מדע הישועה. – מס' 2

TAM1897 D 59.2דרשה שנשא ביום ראשון בערב, 14 בפברואר 1897 נדפס ב"דוחות היומיים של הוועידה הכללית" מ-17 בפברואר 1897, כרך 1, מס' 4, עמ' 59–64, וב-18 בפברואר 1897, כרך 1, מס' 5, עמ' 65–66.

TAM1897 D 59.3עוד מילה או שתיים של הסבר לפני שנתחיל בלימוד הלילה: אין ספק שרבים מכם אולי תהו במידת מה אם כל מה שנאמר בערב הקודם יעמוד במבחן. הוא יעמוד בו. לא דיברתי סתם כך. נכון שלא פירטתי כל דבר עד תום, אך אם תחשבו על מה שאמרתי כשתקבלו את הדברים בדפוס, תראו שזה נכון. כשאמרתי שפרח השלג נמצא באיזון עם כדור הארץ, וכדור הארץ נמצא באיזון עם פרח השלג, אזי אם מטאור במשקל של כמה טונות נופל על כדור הארץ, האם כוח הכבידה אינו גדול יותר מבעבר? והאם זה לא יפר את האיזון בין הפרח לכדור הארץ? — לא; משום שלא רק כדור הארץ נמצא באיזון עם הפרח הזה, אלא היקום כולו. האם אתם זוכרים שבלימוד חוק הכבידה, הקביעה המדעית היא שכל חלקיק חומר ביקום נמשך לכל חלקיק אחר, כך שלא רק כדור הארץ, אלא היקום כולו, מאוזן לצורכי הפרחים; ולכן נפילת המטאוריט לא תגביר את כוח הכבידה של היקום.

TAM1897 D 59.4רק כמה מילים להסבר בתחילת הדברים: אילו דיברתי, בשיעור הקודם, על הנושא "מדע בכתבי הקודש" או "מדע וכתבי הקודש", הייתי דן ביתר פירוט במהו כוח הכבידה, ומה אינו, על פי המשמעות המדעית של המונח. אך לא על כך דיברתי; כל מה שהתכוונתי לעשות בערב הקודם היה לציין את העובדה של גילוי חוק הכבידה, ואת התיאוריה שלו כחוק. חלו שינויים בתפיסה מאז ימי ניוטון, בכל הנוגע לתיאוריה של אותו חוק; אך הדבר אינו משפיע על החוק עצמו.

TAM1897 D 60.1למען האמת, כוח הכבידה אינו חוק כלל, אלא פשוט כוחו של אלוהים. אין באמת "חוקי טבע". חוקי הטבע הם רק הרגליו של אלוהים. כל מה שחוק הכבידה הוא, הוא הרגל של אלוהים; ביטוי לכוחו של אלוהים. אך מכיוון שלא דנתי במה שהוא באמת, השתמשתי במונחים במובן המקובל, ורק כדי לציין אותו כגורם שבאמצעותו נשמר האיזון ביקום.

TAM1897 D 60.2הערב אקרא הגדרה נוספת למדע. גם זו לקוחה מאחד המדענים המובילים והמוכרים בעולם: "מדע הוא הידע המדויק ביותר שברשותנו על כל נושא שהוא." המילה "מדע" פירושה, במובן המילולי, ידע. ההגדרה שהצגנו בלילה הקודם נכונה. המדע הוא תוצר של חשיבה. כמו כן, אפשר בהחלט להגדירו כ"הידע המדויק ביותר שברשותנו בנושא".

TAM1897 D 60.3נחזור עתה לשתי הנקודות שהזכרנו בשיעור הקודם. היכן ניתן היה למצוא את הידע המדויק ביותר בנוגע להבדל בבהירות הכוכבים, במשך 1,700 שנה לפני שהמדע גילה זאת? — בכתבי הקודש. אם כן, היכן ניתן היה למצוא את המדע האמיתי בנושא זה? — בכתבי הקודש. — היכן ניתן היה למצוא את הידע המדויק ביותר על האיזון ביקום במשך 2,500 שנה לפני שהתגלה? — בכתבי הקודש. אם כן, מה היה הספר המדעי ביותר בעולם בנושא מדע זה? — כתבי הקודש. זכרו היטב, שאני לא מדבר על מדע וכתבי הקודש. אני מדבר על מדע הישועה. ולמרות שאפשר להתייחס למדעים אחרים, הדבר נעשה רק בקשר בלתי נפרד עם המדע העיקרי הזה. המטרה היא שאנו, אתם ואני, נדע על סמך כל הראיות שנוכל לאסוף בשעתיים אלה של לימוד, כי הישועה היא מדע, כי היא המדע הנעלה ביותר ביקום, כי היא הראויה ביותר ללימודנו, וכי אנו פועלים באופן מדעי כאשר אנו מקדישים לה את לימודנו העיקרי ובכל נפשנו.

TAM1897 D 60.4הנה, כתבי הקודש אינם מסה על שום מדע מלבד מדע הישועה. הם מסה מקיפה על נושא זה. כתבי הקודש מתייחסים למדעים אחרים; אך אין בכתבי הקודש מסות על שום מדע אחר. מדעים אחרים מוזכרים, כגון אלה שראינו בקורינתים ובישעיהו; מדוע הם מוזכרים במקומות אלה — כדי להציג נקודה מדעית? — לא; אלא כדי לשמש להמחשה טובה יותר להבנתנו את מדע הישועה. מדוע מובאת האמת האסטרונומית הזו בקורינתים א' 15:41? מה מטרת האמירה: "כוכב מכוכב נבדל בכבודו"? מיד לאחר מכן נאמר: "וכן גם בתחיה המתים … יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃" כשם שכוכב אחד נבדל מכוכב אחר בכבודו, כך גם תחיית המתים. לפיכך אתם רואים כי מטרת ההתייחסות לנקודה המדעית הזו היא להמחיש נקודה במדע הישועה, כדי לעזור לנו להבין טוב יותר אמת במדע הישועה.

TAM1897 D 60.5מדוע שילב ישעיהו בדבריו את האמירה הזו על תופעת הכבידה? הבה נמשיך מעט הלאה בפרק, ונראה. אקרא את הפסוק הזה, ולאחר מכן עוד פסוק בסוף הרעיון שהוא מפתח. "מי מדד בשעלו מים?" "ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃" ישעיהו 40:25, 26.

TAM1897 D 60.6אף אחד אינו נעלם מעיניו, וכולם מאוזנים בהתאם לצרכיו של כל פרח קטן הצומח בשדה. אך מדוע הוא מפנה את תשומת לבנו לכך, ומכניס זאת לדבריו במקום זה? — לא כדי לציין את העובדה המדעית; אלא כדי להפנות את תשומת לבם של כל האנשים למדע הישועה. מה הוא מסיק מכך? עלינו לשקול את כל זה, ולשקול מהו הדבר שעשה את כל זה? ואז אני קורא בהמשך: "למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃" ישעיהו מ', 27.

TAM1897 D 60.7כאשר אלוהים דואג כל כך לפרח שצומח לרגלינו, הוא אינו נסתר ואינו נשכח; כיצד אם כן תוכל לומר שאתה נסתר מאדוני, ושמשפטך חלף, ושהוא כבר אינו דואג לך עוד? כך אתם רואים שבכל מקרה, האמת המדעית מובאת במלואה כדי להמחיש לך ולי את מדע הישועה.

TAM1897 D 61.1מחשבה נוספת: כאשר סופרים אלה הבינו זאת, היה זה באמצעות התגלות. כמובן שלא השיגו את הדברים הללו משום מחקר מדעי שהיה קיים בעולם הזה. אדוני גילה את המדע העיקרי שלו, מדע הישועה; והוא השתמש במדעים האחרים כדי להמחיש זאת. אם כן, איזה מבין כל המדעים הוא החשוב ביותר לאדוני? — הישועה, ללא ספק. כאשר אדוני השתמש במדעים האחרים רק כדי להמחיש זאת, ברור לחלוטין שהוא רואה במדע זה מדע חשוב יותר מהאחרים.

TAM1897 D 61.2אך זה לא הכול. אדם אחד המוזכר בכתבי הקודש היה בקיא היטב במדע האוניברסלי — בכל מדעי הטבע של העולם הזה. אני רוצה שתראו שהיה אדם בקיא היטב במדעים שכיום מייחסים להם חשיבות כה רבה בעולם. ואני רוצה שתראו מה הוא אומר לאור כל זאת. הנה הכתוב:—

TAM1897 D 61.3ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים׃ ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים׃ ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב׃ וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃ וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃ מלכים א' 4:29-33.

TAM1897 D 61.4הוא דיבר על עצים, החל מעץ הארז שבלבנון ועד האזוב הצומח על הקיר. כיצד מכנים זאת במדע? — בוטניקה. הוא הבין בבוטניקה יותר מכל אדם אחר בעולם.

TAM1897 D 61.5הוא דיבר גם על חיות. מה היה המונח המדעי אילו היה נכתב שם היום? — זואולוגיה. שלמה הבין בזואולוגיה יותר מכל אדם החי בעולם היום. הוא לימד אותה; שכן כתוב שהוא דיבר על כל הדברים הללו. הוא לימד את המדעים הללו.

TAM1897 D 61.6"ועל העוף." מהו המדע הזה? — אורניתולוגיה. אם כן, שלמה לימד את מדעי הבוטניקה, הזואולוגיה והאורניתולוגיה.

TAM1897 D 61.7מה עוד? — "ועל הרמש." מהו המדע הזה? — אנטומולוגיה.

TAM1897 D 61.8"ועל הדגים." איזה ענף מדעי זה? — איכתיולוגיה.

TAM1897 D 61.9אנשים הקוראים את הקטע הזה מהכתובים, בדרך כלל אינם חושבים על שלמה כעל מדען אוניברסלי. אך אילו נאמר כי שלמה דיבר על בוטניקה, זואולוגיה, אורניתולוגיה, אנטומולוגיה ואיכתיולוגיה, הם היו מוכנים לומר: "איזה אדם נפלא היה שלמה". אך אז זה לא היה נפלא ולו במעט יותר ממה שהוא; שכן הכתוב אכן אומר את כל זאת.

TAM1897 D 61.10קראתי זאת כדי שתראו ששלמה ידע דבר מה במדעים, ולא רק דבר מה במדעים, אלא ידע על כל המדעים הללו יותר ממה שאדם אחר כלשהו ידע אי-פעם על אחד מהם.

TAM1897 D 61.11אך אף על פי שהבין את כל המדעים הללו לעומק, ואף לימד בכולם, הנה מה שהוא אומר: "סוף דבר הכל נשמע"; סיכום כל מה שנאמר הוא: "את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃"

TAM1897 D 61.12לדעתו, מה היה חשוב יותר מכל שאר המדעים גם יחד? — הישועה של אלוהים.

TAM1897 D 61.13המלאכים מבינים את כל המדעים, אך הם רואים בישועה דבר הראוי ללימוד יותר מכל שאר המדעים גם יחד. גם הנביאים ראו בה דבר ראוי יותר; והשתמשו בשאר המדעים כאמצעי להבנה טובה יותר של הישועה. והנה אדם שהבין את שאר המדעים, והוא אומר שמדע הישועה עולה על כולם. עתה אני רוצה שתראו שאלוהים עצמו, מצדו, בנפרד מכל אלה, רואה זאת בדיוק כך.

TAM1897 D 61.14ראו כאן: זה עתה קראנו כי שלמה לימד את כל המדעים הללו. כמה מאותן תורות כתובות לפנינו ללימוד? — אף לא אחת. אלוהים לא הביא לנו שום תיעוד או דיווח על תורתו של שלמה בבוטניקה. הוא לא הביא לנו, ולא תיעד, ולו שיעור אחד ששלמה לימד אי-פעם בזואולוגיה, או בכל מדע אחר מבין אלה. אך הוא כן הביא לנו, שוב ושוב, שיעורים משלמה, כמו גם מכל השאר, על מדע הישועה. אם כן, אם נתייחס למלאכים כמי שמביעים רק את דעתו של מלאך; לנביאים כמי שמביעים רק את דעתו של נביא, ולשלמה כמי שמביע רק את דעתו של מדען אוניברסלי; מהי דעתו של אלוהים? — היא שהישועה שווה יותר עבורנו, וראויה יותר ללימודנו, מכל המדעים האחרים הללו, שאת ידיעתם הוא עצמו נתן.

TAM1897 D 61.15מדע זה שהבין ולימד שלמה לא היה מדע כמו זה של הקסלי, דרווין, והמדענים האחרים של עידן זה. בעזרת השכל הטבעי יכול האדם להתעמק במדעי הטבע, ולעשות תגליות רבות. ולמרות שהן אינן תמיד נכונות, בכל זאת יכולים בני האדם לגלות כמה נקודות שהן נכונות. אך זו לא הייתה דרכו של שלמה. אלוהים נתן לשלמה חוכמה, כך שהוא ראה את כל זה באורו של אלוהים. הוא דיבר על כל זה בחוכמת אלוהים. לפיכך, המדע שלימד שלמה היה מדע אלוהי. הבוטניקה שלימד הייתה בוטניקה אמיתית, אלוהית. הזואולוגיה שלימד הייתה זואולוגיה אלוהית. היו אלה השקפותיו של אלוהים, אמתו של אלוהים, מדע אלוהים בכל הדברים הללו. לא היה זה מדע הקרוי כך בשקר.

TAM1897 D 62.1ובכן, אם זה היה מדע אלוהים, והוא היה אלוהי כשלעצמו, מדוע לא נתן לנו אדוני את כל זה? מדוע לא נתן לעולם את חיבורו של שלמה על בוטניקה, ועל כל הנושאים האחרים הללו? — יש לכך סיבה; והיא שאין זה הדבר שהעולם זקוק לו בראש ובראשונה.

TAM1897 D 62.2אדם עשוי להחזיק בכל אלה, הוא עשוי להבין את כל אלה, כפי שעשה שלמה. אך מה תועלת תצמח לו מכך, אם אין לו בראש ובראשונה את מדע הישועה? לשלמה היה הכל; אך כאשר הסב את לבו מאלוהים, ממדע הישועה, ומלימודו בכל לבו, מה תועלת הועילה לו ידיעתו במדעים האחרים? עד כמה היה ביכולתה לעכב אותו מלחטוא? כמה כוח היה בה כדי לרסן אותו מפני טבעו, ומפני השטניות והשחיתות שהיו בו?

TAM1897 D 62.3אתם יודעים שכאשר הסב את לבו ממדע אלוהים, ממדע הישועה, אף על פי שהיו לו כל האחרים, הוא היה רע באותה מידה, רשע באותה מידה, שקוע עד תום בעבודת אלילים ובכל דבר טמא, כאילו לא ידע את האלף-בית של שום דבר.

TAM1897 D 62.4כך אנו יכולים לראות מדוע לא שמר אדוני לאדם את כל מה שיש במדע. נניח שהיה להם הכול, כפי שהיה לשלמה, והיו יכולים ללמד זאת כפי שלימד שלמה. כאשר הלב לא נכנע לאלוהים, והנשמה לא נושעה, מה תועלת הייתה במדע עבורם? הוא לא היה יכול לרסן אותם מכל סוג של רשעות ושחיתות הקיימות בלב האדם.

TAM1897 D 62.5מדעים אלה אינם מה שהעולם זקוק לו היום, בראש ובראשונה. הלב צריך להיטהר, הנשמה צריכה להיוושע, האופי כולו צריך להיבנות מחדש, והשכל צריך להשתנות לצלמו ולכבודו של אלוהים, כדי שהחיים ישקפו את צדקתו, כדי לגלות את הידע על אלוהים בלבד לכל העולם. אף אם יש לנו את כל מה שהמדעים יכולים לתת, לא יועיל הדבר דבר ללא הישועה; שכן לא יעבור זמן רב עד שלא יהיה לנו מזה דבר כלל. כדאי לנו לחשוב על כך בעצמנו היום, בכל לימודינו, קריאותינו ומחקרינו.

TAM1897 D 62.6יש דבר נוסף: אלוהים רוצה שאתם ואני, כל בני האדם, נחשוב נכון על כל נושא שיש לו קשר אליו. ישנם אנשים היום החושבים על כל הנושאים המדעיים הללו, אך הם אינם חושבים נכון. הם מתקדמים עד כדי כך שאינם מוצאים מקום לאלוהים כלל. והאדם ללא אלוהים, ללא הדרכת המחשבה, תודעתו של אלוהים, אינו מסוגל לחשוב נכון על נושאים אחרים אלה. אך התודעה אינה נכונה עד שהיא מתחדשת בצלמו של זה שיצר אותה. על התודעה לעבור שינוי, להתחדש. עלינו לקבל תודעה אחרת לגמרי. כל מחשבה צריכה להיות מובאת לצייתנות, לכפיפות, למשיח.

TAM1897 D 62.7זוהי מלאכת הישועה. היא נועדה להשיב את דמות אלוהים בנפש; להביא את השכל למצב שבו הוא יהיה אך ורק השתקפות, זוהר, של הצדק, של המחשבה, של האלוהים החי. כאשר הדבר ייעשה, ומלאכת אלוהים תושלם בעולם הזה, בהפצת הידע על אלוהים לכל שאר העמים, אז יפתח לנו אדוני את היקום ואת הנצח. אז כל הנושאים האחרים הללו יהיו פתוחים ללימודנו, ואדוני יוכל לומר לנו: "לכו לאן שתרצו, אני יכול לסמוך עליכם. היקום הרחב פתוח בפניכם. אין דבר הנסתר מכם. הכול שלכם. הוא שייך לכם. לכו לאן שתרצו, הישארו היכן שתרצו, עשו מה שתרצו; אני יכול לסמוך עליכם. הרהרו בכל נושא שתרצו, התעמקו בו ככל שתרצו, ותעשו זאת כראוי."

TAM1897 D 62.8עכשיו, אני לא אומר שבני האדם צריכים להתעלם לחלוטין מכל המדעים האחרים עד שנגיע לעולם הבא. אני פשוט אומר שמדע הישועה צריך להוביל בלימוד כולם. האם לא נתן לנו אדוני דוגמה לגבי איזו תשומת לב עלינו להקדיש לדברים אלה, ואיך עלינו להשתמש בהם? מה המטרה בקריאה ובלימוד ספרי הלימוד האחרים הללו? — כדי שאלה יסייעו לנו להבין וללמד טוב יותר את ענייני מדע הישועה, יותר מאשר אילו לא היה לנו ידע זה. זהו השימוש שנעשה בהם בכתבי הקודש. הוא שולח אותנו להטיף את הבשורה שאליה היו קשורים האחרים, ובדוגמה הוא הראה לנו כיצד להשתמש בה. בכך אדוני מראה לנו שמדע הישועה חייב להוביל על פני כל המדעים האחרים הידועים ביקום.

TAM1897 D 62.9היא חייבת לעמוד בראש כל האחרים בעולם הזה, וכאשר נגיע לעולם האחר היא עדיין תעמוד בראש. כאשר הנצח ייפתח לפנינו, וכאשר נלך לכל מקום שנרצה, ונחשוב על כל נושא שנרצה, האם נפנה אז עורף לישועה, ונאמר: "סיימתי את לימודי בנושא זה"? — לא. אנו יודעים שכתוב כי "צלב המשיח יהיה המדע והשיר של הגאולים לאורך כל עידני הנצח הבלתי פוסקים". אז, כאשר נסיים את מסלולנו כאן, כאשר נסיים את לימודינו, ויגיע הזמן לטקס סיום מפואר, ונכנס לתקופת לימוד נצחית, נוכל אז להבין טוב יותר את המדע הגדול מכולם מאשר כשהיינו בעולם הזה.

TAM1897 D 63.1ציינו בשיעור הקודם כי אין זה שימוש שגוי במילים "מדע" ו"מדעי" להחילן על הישועה. הישועה היא מדע, היא מדעית. פעולת רוח אלוהים על התודעה, המשנה את התודעה ואת כל החיים לדמותו של ישוע המשיח, מחטא לצדק — זהו דבר מדעי. לכן, כאשר אתם לומדים זאת, זכרו כי אין אנו בלתי מדעיים ולו במעט כאשר אנו הופכים זאת לעיקרי ולכל-הכל בכל נושא, בכל עת. אותם "מדענים" לכאורה הם בלתי מדעיים בהזנחתם את הדבר הזה, העיקרי שבכל המדעים.

TAM1897 D 63.2יש דבר נוסף שהוכח; והוא הוכח בשלוש האומות המשמשות דוגמה לעולם התרבות. תולדות עם כתבי הקודש, העם היהודי, עם האלוהים כפי שהוא מתואר בכתבי הקודש, מהווים, על פי הצהרתם, את הדוגמה ואת מקור הלימוד לכל מי שמבקש לשרת את אלוהים. יוון ורומא, עם הפילוסופיה, הספרות והחוקים שלהן, מהוות דוגמה לרבים מאלו המצהירים כי הם הולכים בעקבות כתבי הקודש, ולכל האחרים.

TAM1897 D 63.3כעת ראינו שבקרב עם האלוהים היה אדם שהיה ממשיל משלים אוניברסלי, כמו גם משורר אוניברסלי ומדען אוניברסלי. שיריו היו אלף וחמישה, ומשליו שלושת אלפים. הנה לכם מוח גאוני; ובכל זאת, מי שהיה בעל הבנה כזו, חוכמה כזו, בכל הדברים הללו, הוכיח בחייו כי כל ידע כזה הוא חסר תועלת לחלוטין לכל טוב באדם או לאדם, ללא מדע הישועה שיהיה שם כדי לשלוט, ולשמור על האיזון בצדק מעל הכול.

TAM1897 D 63.4לפני זמן מה הפניתי את תשומת לבכם לעובדה שאלוהים לא הביא לנו דבר מאותה תורה מדעית. כעת אני מפנה את תשומת לבכם לעובדה שהוא אכן הביא לנו תיעוד של חייו של אותו אדם כאשר סר מדרך אלוהים. הוא אכן הביא לנו תיעוד של הכישלון העצום שאותו אדם חווה למרות כל הידע הזה, כאשר שכח את מדע הישועה. מדוע, אם כן, ראה אלוהים חשיבות רבה יותר עבורכם ועבורי בתיעוד כל חייו של אותו אדם לאחר שסטה מאלוהים, מאשר להביא לנו תיעוד של כל ההוראה המדעית שהעניק? בעיני בני האדם, מה יקר יותר לאנושות? תיעוד הכישלון, הכישלון העצום, שנחל שלמה, הוא בעל ערך רב יותר לאנושות מאשר כל ההוראה המדעית ששלמה אי-פעם השמיע, אילו הייתה נכתבת בספר עבור האנושות היום; משום שבכישלון ההוא הוכח לכל העולם עד כמה כל הידע על כל הדברים הוא הבל גמור ופחות מאין, ללא הידע על ישועת אלוהים.

TAM1897 D 63.5דוגמה גדולה נוספת ניתן לראות אצל היוונים. השכל הטבעי לעולם לא יוכל להגיע לחשיבה נעלה יותר, מדויקת יותר ומושלמת יותר מזו שהשיג השכל היווני. בכך מתוארת השלמות של החשיבה האנושית ללא אלוהים.

TAM1897 D 63.6אך מה זה עשה עבורם? זו השאלה. מה עשתה עבורם הספרות שלהם? מה עשתה עבורם הפילוסופיה שלהם? מה עשתה עבורם האמנות שלהם? מה עשתה עבורם הדת שלהם? פילוסופיה, פילו-סופיה — אהבת החוכמה. מה הייתה אותה חוכמה? — זו הייתה טיפשות מוחלטת. כך אומר אלוהים. מה הייתה דתם? — זו הייתה רק מיתולוגיה. מה הייתה אמנותם? — אלוהים אומר שזו הייתה עבודת אלילים. האם אתם זוכרים את התיעוד?

TAM1897 D 63.7דבר אלוהים אינו אומר שכאשר פולוס הלך בין הפסלים הללו וראה את האמנות שבהם, הוא התפעל ממנה. לא, כתוב שם: "ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃". אם כן, מה זה היה? — עבודת אלילים.

TAM1897 D 63.8אך גם היום גברים, נשים וילדים לוקחים את שרידי מה שהיה לא יותר מעבודת אלילים, סוגדים לו, מכנים אותו "אמנות" ומחקים אותו. מחשבותיהם נתונות לכך, הם כותבים ספרים בנושא, ומלמדים ולומדים אותו בבתי הספר של המדינה. אך מה יכול לצמוח מכל זה? מה יצא מזה בקרב היוונים עצמם? אתם יודעים מה זה עשה להם. אין צורך שאחזור על כך — ספרות, אמנות, משפט, פילוסופיה, כל הדברים הללו. רומא העתיקה את הפילוסופיה שלה מיוון יותר משיצרה אותה בעצמה, אך הספרות קיימת שם. ומה זה עשה לרומאים? — זה עשה כמה דברים שעשה לאחרים, רק שאם אפשר, זה הפך אותם לגרועים יותר ממה שהאחרים היו. בכל יוון, ככל שהצלחתי להתבונן, ראיתי בכל מקום שהיוונים כיבדו את האישה מספיק כדי לכסות כראוי כל דמות שלה שפסלו. גבר, כמובן, תמיד עירום; אך כשאנו מגיעים לאיטליה הכבוד הזה נעלם, וכולם נטולי כל כיסוי שהוא. ברוב המקרים הבגדים נעלמו לחלוטין; ואגב, השלמות האמנותית של היום, שזוכה להערצה מצד אלה הנוסעים לרומא ולומדים שם אמנות, היא אך ורק דמויות נשיות חשופות, וזה בכלל לא אמנות כשהיא נעשית כך; ובכל זאת היא הגיעה למעמד של שלמות אמנותית, ומועתקת בכל מקום, והפגמים שלה מועתקים בכל פעם.

TAM1897 D 64.1אני רוצה לשאול שאלה. מי מכם ראה אי פעם זוג רגליים אנושיות מהברכיים ומטה? כשאני עומד כאן, משקל גופי מונח על כף רגל שמאל. זה מאזן לחלוטין את משקל גופי. כף רגל ימין מונחת עם האצבעות על הרצפה. האם שרירי רגל ימין שלי יהיו זהים בדיוק לאלה של רגל שמאל? — לא. אבל זו יצירת האמנות הנפלאה. יש בדיוק ההבדל הזה. שתי הרגליים זהות לחלוטין, ואין ביניהן אפילו הבדל של שערה. ולכן אנו רואים שזה בכלל לא אמנות. יש הרבה מה לומר על כך, אך אני לא נותן הלילה הרצאה על אמנות. אני מדבר על מהו ערכה של הישועה, ומהו הטוב שבכל הדברים בלעדיה. איזו תועלת הייתה לרומא בלעדיה? — עוונותיה הובילו אותה אל אבדון. איזו תועלת הייתה ליוון בלעדיה? — עוונותיה הובילו אותה אל אבדון.

TAM1897 D 65.1אם כן, כאשר העובדה הזו מוכחת כך שלוש פעמים לעיני העולם — על חוסר האונים המוחלט של כל מאמץ של השכל האנושי, על אף שלמותו, להשיג כל טוב כאשר הלב מופנה מאלוהים — מה יכול אדוני לעשות למען העולם אם שלושת הלקחים העולמיים הללו אינם מלמדים את העם? מה הוא יכול לעשות למען בני האדם אם הם ימשיכו בדרך זו, למרות שלוש הדוגמאות הללו של אזהרה חמורה? אלוהים תיעד את שלושת המקרים הללו כדי ללמדנו את חוסר היכולת של המאמץ הגבוה ביותר של השכל בכל ענפי המדע, האמנות והספרות, להביא כל טוב לבני האדם, להרחיקם מהחטא, להובילם אל כל טוב מכל סוג שהוא, כאשר הם שוכחים את ישועת אלוהים ואת מדע הישועה, אשר הוא נתן בלבבות בני האדם.

TAM1897 D 65.2לכן אני שואל: האם עלינו לחקות את הטיפשות של היוונים והרומאים? האם עלינו להתפעל מעבודת האלילים שלהם, ולחשוב שזו אמנות? האם עלינו להתעניין בדתם, כאשר היא כולה תועבה? לא די לומר שזו מיתולוגיה; זו תועבה.

TAM1897 D 65.3אך מישהו יאמר: האם ספרותם אינה בעלת ערך רב? הבה נראה מה היה ערכה בעיני אלוהים. בתקופה שבה, באמצעות השפה היוונית, הוא הפיץ את מדע הישועה בכל העולם, עמד לפני אדוני כל עולם הספרות היוונית, ואף הרומית, אם כבר מדברים על כך. עם זאת, הוא מצא רק שלושה משפטים קצרים בכל התחום שהיו ראויים להילקח ולהיכלל במסה זו על מדע הישועה. אציג אותם בפניכם. אחד מהם נמצא בפרק השבעה-עשר של מעשי השליחים. הוא מצוטט מסופר יווני בשם אראטוס, וזהו: אני קורא מהפסוק העשרים ושמונה. פולוס מדבר ואומר:—

TAM1897 D 65.4"גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃" סופר יווני אמר שהאדם הוא צאצא של אלוהים. אדוני אימץ את הדברים ואמר: "זה נכון."

TAM1897 D 65.5דוגמה נוספת נמצאת בפרק ה-15 של האיגרת הראשונה לקורינתים, בפסוק ה-33. החלק הראשון של הפסוק הוא: "אל נא תתעו." אלה דברי אדוני. שאר הפסוק מצוטט מסופר יווני בשם מננדר: "חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃"

TAM1897 D 65.6הציטוט הנוסף נמצא באיגרת לטיטוס, בפרק הראשון, בפסוק ה-12, והוא מאת אפימנידס, כדלקמן: "בני קריטי כזבים הם מעולם וחיות רעות וכרשים עצלים׃".

TAM1897 D 65.7שלושת הקטעים הללו היו כל מה שאדוני הצליח למצוא בכל תחום הספרות היוונית, שראוי היה להתייחס אליהם ולהעניק להם את אישורו.

TAM1897 D 65.8ובכן, איני אומר שזה כל מה שמישהו יכול להשתמש בו לתועלתו. יש עובדות היסטוריות בשפה היוונית שיש בהן ערך. אך אלוהים מלמד את הדברים בעלי הערך הרב ביותר לכל האנושות; הוא מלמד את עקרונות הצדק והאמת, ולא רק מציג בפני העולם שורה של עובדות. וכל מה שהוא הצליח למצוא בכל תחום הספרות היוונית, שניתן להשתמש בו למען האמת או הצדק כעקרונות המנחים את האדם, היו רק שלושת המשפטים הללו: "אף ילידיו אנחנו"; "חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות"; ו"הכרתים הם תמיד שקרנים". מי עוד יכול למצוא יותר מזה, שיועיל לו בדרך הצדק והאמת, הטוהר והיושר?

TAM1897 D 66.1ועכשיו אל תשכחו. היוונים והרומאים לא היו פגאנים נחותים, מושפלים, מרופטים ובורים; הם היו אריסטוקרטים, מתורבתים ובעלי השכלה גבוהה ביותר. איך יכול היה להיות אחרת, כאשר הדברים שידעו ולימדו הם הפסגה שאליה שואפים המורים של היום? יוליוס קיסר היה אחד האנשים המוכשרים ביותר שחיו אי-פעם — באדיבות החצר, בכללי התנהגות, באסתטיקה ובנימוסים בכלל. אך מה היה אופיו? התיאור הזהיר ביותר שלו, כדי שיהיה מלא או הוגן ולו במקצת, לא יהיה ראוי לדפוס.

TAM1897 D 66.2כאשר אדוני הראה עד כמה כל המדע, כל ההשכלה מכל הסוגים, היא חסרת תועלת לחלוטין ללא ישועתו, אז אני אומר שוב: מה הוא יכול לעשות למען בני האדם אם הדברים שהציב לפני העולם אינם מלמדים אותם שזו אינה הדרך הנכונה ללכת בה? אם בני האדם לא ילמדו מדברים אלה ללכת בדרך הנכונה, להכיר בכך שמדע אלוהים הוא העיקרי, ושהידע שלו הוא הטוב ביותר, אזי כיצד יכולה האנושות לקוות להימלט מהרע שפקד את כל אלה שהלכו לפניה?

TAM1897 D 66.3מדע הישועה של אלוהים הוא הדבר היחיד שעל בני האדם לדעת, בראש ובראשונה; ולתת לו להוביל אותנו, להדריך אותנו, לאזן אותנו, להחזיק אותנו בכל מקום ובכל דבר, ומפני כל הדברים הרעים. והוא יעשה את כל זה. זו האמת המבורכת. קראתי אמש, ואני קורא שוב:—

TAM1897 D 66.4לי צעיר הצעירים שבכל הקדשים נתן החסד הזה לבשר בגוים את עשר המשיח אשר לא יחקר׃ ולהאיר עיני כל מה היא הנהגת הסוד הנסתר מדרת עולם באלהים יוצר הכל על ידי ישוע המשיח׃ אפסיים 3:8, 9.

TAM1897 D 66.5מהו אותו סוד אלוהים? — "המשיח אשר בכם אשר הוא תקות הכבוד׃" המשיח הוא כוח אלוהים וחוכמת אלוהים, הבשורה, כוח אלוהים לישועה — זהו סוד אלוהים; זהו מדע הישועה. זו האמת המדעית, שסביבה מתרכזים כל המדעים האחרים. כל אדם חייב להיות בעל כוח אלוהים לישועה זה, כדי שיחזיק אותו הרחק מהרע שבקרבו. הרע הנולד בכל אדם יוביל אותו לאבדון, למרות כל המדע, כל הספרות, כל האמנות, כל הדת, כל מה שהעולם יכול לספק, או שיכול היה אי-פעם לספק, אלא אם כן הוא יאחז בכוח אלוהים לישועה, המגיע לאדם באמצעות אמונת ישוע המשיח.

TAM1897 D 66.6ללא כוח זה בלב, אפילו המדע שאלוהים לימד — שלא לדבר על הספרות, האמנות, הדת וכל מה שלימדו הגויים — חסר אונים למנוע מהאדם לחטוא. בלעדיו, כל שריד של רוע הקיים באדם יתגלה, למרות כל הדברים האחרים הללו. לכן זהו כוחו של אלוהים לישועה: הוא מציל את האדם מפני כל רוע.

TAM1897 D 66.7סוד האלוהים, שהיא המשיח בכם, תקוות התהילה; המשיח — כוח האלוהים וחוכמת האלוהים; המשיח והוא הצלוב; זאת בלבד, זאת הכל בכל, זאת מעל הכל, בכל, דרך הכל, עתה ולנצח — זהו מדע הישועה, הראשי שבכל המדעים; זו המובילה את כל המדעים, מקבלת קדימות על פני הכל, ומנחה בלימוד הכל. יהי כן אצל כולם לעד.

TAM1897 D 66.8אז ימשוך אותנו אדוני ברוחו אליו; ייפתח הלב כך לאותה עוצמה, לשותפות באותו סוד, לרוח אלוהים, כדי שיוכל לשתול שם את ישוע המשיח, את חסדו ואת סגולתו. וכאשר אנו שומרים את ליבנו פתוח אליו תמיד, ולא לאף אחד מלבדו, כפרח אל השמש, אנו זוכים במלואו בצדקתו, בכוחו, בישועתו, ברחמיו, באמתו, בשמחתו, בששון שלו, בשלום שלו — הו, ובחיי הנצח שלו!