מייקל בלינה צ'כובסקי

תקציר

מייקל בלינה צ'כובסקי היה נזיר פרנציסקני פולני לשעבר, כומר ולאומן מיליטנטי שהפך למיסיונר האדוונטיסטי הראשון שיצא מארצות הברית כדי להטיף את בשורת המלאך השלישי באירופה — אף על פי שיצא ללא אישור רשמי מבאטל קריק. הוא נולד בפולין ב-4 באוקטובר 1818, עזב את הכהונה הקתולית בשנת 1850 והיגר לאמריקה בשנת 1851. לאחר שקיבל על עצמו את השבת בשנת 1857, הוא פעל בקרב האדוונטיסטים דוברי הצרפתית בצפון ניו יורק, ואז פנה לאדוונטיסטים שאינם שומרי שבת בבקשה למימון, כאשר התברר שבאטל קריק אינם מסוגלים לממן את תוכניותיו האירופיות, והפליג לאיטליה בשנת 1864. למרות התמיכה הלא סדירה במשימתו, הוא הקים קבוצות אדוונטיסטיות שומרי שבת באיטליה, שווייץ, רומניה והונגריה, שהפכו לבסיס שעליו בנו ג'יי. נ. אנדרוס ול. ר. קונרדי. הוא נפטר ב-1876 בווינה.

מכומר פולני לאדוונטיסט אמריקאי (1818–1858)

התיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י ווייט בספר "מכתבים וכתבי יד" מתעד את שנות חייו המוקדמות של צ'כובסקי: "המיסיונר האדוונטיסטי הראשון של יום השביעי באירופה, מ. ב. צ'כובסקי, היה נזיר פרנציסקני לשעבר, כומר ולאומן פולני מיליטנטי. מאוכזב מהרפיון והשחיתות בכנסייה הקתולית, עזב צ'כובסקי את הכהונה בשנת 1850. באותה שנה נשא לאישה את מארי וירג'יני דלבווט ובשנת 1851 היגר לארצות הברית, והגיע לניו יורק ב-3 בספטמבר על סיפון ה"יורקטאון" (The Ellen G. White Letters and Manuscripts: Volume 1, p. 819, par. 1).

אותו תיאור ביוגרפי מתעד את המעבר שלו לאדוויזם השבתאי: "המגע הראשון של צ'כובסקי עם האדוויזם השבתאי היה בשנת 1856, כאשר שמע את ג'יימס ווייט ואחרים מטיפים בפררי'ס מילס, ניו יורק. טבילתו בשנה שלאחר מכן ומעברו לבאטל קריק עוררו ציפייה רבה בקרב מנהיגי האדוויסטים. בקיץ 1858 הוא מונה להטיף בקרב הקהילות דוברות הצרפתית בצפון ניו יורק, שאיתן עבד בעבר כמטיף בפטיסטי" (מכתבי אלן ג'י ווייט ומכתבי היד: כרך 1, עמ' 819, פסקה 2).

עצתה של אלן ווייט והתוכניות האירופיות (1860–1864)

התיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י ווייט מתעד את המתח שנוצר ואת העצה שאלן ווייט נתנה לו: "כפי שהסביר ג'יי. נ. אנדרוס כמה שנים מאוחר יותר" — ואחריו מובא ציטוט מאנדרוס באותו הפסקה: "חשבנו שהוא לא מוכן באותה עת למשימה כה אחראית. לכן ביקשנו ממנו להמתין." (מכתבי וכתבי היד של אלן ג'י ווייט: כרך 1, עמ' 819, פסקה 3). עצתה של אלן ווייט עצמה באה באותה פסקה: "היה מוכן ללכת בעקבות ההשגחה האלוהית הנפתחת, אך אל תתווה לעצמך מסלול" (מכתבי וכתבי היד של אלן ג'י ווייט: כרך 1, עמ' 819, פסקה 3).

המשימה האירופית (1864–1876)

התיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י ווייט מתעד את מסלולו הסופי לאירופה: "כפי שהתברר, צ'כובסקי לא היה מוכן להמתין או להתייעץ, ובשל יחסיו המתוחים עם באטל קריק פנה בסופו של דבר לאדוונטיסטים שאינם שומרי שבת (בפרט הנוצרים האדוונטיסטים) בבקשה לסיוע כספי כדי להמשיך בתוכניותיו האירופיות" (מכתבי אלן ג'י ווייט ומכתבי היד: כרך 1, עמ' 819, פסקה 4).

למרות התנאים הבלתי שגרתיים, משימתו הניבה תוצאות מתמשכות. אותה פסקה ממשיכה: "עם זאת, שנותיו באירופה הניבו תוצאות מוצקות מאוד שעליהן י. נ. אנדרוס הצליח לבנות כשהגיע לשווייץ ב-1874" (The Ellen G. White Letters and Manuscripts: Volume 1, p. 819, par. 4) כמיסיונר הרשמי הראשון של האדוונטיסטים של יום השביעי באירופה.

בספרו History of the Sabbath and First Day מתעד ג'יי. נ. אנדרוס את העבודה בשווייץ שצמחה מהזרע שזרע צ'כובסקי: "יש להזכיר לשבח את האדוונטיסטים של יום השביעי בשווייץ. הם למדו לראשונה את האמיתות היקרות הללו מהזקן מ. ב. צ'כובסקי, אשר לפני כמה שנים לימד אותם את מצוות האל ואת אמונת ישוע. מאז שפעילותו בקרבם פסקה, נתן להם אלוהים כוח לעמוד בתקיפות על אמתו, והוסיף על מספרם" (History of the Sabbath and First Day, עמ' 509, פסקה 1).

הדאגה האישית של אלן ווייט למשפחה (1859)

ברישום ביומנה של אלן ווייט מדצמבר 1859 מתועדת מעורבותה האישית בפרנסת משפחת צ'כובסקי הענייה: "ירדתי לרחוב כדי לקנות חומר לשימוש אצל משפחתו של האח צ'כובסקי" (מכתבי אלן ג'י ווייט ומכתבי היד: כרך 1, עמ' 639, פסקה 1).

מותו (1876)

על פי התיאור הביוגרפי של קרן אלן ג'י ווייט והאנציקלופדיה של האדוונטיסטים של יום השביעי, צ'כובסקי נפטר ב-1876 בווינה, אוסטריה, לאחר 12 שנות שירות מיסיונרי באירופה. הקבוצות האיטלקיות, השוויצריות, הרומניות וההונגריות שלו המשיכו באמונה האדוונטיסטית השבתאית — ותוך מספר שנים נקשרו באופן רשמי עם הועידה הכללית באמצעות אנדרוס וקונרדי.