G. White Letters and Manuscripts: Volume 1, עמ' 794, פסקה 3).
יומנה של אלן ווייט משנת 1859 — המתועד בספר "עדות לכנסייה", כרך 1 — משמר חווית נסיעה מוקדמת עמו: "בסנט אלבנס פגשנו את האחים גולד ו-א.ס. בורדו. לאח ב. הייתה כרכרה מקורה נוחה ושני סוסים, אך הוא נסע לאט מאוד, ולא הגענו לאנוסבורג עד אחרי השעה אחת לפנות בוקר. היינו עייפים וקפואים. נשכבנו לנוח קצת אחרי השעה שתיים וישנו עד אחרי השבע" (עדות לכנסייה, כרך 1, עמ' 662, פסקה 1).
המשימה אצל הוולדנים באלפים (1884–1888)
בספר "תנועת הביאה השנייה הגדולה של לוגבורו" מתועדת הצבעת הועידה הכללית ששלחה אותו לשדה המשימה האירופי: "בוועידה הכללית שנערכה באוקטובר 1883, הומלץ להתחיל, בהקדם האפשרי, בהוצאת עיתון באנגליה. כתוצאה מהצבעה נוספת שהתקבלה בכנס זה, הזקנים ג'ורג' אי. באטלר, מ. סי. וילקוקס, וא. סי. בורדו נסעו לסייע בעבודה באירופה ובאנגליה" (תנועת הביאה השנייה הגדולה, עמ' 405, פסקה 4).
באותו פסקה מתועד התחום הספציפי שאליו הוצב: "א. ס. בורדו פעל בקרב העם הצרפתי בעמקי האלפים, בקרב הוולדנים; בעוד שמ. ס. וילקוקס עסק בעבודת הדפוס והעריכה באנגליה, ונשאר שם עד סוף שנת 1886" (The Great Second Advent Movement, עמ' 405, פסקה 4).
בתיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י ווייט מתועד סיכום פעילותו לאחר תקופתו באירופה: "בין השנים 1884 ל-1888 עסק בהפצת הבשורה במרכז אירופה. עם שובו מאירופה, בילה את שנותיו האחרונות בשירות במספר מקומות בקנדה ובארצות הברית" (מכתבי אלן ג'י ווייט וכתבי היד: כרך 1, עמ' 794, פסקה 3).
עצותיה של אלן ווייט — ודאגתה למשפחה
התיאור הביוגרפי מתעד הן את ההערכה הרבה שרחשה אלן ווייט לאחים בורדו והן את כנותה הבלתי מתפשרת כלפיהם. לאחר שהציין כי כבר בשנת 1861 הביעה אלן ווייט את הערכתה לשיקול דעתם ולניסיונם של האחים, ממשיך התיאור: "עם זאת, עיקר התכתבותה עם א. ס. בורדו מתוארך לשנת 1886, בזמן שעבד באירופה, בתקופה קשה בחווייתו הרוחנית וביעילותו כמטיף" (מכתבי וכתבי היד של אלן ג'י. ווייט: כרך 1, עמ' 794, פסקה 4).
מכתבה של אלן ווייט משנת 1883 מתעד את הזמנתה על ידי אוגוסטין בורדו ואת הטיפול שלה באשתו הגוססת: "אוגוסטין בורדו הגיע בשבת ודרש ממני לנסוע למקום מגוריו כדי לפגוש את הקהילה הקטנה שם, המונה כ-40 איש. הם בנו בית תפילה חדש ורוצים לחנוך אותו" (מכתבים וכתבי יד, כרך 4, מכתב 26, 1883, פסקה 9). באותו מכתב, באותו פסקה, מתועדים ימיה האחרונים של שרלוט בורדו: "האחות אוגוסטין בורדו שוכבת על ערש דווי. היא עליזה, רגועה, [ו]בוטחת בישוע, ביודעה שתפקידה עלי אדמות הסתיים" (מכתבים וכתבי יד, כרך 4, מכתב 26, 1883, פסקה 9).
האחים בורדו יחד — דניאל ט. בורדו
התיאור המקביל של קרן אלן ג'י ווייט על דניאל ט. בורדו, אחיו הצעיר ושותפו התכוף לעבודה, מתעד את משרתם החלוצית המשותפת: "דניאל בורדו, מטיף דו-לשוני חלוצי, גדל בקהילה הבפטיסטית דוברת הצרפתית בצפון ורמונט והתנצר לאדוויזם השבתאי בשנת 1856 בהשפעת אחיו, אוגוסטין סי. בורדו, שהתנצר זמן קצר לפני כן. במשך כמעט חמישה עשורים הטיף דניאל בורדו ממסצ'וסטס ועד קליפורניה בארצות הברית, וגם בקנדה ובאירופה. ראויים לציון מיוחד הם עבודתו החלוצית ב' ' בקוויבק (יחד עם אחיו), עבודתו פורצת הדרך בקליפורניה עם ג'ון נ' לופבורו (1868–1870), ושתי מסעות מיסיונריות לאירופה (1876–1878 ו-1883–1887)" (The Ellen G. White Letters and Manuscripts: Volume 1, p. 795, par. 1).
מותו (1916) ומורשתו
לפי ESDA, א. ס. בורדו המשיך לכהן לאחר שובו מאירופה בסדרה של מינויים כרועים רוחניים ומבשרים בקנדה ובארצות הברית, וחי את שנותיו האחרונות בנורת' האטלי, קוויבק, באותו אזור של העיירות המזרחיות שבו היה חלוץ בעבודת האדוונטיסטים חמישים שנה קודם לכן. הוא נפטר בנורת' האטלי ב-26 באפריל 1916. אחיו דניאל נפטר 11 שנים קודם לכן, בשנת 1905. יחד, האחים בורדו הנחילו את האמונה האדוונטיסטית בקרב הקהילות דוברות הצרפתית בקוויבק, הניחו את היסודות לפעילות האדוונטיסטית בקנטון ווד ובאלפים האיטלקיים, ותרגמו את החוברות האדוונטיסטיות הראשונות לשפה הצרפתית.