סילבסטר בליס

תקציר

סילבסטר בליס היה חוקר מילריטי, עורך וכותב הביוגרפיה הראשי של ויליאם מילר, יליד קונטיקט. הוא נולד בטולנד, קונטיקט, ב-19 ביוני 1814, והיה עורך העיתונים "סימני הזמנים" ו"הרלד האדוונט" לצד ג'ושוע ו. הימס, מזכיר ועידת בוסטון הכללית במאי 1842, מחבר הספר הקלאסי "זיכרונותיו של ויליאם מילר" (1853) — יצירה שצוטטה בהרחבה על ידי לופבורו, ספאלדינג ואחרים כתיעוד העיקרי של חייו של מילר — ועורך משותף של "קול האמת". הוא נפטר בשנת 1863 בגיל ארבעים ושמונה.

רקע משפחתי ושנותיו בקונטיקט (1814–1840)

על פי האנציקלופדיה של האדוונטיסטים של יום השביעי (מילטון הוק), בליס נולד ב-19 ביוני 1814 בטולנד, קונטיקט, להורים ג'ון וסאלי אבוט בליס. היו לו שלוש אחיות והוא היה הבן היחיד. הצעירה ביותר, אמילין אליזבת, נפטרה בשנת 1840 בגיל עשרים וארבע. הוא קיבל חינוך ליברלי והפגין כישרון ספרותי כבר בנעוריו. הוא לימד בבית ספר בהרטפורד, קונטיקט, סמוך לחוות משפחתו בטולנד, והיה חבר בכנסייה הקונגרגציונלית.

אימוץ המטרה המילריסטית

לפי ESDA, בליס אימץ את מסר הביאה של המיליטריסטים בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-19 והפך במהרה לאחד ממנהיגי העריכה של התנועה. הוא היה המזכיר בוועידה הכללית של בוסטון במאי 1842, שבה נבחר אילון גאלושה לנשיא. שמו של בליס מופיע בספרו של בליס עצמו, "זיכרונותיו של ויליאם מילר", בפרוטוקול הארגון של הוועידה: "לאחר שנבדקו שמותיהם ומקום מגוריהם של החברים, הועידה אורגנה במלואה עם בחירתו של הכומר אילון גאלושה מלוקפורט, ניו יורק, לנשיא, ושל ס. בליס ו-א. ר. פאסט למזכירים" (זיכרונותיו של ויליאם מילר, עמ' 300, פסקה 11). באותו כרך מתועדת פעילותו בוועדת העסקים בת 12 החברים של הועידה: "ועדה בת 12 חברים, שהורכבה מוויליאם מילר, ג'וזיה ליץ', נ. נ. וויטינג, ג'יי. ו. היימס, סילבסטר בליס, ל. ד. פלמינג, אראסטוס פרקר, ה. קאסוול, אי. ר. גייטס, אי. ה. שיפמן, פרוספר פאוול ואילון גאלושה, מונתה לארגן את ענייני הכנס" (זיכרונותיו של ויליאם מילר, עמ' 301, פסקה 1).

פירושו של בליס למתי 24 (1843)

בספר "תנועת הביאה השנייה הגדולה של לוגבורו" מתועדת השפעתו של פירושו של בליס משנת 1843 למתי כ"ד: "על השימוש שנעשה, הן באנגליה והן באמריקה, בנפלאות שנראו בשמים, נוכל ללמוד מקריאת הפרשנות למתי כ"ד מאת סילבסטר בליס, שפורסמה בבוסטון בשנת 1843" (תנועת הביאה השנייה הגדולה, עמ' 117, פסקה 1). לוגבורו מצטט את בליס ישירות, באותו הפרק: "כמו שהיעלמות העלים מהעצים היא סימן לקיץ , כך גם, עם התגשמות הסימנים הללו, על הנוצרים לדעת כי בואו של ישו קרוב, אף על סף הדלת. אין זו רק רשות לדעת זאת, אלא שהמושיע שלנו מצווה עליהם לדעת זאת." (The Great Second Advent Movement, עמ' 117, פסקה 3).

גם בספרו "פרשנויות נבואיות" (Prophetic Expositions), כרך 2, מכיר ג'וזיה ליץ' בחובו לבלס בנוגע למתי 24: "אני מכיר כאן בחובי למר ס. בליס" (Prophetic Expositions, כרך 2, עמ' 228, פסקה 1) על מחשבותיו בנוגע לאותה נבואה.

עורך ה-Advent Herald (משנת 1844 ואילך)

לאחר האכזבה הגדולה, בליס המשיך לשמש כאחד העורכים הראשיים של ה-Advent Herald (ששמו שונה ל-Signs of the Times) לצד ג'ושוע ו. היימס ואפולוס הייל. לוגבורו מצטט את ה-Advent Herald מ-13 בנובמבר 1844: "ניתן לקבל מושג טוב על האופן שבו ראו האדוונטיסטים את עבודתם לפני ה-21 במרץ 1844, ומיד לאחר תאריך זה, על ידי קריאת הציטוט הבא" (The Great Second Advent Movement, עמ' 155, פסקה 1) — שפורסם על ידי ג'ושוע ו. היימס, ס. בליס ואפולוס הייל.

זיכרונותיו של ויליאם מילר (1853)

בשנת 1853 פרסם בליס את "זיכרונותיו של ויליאם מילר" (Memoirs of William Miller), התיעוד הביוגרפי המרכזי על מייסד תנועת המילריטים. על פי ESDA, הספר שימש כמקור התייחסות מקובל לחייו של ויליאם מילר למשך שארית המאה ה-19, ולוגבורו, בן דורו של בליס, הסתמך עליו בהרחבה בספריו "תנועת הביאה השנייה הגדולה" (Great Second Advent Movement) ו"עלייתם והתקדמותם של האדוונטיסטים של יום השביעי" (Rise and Progress of the Seventh-day Adventists). בספרה "המאבק הגדול" של אלן ווייט מצוטט הספר "זיכרונותיו של ויליאם מילר" במספר עמודים (על פי ה-TopIndex של מהדורת 1888: "זיכרונותיו של ויליאם מילר, מאת ס. בליס, מצוטט ב-GC 318-40, 375, 396-407").

מותו (1863)

על פי האנציקלופדיה של האדוונטיסטים של יום השביעי, בליס נפטר בשנת 1863 בגיל ארבעים ושמונה. ג'יי. נ. אנדרוס, שכתב מאוחר יותר בספר "שלושת המסרים של התגלות י"ד", מתייחס אליו כ"המנוח סילבסטר בליס" (שלושת המסרים של התגלות י"ד, עמ' 27, פסקה 2).