רוח הנבואה. – מס' 1

TAM1897 D 2.2דרשה שנשא ביום שלישי בבוקר, 9 בפברואר 1897 פורסמה ב"העלון היומי של הוועידה הכללית", 12 בפברואר 1897, כרך 1, מס' 1, עמ' 2-6.

TAM1897 D 2.3אני מניח שאין אף אחד בחדר הזה שאינו סבור שהוא מאמין באמת ברוח הנבואה; כלומר, שרוח הנבואה שייכת לכנסייה — למסר הזה כפי שהוא מתגלה באמצעות האחות ווייט, ושדברים אלה מאמינים בהם, לפחות לכאורה, בכל הנוגע לרעיון ולכתבי הקודש המוכיחים שדברים כאלה הם חלק מהעבודה הזו. אך לא בכך טמונה הבעיה, שכן אנו נמצאים בצרה כעת. אם איננו מודעים לכך, מצבנו גרוע בהרבה מאשר אילו היינו בצרה והיינו מודעים לכך. ויותר מכך, עניינו של אלוהים, כמו גם אתם ואני, נמצאים בצרה כה גדולה, עד שאנו נמצאים בסכנה יום יום לעורר את זעמו של אלוהים משום שאנו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים. האדון אומר לנו זאת יותר מפעם אחת, והוא אומר לנו כיצד הגענו לשם, והוא אומר לנו כיצד לצאת מזה. והדבר היחיד שאני יודע לומר לכם כאן, הוא ללמוד את "רוח הנבואה", ולהפיק ממנה את מה שאתם צריכים.

TAM1897 D 2.4זוהי רק אחת מההצהרות שנאמרו. בהכיר את ההצהרות הללו, ובהיותי מכיר אותן כבר זמן מה, הייתי שמח להישאר בבית ולהמשיך בעבודה שם, כי יש כל כך הרבה מה לעשות וכל כך הרבה אנשים מעורבים. אלוהים קורא לשינויים רבים בקרב האנשים שהרכיבו ועדות, מועצות, מועצות מנהלים וכדומה, ואותם אנשים המרכיבים את הוועדות, המועצות ומועצות המנהלים הללו הם בדיוק אלה שנאספו כאן, שעליהם יוטל לבצע את השינויים. ועתה, כיצד יבצעו האנשים הללו את השינויים שבהם הם עצמם מעורבים, אלא אם כן הם עצמם ישתנו תחילה? הדרך היחידה להביא לשינוי היא לשנות את האנשים. אלוהים יפעל באמצעות כל מי שיעשה זאת, ואלה שלא יעשו זאת — מה יעלה בגורלם? לכן אני אומר שאנו נמצאים בצרה היום. כאשר האדון אומר לנו באיזו צרה אנו נמצאים, הוא אומר לנו כיצד הגענו לשם וכיצד לצאת ממנה. הכל נובע מהתעלמות מהעדויות. ואז, כשאנו נקלעים לצרה בגלל התעלמות מהעדויות, והעדויות אומרות לנו בדיוק כיצד לצאת מאותה צרה, ואנו הולכים אחר העדות המובילה אותנו החוצה, אז נהיה בקו אחד עם העדויות.

TAM1897 D 2.5אין לי שום דבר להטיל עליכם, כי אני נמצא במצב הזה יחד עם כולכם. האדון אומר שהעניין נמצא בצרה, ואני חלק מהעניין; אני שייך אליו, חיי כרוכים בו, וכך גם חייכם; הוא הכל עבורנו. לכן, כאשר העניין נמצא בצרה, גם אתם וגם אני נמצאים בצרה. ייתכן שלא היה לכם באופן אישי קשר מובהק לצעדים שהכניסו את העניין לצרה; אך אנו, בהיותנו חלק מהעניין, והעניין עצמו הוא חיינו, נמצאים בצרה בכל זאת משום שהעניין נמצא בצרה. אך אלוהים אומר לנו מה עלינו לעשות כדי לצאת ממנה.

TAM1897 D 2.6אינני רוצה לתת לכם עצה אנושית, אלא עצה מהאדון. ייתכן שנראה שמות של אנשים, ואם כן, לא אתחמק מכך. אם שם כלשהו יושמט ולא יוקרא, ואנו יודעים מי הוא, אין זה אומר שמתבצעת התקפה על אותו אח. נניח שאני עושה עוול, והאדון אומר לי על כך בעדות. כאשר העדות הזו מגיעה אליי, אני מפנה את גבי לעוול, ואתם יכולים להשתמש בה ככל שתרצו, והיא לא תהיה נגדי; כי איני מעורב בה אם פניתי מן העוול בכך שהודיתי בו ופעלתי בהתאם.

TAM1897 D 3.1למעשה, השאלה היא אם מישהו מוצא עמוק בלבו אמונה בעדויות עד שהוא מקבל אחת, שתיים או שלוש, והוא קיבל את כולן, ורק אז הוא יהיה די משוכנע שהוא מאמין בעדויות, ולא לפני שחווה חוויה כזו. אתחיל ואסיים בדבר האלוהים. הנה דבר מה שמורה לנו מה לעשות כשאנו מגיעים למקומות כגון זה: "אם אדוני נמצא בתוך מועצותיכם, מתבונן בסדרכם, באהבתכם וביראתכם, וברעדכם מפני דברו, אזי אתם מוכנים לעשות את מלאכתו ללא אנוכיות."

TAM1897 D 3.2הנה אנו יושבים במועצה. אף על פי שאנו שונים באופיינו, אם אנו מעוצבים על ידי אותה רוח המשיח, אנו אחד. אז תוכל הכנסייה לקום צלולה כשמש בצהריים, ולצאת נוראה כצבא עם דגלים.

TAM1897 D 3.3אלוהים הודר מעבודתו, מניהול עבודתו בכלל, בעבודת הוועידות של המדינות, במועצות, בוועדות, בכנסיות וכדומה. היו לנו אלילי שקר, משום שהאנשים הציבו בני אדם, ובני האדם אפשרו לעצמם להיות מוצבים, בין אלוהים לבין העבודה. אלוהים יפעל בעניינו בכל מקרה, ואם לא תסתלקו מדרכו ותתנו לו לפעול בדרכו שלו, זעמו של אלוהים יפגע באלה העומדים בדרכו. בני אדם מחזיקים את עצמם, ומאפשרים שיחזיקו אותם, במקומות שמהם היו צריכים לצאת מזמן. אם נסתלק מדרכו, וניתן לו לפעול, הוא יפעל ביד רכה. איננו רוצים שוט של חבלים. מוטב לנו להיות מופתעים מעט כעת, מאשר להיות מופתעים מאוד לאחר זמן מה; ומוטב להוכח באהבה, מאשר להמשיך בלי לדעת את הדברים הללו, ולהיאלץ לברוח מהמקדש כפי שעשו באותו יום, או להיות מופתעים לחלוטין כאשר לא נוכל לעשות דבר.

TAM1897 D 3.4לכן, אם האדון נמצא בתוך מועצותיכם, מתבונן באהבתכם וביראתכם, וברעדכם מפני דברו, אזי אתם מוכנים לעשות את מלאכתו; והוא לא יהיה שותף לשום עסקאות לא הגונות.

TAM1897 D 3.5שוב אני קורא: "דרכו של האדם היא לתכנן ולזמם. אלוהים נוטע עיקרון." ובמקום שבו אלוהים נטע עיקרון, חיינו ומעשינו יחד הם פשוט ביטוי של אותו עיקרון. ואם עיקרון האלוהים אינו שם, אזי עיקרון השטן נמצא שם. "הנסיבות אינן יכולות לחולל רפורמות. הנצרות מציעה רפורמה בלב. מה שהמשיח פועל בתוכנו יבוא לידי ביטוי תחת הנחייתו של שכל שהשתנה. התוכנית להתחיל מבחוץ ולנסות לפעול פנימה, נכשלה תמיד ותמיד תיכשל."

TAM1897 D 3.6איני יכול ליישם עדות על אף אחד מלבדי, שכן יש ליישמה בלב, והיא פועלת מבפנים. אז אלוהים יישם אותה בכל מקום שאליו אלך. וכך הדבר לגבי כולנו בעדות המגיעה לכל אחד, בכל אסיפה, מועצה או ישיבת הוועידה הכללית. הנשיא אינו יכול להחיל בכל השטח עדות שניתנה לו. עליו לקבל אותה בנפשו, ולהיכנע לה בגוף, בנפש וברוח; ואז ישוע המשיח יחיל את העדות בכל מקום שאליו הוא, הנשיא, הולך. זהו דבר חי בתוכו, ואז, אם הוא מתקדם, העדות הזו מוחלת על ידי האדון בכל מקום שבו הוא נמצא. אך אנשים ניסו להחיל את העדויות על אנשים אחרים מבלי שהעדות תהיה דבר חי בתוכם. ניסו זאת שוב ושוב, ובזה טמון הקושי. אם העדות לא מתקבלת על ידו בגוף, בנפש וברוח, כך שהעיקרון הטמון בה הוא דבר חי בתוכו, לא משנה כמה יקרא את העדות ויחיל אותה על אנשים אחרים, השפעתו שלו תהיה מנוגדת לעדות שהוא מחיל. כי אם העדות אינה באה לידי ביטוי בחייו, ובכל מה שהוא אומר ועושה, היא נהרסת על ידי מעשיו. וזה מה שהביא למצב הקיים כיום. "דרכו של אלוהים היא לתת לאדם דבר שאין לו." עלינו לקחת את הדבר שאין לנו, שאלוהים נותן לנו, וזה יהפוך אותנו לכוח באדון. 2 קורינתים 2:14: "אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃" כאשר העיקרון הזה קיים, לאן שנלך אלוהים מדבר; הוא משמיע את קולו. הוא מגלה את הידע אודות עצמו דרכנו בכל מקום. ייתכן שזו עסקה מסחרית; זה לא משנה. כל מה שאנו עושים יזכיר להם את אלוהים לאחר שנלך, ולכן הוא מגלה את ריח דעתו דרכנו בכל מקום.

TAM1897 D 3.7"דרכו של אלוהים היא להפוך את האדם למשהו שהוא אינו;" להפוך אותי למשהו שאני איני. ואז, כאשר מגיעה אליי עדות האומרת לי שאני לא בסדר, עדות זו נועדה להפוך אותי למה שאני איני — להפוך אותי לאדם ישר. איני יכול לעמוד במקום שבו אני נמצא וליישם זאת; אך כאשר אעשה זאת, אהיה מה שלא הייתי, ובכל מקום שאליו אלך אלוהים יוכל להתגלות.

TAM1897 D 3.8"דרכו של האדם היא להשיג מקום נוח, ולפנק את תאוותיו ואת שאיפותיו האנוכיות. דרכו של אלוהים היא לפעול בכוח. הוא מעניק את החסד אם החולה מבין שהוא זקוק לו. האדם מסתפק לעתים קרובות מדי בטיפול בעצמו לפי שיטות של רפואת אליל, ואז מצדיק את אופן פעולתו כנכון." דרכו של אלוהים שונה. כולנו אנשים חולים, ואם היינו יכולים להבין זאת, אלוהים היה מעניק את התרופה הדרושה. האדם מעדיף רפואת אליל, וחושב שדרכו לפעול נכונה; אך אלוהים מתכוון לטהר את הנשמה. יוחנן 7:38: "המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃" זו היא מלכות האלוהים בתוכו. "יום יום מגלים בני האדם אם מלכות האלוהים נמצאת בתוכם. אם המשיח שולט בלבם, הם צוברים עוצמת עקרונות, כוח ויכולת לעמוד כשומרים נאמנים, כרפורמטורים אמיתיים; שכן לא תיתכן רפורמה אלא אם כן יש שיתוף פעולה מלא עם ישוע המשיח. באמצעות חסדו של המשיח, על בני האדם להשתמש ביכולות שניתנו להם מאלוהים כדי לתקן את עצמם. במעשה זה של הכחשה עצמית, אשר אדוני השמים מביט בו באישור, הם זוכים בניצחונות על נטיותיהם התורשתיות והנרכשות; אז, כמו דניאל, הם משאירים רושם על אחרים שלא יימחק לעולם. ההשפעה תופץ לכל קצוות תבל."

TAM1897 D 4.1זוהי העדות שאליה התייחסתי לפני דקה. כשאתם מקבלים עדות ומכניסים אותה ללבכם ולחייכם, הדבר הופך אתכם למשהו שלא הייתם קודם, ואז מלכות האלוהים שוכנת בתוככם, והעדות תופץ לכל קצוות תבל. ייתכן שלעולם לא תצאו ממדינתכם. אם כן, כיצד הדבר יכול להתרחש? לאן שתלכו ולאן שאלך, אלוהים מטביע בלב רושם שלא יימחק לעולם, ובאמצעותו יוצר רושם נוסף, וכן הלאה. אדם יכול להקשות את לבו כנגדו, אך הוא יגיע לשם בכל זאת; וכאשר הרושם הזה ייוצר על ידיכם, הוא ידע כי הוא בא מהאדון. הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים, אך גם הם אמרו, לאחר מותו, שהכירו בתלמידים כי היו עם ישוע ולמדו ממנו. בלבם ידעו שהוא קם לתחייה. העובדה הייתה שם, אך הם לא חזרו בתשובה בעקבותיה. זהו העיקרון המופיע בכתבי הקודש. מתוך עדות שנכתבה בשנת 1896 אני קורא: "רבים מהאנשים ששימשו כיועצים בישיבות הנהלה ומועצה צריכים להיות מסולקים." שימו לב, כתוב "רבים". אין הרבה מאוד בסך הכול, כך שכאשר רבים מהם יוסרו, לא יישארו רבים. "אנשים אחרים צריכים לתפוס את מקומם, שכן קולם אינו קול אלוהים. תוכניותיהם ותכסיסיהם אינם תואמים את סדר האלוהים. אותם אנשים הוחזקו בתפקידם כמנהלי מועצות, עד שתחת ניהולם ודרכיהם, נעשה שימוש באש רגילה במקום באש הקדושה שהבעיר אלוהים עצמו. אנשים אלה אינם נקראים עוד 'ישראל' אלא 'משתלטים'." משתלטים במקום ישראל! באיזו צרה גרועה יותר היינו יכולים להימצא?

TAM1897 D 4.2שוב, מתוך עדות שנכתבה בשנת 1894: "היה צריך לבצע שינויים כבר מזמן. אלוהים היה רוצה שהכנסייה תסיר מעליה את החרפה." הנה הדברים: "אותם אנשים אינם אמורים להרכיב את מועצת המנהלים שלכם שנה אחר שנה; היה צריך לבצע שינויים כבר מזמן. אלוהים היה רוצה שהכנסייה תסיר מעליה את החרפה; אך כל עוד אנשים שחשו שהם מוכשרים לחלוטין לעבוד מבלי לקבל את עצת אלוהים מוחזקים בתפקידם שנה אחר שנה, הדבר אינו אפשרי. מצב עניינים זה מחמיץ כל ענף של העבודה, משום שאנשים אינם חשים בצורך בהדרכת רוח הקודש."

TAM1897 D 4.3מה יש לעשות? האם תהיה לאדון הזדמנות לפעול כעת? האם יאפשרו לו לחולל את השינויים הנדרשים? אין ליישם עדות זו על ידי כך שנאחז בעבודה זו ונפעל בפתאומיות כדי לחולל את השינויים. ליבי חייב להיות ישר לפני שאוכל לקחת חלק בכל שינוי. הדבר שיש לעשות הוא למסור את עצמנו לאלוהים, ואז לתת לו לפעול דרכנו. לא אכפת לנו מי הם האנשים, כל עוד אלוהים נמצא שם.

TAM1897 D 4.4אין עלינו להתחיל כעת לחפש מועמדים שנוכל להציב, אותם נוכל להעדיף ולהכניס לתפקידים המוחזקים כעת על ידי אחרים; שכן אז, אף שהם ייצאו מהתפקידים, אנחנו נהיה בתפקידים, והאדון יהיה רחוק כמו קודם. הבעיה כעת היא שהאדון הושאר מחוץ לתמונה. כעת, אם נשתדל להשתלב במקומותיהם, האדון יישאר מחוץ לתמונה, והעניין יהיה במצב גרוע יותר מבעבר. אך זה לא מה שנדרש. לא צריכה להיות כאן פוליטיקה; אך אם יש בנו פוליטיקה, היא תהיה כאן, ותתגלה כאן. אם אכן יש לאדם פוליטיקה בתוכו, המקום הטוב ביותר עבורו להוציא אותה לפועל הוא בעולם הפתוח, בקרב אלה שהם פוליטיקאים ולא דבר אחר, שכן זה כל מה שהוא; ואם הוא לא יוציא אותה לפועל שם, הוא יוציא אותה לפועל בכנסייה, ורק יפיץ שם צרות ומזימות. וכמובן שעדיף שעבודה כזו תהיה גלויה בעולם מאשר בכנסייה. ולכן זה לא לשם כך אנחנו כאן. אנו כאן כדי למצוא את אלוהים, ולפתוח את ליבנו כדי שיוכל לתפוס את המקום מהמרכז ועד ההיקף, בכל מחשבה, מילה ומעשה; ואלוהים אינו פוליטיקאי; הוא אלוהים. מה שעלינו לעשות הוא לחפש את אלוהים בכל ליבנו, כדי שאלוהים יעשה את כל מה שצריך להיעשות; והוא יעשה זאת אם נאפשר לו. תנו לאלוהים הזדמנות. אלה שעומדים בדרכו צריכים לפנות את הדרך, ושארנו צריכים להישאר מחוץ לדרכו. אז אלוהים יוכל לתפוס את המקום השייך לו.

TAM1897 D 5.1בהמשך מובא כאן בפנינו הסיפור על ניקודמוס והמשיח. ניקודמוס היה מושל בישראל, ונאמר כי "ניקודמוס ביקש לפגוש את ישוע בלילה, באומרו: 'רבי, אנו יודעים כי אתה מורה שבא מאלוהים; כי אין איש יכול לעשות את הנסים האלה שאתה עושה, אלא אם כן אלוהים עמו'." כל זה היה נכון במידה מסוימת, אך מה אמר ישוע? הוא 'ענה ואמר לו: אמן, אמן, אני אומר לך, אם לא יולד אדם מחדש, לא יוכל לראות את מלכות אלוהים.' הנה היה אדם בתפקיד בכיר של אמון, אדם שהביטו אליו בהערכה כמי שקיבל חינוך במנהגי היהדות, אדם שדעתו הייתה מלאה בחוכמה. אכן היו ברשותו כישרונות יוצאי דופן. הוא לא היה הולך אל ישוע ביום, שכן הדבר היה הופך אותו למושא לדיבורים; זה היה משפיל מדי עבור אחד ממנהיגי היהודים להודות שהוא מזדהה עם הנצרתי הבזוי. ניקודמוס חושב: אברר בעצמי את שליחותו וטענותיו של המורה הזה, האם הוא אכן האור שיאיר את הגויים, ותפארת ישראל.

TAM1897 D 5.2"ישוע אומר למעשה לניקודמוס: לא מחלוקת תסייע לעניינך. לא טיעונים יביאו אור לנפש. עליך לקבל לב חדש, אחרת לא תוכל להבחין במלכות השמים. לא ראיות גדולות יותר יביאו אותך למקום הנכון, אלא מטרות חדשות, מקורות פעולה חדשים: עליך להיוולד מחדש. עד שיחול השינוי הזה, שיחדש את הכל, גם הראיות החזקות ביותר שיוצגו יהיו חסרות תועלת. החוסר נמצא בלבך; הכל חייב להשתנות, אחרת לא תוכל לראות את מלכות אלוהים.

TAM1897 D 5.3"זו הייתה אמירה משפילה מאוד לניקודמוס, ובתחושת רוגז הוא מתייחס לדברי המשיח ואומר: 'איך יכול אדם להיוולד כשהוא זקן?' הוא לא היה בעל תודעה רוחנית מספקת כדי להבין את משמעות דברי המשיח. אך המושיע לא השיב לטיעון בטיעון. בהניפו את ידו בכבוד חגיגי ושקט, הוא מדגיש את האמת בביטחון רב יותר: 'אמן, אמן, אני אומר לך, אם לא ייוולד אדם ממים ורוח, לא יוכל להיכנס למלכות אלוהים. מה שנולד מהבשר הוא בשר; ומה שנולד מהרוח הוא רוח. אל תתפלא על שאמרתי לך: עליכם להיות נולדים מחדש. הרוח נושבת לאן שתחפוץ, ואתה שומע את קולה, אך אינך יכול לדעת מאין היא באה ולאן היא הולכת; כן הוא כל מי שנולד מרוח." ניקודמוס אמר לו: "איך ייתכנו הדברים האלה?"

TAM1897 D 5.4"ניצוצות של אמת חדרו לתודעתו של המנהיג. דברי המשיח מילאו אותו יראת כבוד, והובילו לשאלה: 'איך ייתכנו הדברים האלה?' ברצינות עמוקה ענה ישוע: 'האם אתה מורה בישראל, ואינך יודע את הדברים האלה?' דבריו מעבירים לניקודמוס את הלקח שבמקום להרגיש מוטרד מדברי האמת הברורים, ולהתמסר לאירוניה, עליו להחזיק בדעה צנועה בהרבה על עצמו, בשל בורותו הרוחנית. עם זאת, דברי ישוע נאמרו בכבוד חגיגי כל כך, ומבטו וטון דיבורו הביעו כלפיו אהבה כה רבה, עד כי הוא לא נעלב כשנוכח במצבו המביש. אין ספק שמי שהופקדו בידיו ענייניו הדתיים של העם לא צריך להיות בור באשר לאמת החשובה כל כך להבנתם, שהיא תנאי הכניסה למלכות השמים. 'אמן, אמן, אני אומר לך,' המשיך ישוע, 'אנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו; ואתם אינכם מקבלים את עדותנו. אם אמרתי לכם דברים ארציים, ואתם אינכם מאמינים, כיצד תאמינו, אם אגיד לכם דברים שמימיים?'

TAM1897 D 5.5"שיעור זה לניקודמוס אני מציג כבעל רלוונטיות רבה לאלה המכהנים היום בתפקידי אחריות כשליטים בישראל, וקולותיהם נשמעים לעתים קרובות במועצה ומעידים על אותה רוח שהייתה לניקודמוס." מי יקשיב ויאפשר לאותן מילים להשפיע באותו אופן על ליבם וחייהם היום? כתוצאה מכך, ניקודמוס חזר בתשובה.

TAM1897 D 5.6דברים אלה נאמרו לנשיאי הכנסים, לזקני הקהילות, ולמי שממלאים תפקידים רשמיים במוסדותינו. אתם יודעים אם אתם נשיא של ועידה. הדברים פונים אליכם; הם אומרים: עליכם להיוולד מחדש. אתם יודעים אם אתם זקן בקהילה. הדברים פונים אליכם; הם אומרים: עליכם להיוולד מחדש. אתם יודעים אם אתם ממלאים תפקיד רשמי באחד ממוסדותינו. הדברים פונים אליכם; הם אומרים: עליכם להיוולד מחדש. הם אומרים: עליכם לחזור בתשובה. הם אינם אומרים שמעולם לא חזרתם בתשובה; אף על פי שחזרנו בתשובה, הזמנים הם כאלה שאלוהים קורא לשינוי יסודי יותר של הלב, להתמסרות עמוקה יותר מכל מה שאתם או אני הכרנו אי פעם. אין זה משנה לכם או לי שחזרנו בתשובה לפני חמש, עשר או חמש-עשרה שנים, אם איננו חוזרים בתשובה היום. והיום הוא אומר: אם תשמעו את קולו, אל תקשו את לבבכם. היום, בעודו נקרא "היום", הוא אומר לכם ולי: עליכם להיוולד מחדש; עליכם לחזור בתשובה; ואם לא ייוולד אדם מחדש, לא יוכל לראות את מלכות אלוהים. והנה ההבטחה המבורכת: "ונתתי לכם לב חדש". תודה לאדון! בואו נחפש את האדון בלב כזה, בלהט כזה שמעולם לא היה, כדי שיוכל להשתמש בנו כפי שמעולם לא השתמש; ואז הוא יסיר את החרפה מכנסייתו, והיא תקום לצאת ללא מעצורים, יפה כלבנה, ברה כחמה, אימה כנדגלות. זה מה שהאדון רוצה מכם וממני היום. האם הוא יקבל זאת?