פרק 17 — האמת מתקדמת תחת קשיים

GSAM 265.1"כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃"¹

GSAM 265.2אלה שקיבלו עד לאותה עת (1847) את בשורת המלאך השלישי, היו עניים בנכסי העולם הזה, ולכן לא יכלו לתרום הרבה מבחינה כלכלית להפצת הבשורה. הפסטור ווייט ואשתו, וכן הפסטור בייטס, ראו את חשיבות העבודה האישית בקרב האחים המפוזרים, וכן את הצורך בהכנת חומר קריאה שיועבר לידי האנשים, ככלי עזר בהובלתם אל ידיעת האמת. הפסטור בייטס נעזר רבות בהצגת סוגיית השבת באמצעות החוברת שכתב בנושא זה, כאשר נסע למקומות שונים, וכן באמצעות הפצתה בדואר. הוא עבד בהתמדה רבה.

GSAM 265הקרבתה של אחות צעירה למען האמת

GSAM 265.3פעם אחת, משלא היה לו כסף לשלם את דמי הנסיעה, עמד לצאת ברגל ממסצ'וסטס לניו המפשייר. בדיוק אז קיבל מכתב מאחות צעירה שהתחייבה לעבוד בעבודות בית תמורת דולר אחד לשבוע, כדי שיהיה לה משהו שבעזרתו תוכל לתמוך בעבודה. לאחר שעבדה שבוע אחד, היא הייתה משוכנעת כל כך במחשבה שהפסטור בייטס זקוק לכסף, עד שפנתה למעסיקה וקיבלה מקדמה על שכר, כדי שתוכל לשלוח לו מיד 5 דולר. [266] בעזרת סכום זה שילם את דמי הנסיעה לניו המפשייר, בתחבורה ציבורית. בכל מקום התקיימו מפגשים מוצלחים, ונשמות רבות קיבלו את האמת.

GSAM 266ניהול משק בית עם רהיטים מושאלים

GSAM 266.1כדי להמחיש את רוח ההקרבה שהניעה את החלוצים הראשונים של הבשורה הזו, נציין את הדברים הבאים מתוך תיאורה של הגברת ווייט על מצבם בחורף 1847–1848, כאשר התגוררו בחדרים בביתו המרווח של ס. האוולנד בטופשם, מיין, שם הקימו בית עם רהיטים מושאלים:—

GSAM 266.2“היינו עניים, ועברנו תקופות קשות. בעלי עבד בהובלת אבנים על מסילת הברזל, מה שגרם לעור אצבעותיו להישחק, והדם פרץ ממקומות רבים. החלטנו שלא להיות תלויים באחרים, אלא לפרנס את עצמנו, ולהיות בעלי אמצעים כדי לעזור לאחרים. אך לא שגשגנו. בעלי עבד קשה מאוד, אך לא הצליח לקבל את המגיע לו תמורת עמלו.

GSAM 266הפסטור ווייט חותך עצי הסקה

GSAM 266.3"בעלי עזב את מסילת הברזל, והלך עם הגרזן שלו ליער כדי לכרות עצי הסקה. עם כאב מתמשך בצדו עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד רדת החשיכה כדי להרוויח כחמישים סנט ביום. כאבים עזים מנעו ממנו לישון בלילות. עד מהרה קיבלנו מכתבים מאחים במדינות שונות שהזמינו אותנו לבוא לבקר אותם; אך מכיוון שלא היו לנו האמצעים לצאת מהמדינה, תשובתנו הייתה שהדרך לא פתוחה בפנינו.

GSAM 266.4"קיבלנו מכתב מהאח צ'מברליין מקונטיקט, שדחק בנו להשתתף בכנס באותה מדינה. החלטנו לנסוע אם נוכל להשיג את האמצעים לכך. בעלי סגר את חשבונו עם מעסיקו, וגילה שמגיעים לו עשרה דולרים. במחצית הסכום קניתי בגדים שהיו נחוצים מאוד, ואז תיקנתי את מעילו של בעלי, אפילו טלאתי את הטלאים עצמם כך שקשה היה להבחין בבד המקורי בשרוולים. נשארו לנו חמישה דולרים שיספיקו לנו לנסוע ל [267] דורצ'סטר, מסצ'וסטס. המזוודה שלנו הכילה כמעט את כל מה שהיה לנו בעולם הזה. אך נהנינו משלוות נפש וממצפון נקי, ואת אלה הערכנו יותר מכל הנוחות הארצית.

GSAM 267.1"עצרנו בביתו של האח ניקולס, ולפני שעזבנו, האחות ניקולס מסרה לבעלי חמישה דולרים, ששימשו לתשלום הנסיעה שלנו למידלטאון, קונטיקט. היינו זרים בעיר ההיא, ומעולם לא ראינו אף אחד מהאחים במדינה. נותרו לנו רק חמישים סנט. בעלי לא העז להשתמש בכסף הזה כדי לשכור כרכרה, ולכן הוא השליך את המזוודה על ערימת לוחות, והמשכנו ללכת ברגל בחיפוש אחר מישהו מאותה האמונה. עד מהרה מצאנו את האח צ'מברליין, שלקח אותנו לביתו.”

GSAM 267כנס ברוקי היל, קונטיקט

GSAM 267.2כנס זה נערך ברוקי היל, כאשר מקום האסיפה היה חדר גדול ובלתי גמור בביתו של האח בלדן. הקטע הבא, מתוך מכתב שכתב הפסטור ווייט לס. האוולנד, מספק פרטים מעניינים לגבי המפגש:—

GSAM 267.3"ב-20 באפריל [1848] שלח האח בלדן את עגלתו למידלטאון כדי לאסוף אותנו ואת האחים הפזורים בעיר ההיא. הגענו לביתו [ברוקי היל] בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים, ותוך דקות ספורות הגיעו האחים בייטס וגורני. באותו ערב קיימנו אסיפה בה השתתפו כ-15 אנשים. בבוקר יום שישי הצטרפו אלינו אחים נוספים, עד שמספרנו הגיע לכ-50. לא כולם היו שלמים באמת. המפגש שלנו באותו יום היה מעניין מאוד. האח בייטס הציג את המצוות באור ברור, וחשיבותן הודגשה באמצעות עדויות עוצמתיות. הדברים השפיעו על חיזוק אלה שכבר קיבלו את האמת, ועל הערת אלה שטרם החליטו סופית."²

GSAM 267הוזמנו למחוז אוסוויגו, ניו יורק

GSAM 267.4כתוצאה מהפצת החוברת של הפסטור בייטס בקרב האדוונטיסטים, החלו אנשים במדינות אחרות לשמור את השבת. חירם אדסון, מפורט גיבסון, ניו יורק, [268] כתב מכתב הזמנה לפסטור ווייט, לגברת ווייט ולאחרים להשתתף בכנס של שומרי שבת בוולני, במחוז אוסוויגו, באוגוסט 1848. הוא ציין כי האחים היו עניים ברובם, והוא לא יכול היה להבטיח שיסייעו רבות במימון ההוצאות. הפסטור ווייט קיבל 40 דולר תמורת עבודתו בשדה החציר. חלק מהסכום הוצא על רכישת בגדים שהיו נחוצים מאוד, והיתרה שימשה למימון נסיעתם לוולני ובחזרה.

GSAM 268.1כנס זה במערב ניו יורק נערך בבית המרכבות של מר ארנולד. נכחו בו כ-35 אנשים, כל מי שניתן היה לאסוף באותו חלק של המדינה, אך בקושי שניים מהם היו תמימי דעים. כל אחד מהם הגן בעוז על דעותיו, והצהיר כי הן תואמות את הכתוב בכתבי הקודש. כולם היו להוטים לקדם את דעותיהם ולהטיף להן. נאמר להם שהפסטור ווייט ואשתו לא הגיעו מרחק כה רב כדי לשמוע אותם, אלא כדי ללמד אותם את האמת. מר ארנולד סבר כי אלף השנים המוזכרות בהתגלות 20 כבר חלפו, וכי 144,000 האנשים המוזכרים בהתגלות הם אלה שקמו לתחיית המתים בעת תחיית המשיח.

GSAM 268מר ארנולד מתנגד לטקסים

GSAM 268.2בעוד סמלי מותו של אדוננו הוצגו בפני הקהל, וכאשר עמדו לציין את סבלותיו, קם מר ארנולד ואמר כי אין לו אמונה במעשה שעמדו לעשות — שסעודת האדון היא המשך של חג הפסח, שיש לקיימה רק פעם בשנה.

GSAM 268.3הבדלי הדעות המוזרים הללו הטילו נטל כבד על גברת ווייט. היא ידעה היטב שמר ארנולד טועה, וצער גדול לחץ על רוחה, שכן נראה היה כי כבודו של אלוהים נפגע. חלקם חששו שהיא גוססת; אך הפסטורים בייטס, ווייט, צ'מברליין, גורני ואדסון התפללו למענה, והאדון שמע בחסדו את תפילות עבדיו, והיא התאוששה. אור השמים נח עליה, ועד מהרה היא התנתקה מענייני העולם הזה. בעודנה [269] במצב זה, הוצגו בפניה כמה מהטעויות של הנוכחים, וכן האמת בניגוד לטעויות אלה, מה שהראה כי הדעות הסותרות הללו, שלטענתם היו בהתאם לכתבי הקודש, היו רק בהתאם לדעותיהם על כתבי הקודש, וכי עליהם לוותר על טעויותיהם ולהתאחד סביב בשורת המלאך השלישי. האסיפה הסתיימה בתהילה; האמת זכתה בניצחון. אלה שהחזיקו בדעות המוזרות והמגוונות הללו הודו בטעויותיהם, והתאחדו סביב האמת הנוכחית של בשורת המלאך השלישי, ואלוהים בירך אותם בברכה גדולה.

GSAM 269חזון עם שימוש נפלא בכתבי הקודש

GSAM 269.1התיאור הבא של אסיפה זו נמסר על ידי מר אלכסנדר רוס, ב-4 בינואר 1884, שהיה אחד משלושים וחמישה המשתתפים באסיפה הקטנה. הוא אמר:—

GSAM 269.2"האחות ווייט, בעודה בחזון, קמה על רגליה ולקחה את כתבי הקודש המשפחתיים בידה השמאלית; הספר היה בגודל רגיל. בעודה מחזיקה אותו פתוח, גבוה למעלה, מבלי להביט בו, הייתה מדפדפת ביד ימין מפסוק לפסוק, ומניחה את אצבעה על הפסוק, וחוזרת עליו. הבטתי ברבים מהפסוקים כדי לראות אם היא חוזרת על זה שאליו הצביעה. אני או כמה מהנוכחים בדקנו את כולם. בכל מקרה היא לא רק חזרה על הפסוק שאליו הצביעה, אלא עשתה זאת בעוד עיניה מביטות כלפי מעלה ובכיוון ההפוך מכתבי הקודש. היו אלה הפסוקים שהיא חזרה עליהם שהפילו את התיאוריות הכוזבות של שומרי השבת שהתכנסו בוולני, באוגוסט 1848, וגרמו לנו להתאחד סביב האמת."

GSAM 269.3אכן, מי שלא זנח טעות דוקטרינרית שתוקנה בנסיבות כאלה, ודאי היה קשה מאוד לשכנעו, באמצעות פסוקים ברורים המצוטטים מכתבי הקודש, ובאופן יוצא דופן זה. קבוצת שומרי השבת במחוז אוסוויגו, לאחר שטעויותיהם תוקנו כך, והם התאחדו סביב האמת, יצאה מ [270] אותה אסיפה כדי להפיץ את האור לאחרים. התוצאות בהחלט העידו על היותן מעשה ידיו של אלוהים. השטן תמיד מוכן לפלג, להסיח את הדעת ולפזר, בכל אמצעי שביכולתו. "לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃"³

GSAM 270מקרי ריפוי מופלאים

GSAM 270.1לאחר הכנס שהוזכר לעיל, נערכו אסיפות במחוז מדיסון, בפורט גיבסון, בפורט ביירון ובעיר ניו יורק. לאחר מכן התקיימה אסיפה כללית בקונטיקט. בחלק מהמקומות הללו התקרב האדון מאוד לעבדיו, וכוח הריפוי של הרופא הגדול ירד על החולים בתגובה לתפילות הנלהבות של עמו, אשר פעלו על פי הכלל שנקבע באיגרת יעקב.⁴ אפילו אנשים שהרופאים הכריזו כי אין להם תקווה נרפאו ממחלותיהם. אירועים מסוג זה התרחשו לעתים קרובות בתקופות שונות מאז שנת 1845.

GSAM 270החלוצים מתמודדים עם קשיים

GSAM 270.2הפסטור ווייט, בכתב העת "Review and Herald" מ-5 בפברואר 1880, כאשר דיבר על ימי החלוצים ההם, אמר:—

GSAM 270.3"בעבודתנו המוקדמת סבלנו מרעב מחוסר במזון הולם, ומקור מחוסר בבגדים נאותים. ויתרנו אפילו על צרכי החיים הבסיסיים כדי לחסוך כסף למען עבודת אלוהים. ובמקביל התישנו את עצמנו קשות כדי לבצע את כמות העבודה העצומה שנראתה הכרחית – בכתיבה, בעריכה, בנסיעות ובהטפה ממדינה למדינה."

GSAM 270.4השנה 1848 הייתה בלתי נשכחת, לא רק בהיסטוריה של תנועת הביאה, אלא גם מבחינה פוליטית. האמיתות שבבשורת המלאך השלישי הוגדרו היטב, והדרך נפתחה בכיוונים שונים לקידום העבודה. באותה עת, האירועים בעולם המוסרי והפוליטי קיבלו צורה שהייתה עשויה לעורר מחדש את תשומת לבם של [271] חוקרי הנבואה. לא רק ששררה מבוכה גדולה בקרב אומות העולם הישן, אלא שבהיידסוויל, במחוז וויין, ניו יורק, החלו להתגלות תופעות של ספיריטואליזם מודרני, אשר לדברי חוקרי כתבי הקודש היו בהכרח "רוחות שדים, אשר עתידות לאסוף את אומות הארץ לקרב יום האדון".

GSAM 271בלבול העמים בשנת 1848

GSAM 271.1ב-21 בפברואר 1848, כאשר אנשי חצרו של לואי פיליפ, מלך צרפת, התכנסו סביבו, הוא אמר: "מעולם לא ישבתי על כס הממלכה בצורה איתנה יותר מאשר הלילה." בשעת הדמדומים של הערב הבא, לבוש ב"מעיל ימאים", מחופש לנהג כרכרה שכורה, נמלט אל מחוץ לחומות העיר פריז בחיפוש אחר מקלט למען ביטחונו האישי. נאמר כי הסיבה לשינוי הגדול והפתאומי הזה הייתה תוצאה של מהלך כלשהו מצדו שתמך בהשתלטות האפיפיור, דבר שפגע בנתיניו ובחייליו. באותו יום השלים, בעיר פריז, מצעד צבאי מפואר של הצבא הצרפתי; וכאשר נערמו כלי הנשק, הוא נסוג לארמון, ואז לפתע קפץ ילד קטן על תותח, מניף דגל תלת-צבעי, וצועק: "הלאה האפיפיור! הלאה האפיפיור!!" החיילים הצטרפו לקריאה, והיא עברה במהירות לאורך השורות, הולכת ומתחזקת ככל שהתקדמה, עד שהצטרפה אליה הקריאה: "והלאה המלך!" תוך שעות ספורות הפכה כל פריז לזירת תוהו ובוהו. החיילים, רובים בידיהם, מלווים בהמון, מיהרו אל ארמונו של המלך. הוא, כשנודע לו על המהומה, מיהר להימלט בתחפושת.

GSAM 271המדינות שהיו מעורבות במאבק

GSAM 271.2המהומה והאי-שקט בצרפת התפשטו במהירות למדינות אחרות. פרוסיה, הנובר, סרדיניה, סיציליה, נאפולי, ונציה, לומברדיה, טוסקנה ורומא נדבקו באותה רוח המונים [272]. בתוך שלושה חודשים כל אירופה הייתה בסערה, ויותר משלושים אימפריות וממלכות היו במצב של אי-סדר חמור ביותר. כסאות מלכות נשרפו ברחובות, מלכים וקיסרים נמלטו והסתתרו מחשש לחייהם. פוליטיקאים ניבאו שתפרוץ מהפכה כללית בממשלות העולם.

GSAM 272.1רבים מהפסטורים האדוונטיסטים, שטרם שמעו על בשורת המלאך השלישי, ראו את הבלבול הזה, והניחו כי זו בוודאי התגייסות העמים לקראת "למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות".⁵

GSAM 272גילוי בשורת החותם

GSAM 272.2בדיוק באותה עת למדו האדוונטיסטים של היום השביעי מכתבי הקודש כי השבת של הדיבר הרביעי היא האות, או החותם, של אלוהים החי, וכי הגיע הזמן להכריז על מסר החותם שבהתגלות 7:1-4, והם תכננו דרכים ואמצעים להביא בשורה זו לידיעת העם. בעוד אנשי יום השביעי התכוננו למלאכה זו, אמרו האדוונטיסטים של יום ראשון: "איחרתם מדי עם מסר החותם שלכם, שכן קרב היום הגדול ובואו הממשי של האדון כבר ממש בפתח."

GSAM 272המהומה נרגעה לפתע

GSAM 272.3כשלושה חודשים לאחר מכן, ההתפרצות בקרב האומות נרגעה; אולם לא כתוצאה מפתרון תלונותיהן, אלא באופן שאפילו העיתונאים עצמם לא יכלו להסביר. על המהומה הזו אמר הוראס גרילי, ב"ניו יורק טריביון": "היה זה פלא גדול לכולנו מה גרם לפתע לבלבול הזה בקרב האומות; אך פלא גדול עוד יותר הוא מה שהפסיק אותו."

GSAM 272הסנטור צ'ואט על המצב בעולם הישן

GSAM 272.4אנו מגיעים לשנת 1851, ומגלים את הסנטור צ'ואט, בנאום שנשא בפני הקונגרס של ארצות הברית, מתייחס ל [273] מצב העניינים בעולם הישן, ואומר:

GSAM 272.4"מהו בדיוק המצב והמראה הזה, שעליו נראים צללים, עננים וחושך, אתם מבינים היטב; עד כמה הוא בלתי יציב לחלוטין. נראה לי כאילו זכויות היתר של המלוכה, זכויות האדם, והטינה שהצטברה במשך אלף שנים עומדות לשלוף את החרב לקראת סכסוך שבו יישפך דם, כמו בחזון אפוקליפטי, ‘עד לרסני הסוסים’, ובו גזע שלם של בני אדם יכחד; שבו הפעמון הגדול של הזמן יצלצל לשעה נוספת; שבו החברה עצמה תועמד למבחן באש ובברזל, בין אם היא של הטבע ושל אלוהי הטבע ובין אם לאו."

GSAM 273"עדות" מ-18 בנובמבר 1848

GSAM 273.1בעוד אלה שטענו כי התסיסה הזו בקרב האומות בשנת 1848 נועדה להוביל לבואו של האדון, נתקלו באכזבה מרה, מה היה המצב אצל האדוונטיסטים של היום השביעי שטענו כי הגיע עתה הזמן ש"חותם אלוהים החי" יוצג בפני העם? בתשובה לכך נצטט מתוך חוברת שפרסם הפסטור ג'וזף בייטס בחודש ינואר 1849. בהתייחסו לאירוע שהתרחש ב-18 בנובמבר 1848, הוא אומר:—

GSAM 273.2"קבוצה קטנה של אחים ואחיות התכנסה לאסיפה בדורצ'סטר, ליד בוסטון, מסצ'וסטס. לפני תחילת האסיפה, חלק מאיתנו בחנו כמה מהנקודות שבבשורת החותם; היו חילוקי דעות לגבי נכונות הפרשנות של המילה 'עולה' וכדומה, ומאחר שהפכנו את פרסום הבשורה לנושא לתפילה בכנס בטופשם [מיין] זמן קצר קודם לכן, והדרך לפרסמו לא נראתה ברורה דיה, החלטנו אפוא פה אחד להפקיד את הכל בידי אלוהים. לאחר שבילנו זמן מה בתפילה נמרצת לקבלת הארה והדרכה, נתן אלוהים לאחות ווייט את הדברים הבאים בחזון."

GSAM 273.2אנו מצטטים את הדברים כפי שנאמרו על ידה בעת החזון:— [274]

GSAM 274דברים שנאמרו בחזון

GSAM 274.1"היכן פרץ האור? תן למלאכך ללמד אותנו היכן פרץ האור. זה התחיל בקטן, כאשר נתת אור אחד אחרי השני. העדות והמצוות קשורות זו בזו, אי אפשר להפריד ביניהן; קודם כל עשרת הדיברות, מאת אלוהים. הוא היה מרוצה מאוד כאשר תורתו החלה להתגבר, והמקומות השוממים החלו להיבנות מחדש. מתוך חולשה היא הפכה לחזקה בזכות חיפוש דברו. המבחן שעברה היה רק לזמן קצר. זהו החותם! הוא עולה! הוא עולה, החל מזריחת השמש. כמו השמש, תחילה קרה, מתחממת ושולחת את קרניה. כאשר האמת הזו קמה, היה בה רק מעט אור, אך היא הלכה והתגברה. הו, עוצמתן של קרניים אלו! היא הולכת ומתחזקת. המשקל והאור הגדולים ביותר מוטלים על האמת הזו, שכן היא נמשכת לנצח, גם כאשר אין עוד צורך בכתבי הקודש. היא קמה שם במזרח; היא החלה באור קטן, אך קרניה מרפאות. הו, כמה אדירה היא האמת הזו; היא הגבוהה ביותר לאחר כניסתם לארץ הטובה, אך היא תגדל עד שייהפכו לבני אלמוות. היא החלה עם זריחת השמש, ממשיכה במסלולה כמו השמש, אך היא לעולם לא שוקעת.

GSAM 274.2"המלאכים מחזיקים את ארבע הרוחות. אלוהים הוא זה שמרסן את הכוחות. המלאכים לא שחררו את אחיזתם, שכן לא כל הקדושים חתומים. כשיקום מיכאל, הצרה הזו תתפשט על פני כל הארץ. הרי הן כבר מוכנות לנשוב. ישנה בלימה משום שהקדושים אינם חתומים. כן, פרסם את הדברים שראית ושמעת, וברכת אלוהים תלווה אותך. הביטו! הזריחה הזו הולכת ומתחזקת, והולכת ומתבהרת יותר ויותר."⁶

GSAM 274.3לאחר שיצאה מחזון זה אמרה הגברת ווייט לבעלה:

GSAM 274.3"יש לי מסר בשבילך. עליך להתחיל להדפיס עיתון קטן ולשלוח אותו לאנשים. שיהיה קטן בהתחלה; אך ככל שהאנשים יקראו אותו, הם ישלחו לך אמצעים להדפסה, וזה יהיה הצלחה מהרגע הראשון. [275] נראתה לי תמונה שבה התחלה קטנה זו הופכת לזרמי אור המקיפים את העולם כולו."

GSAM 275מפוקפק מנקודת מבט אנושית

GSAM 275.1נבואות אלה נאמרו בשנת 1848 בנוגע לעלייתה והתפשטותה של אמת השבת. אם נבחן את המצב מנקודת מבט אנושית באותה עת, ההיגיון היה אומר: "נבואה זו לעולם לא תתגשם." אדם אחד העיר לאחד מעובדינו זמן קצר לאחר שנאמרה הנבואה: "ייקח לכם 144,000 שנים לעשות את מה שאתם מציעים." "מה!" היו אומרים, "שלושה מטיפים — הפסטור ווייט ואשתו, והפסטור בייטס — כולם חסרי כל, עם פחות ממאה מאמינים, שכולם נטולי אמצעים, יוצאים לדרך עם כמה מאות עותקים של חוברת בת שמונים עמודים בנושא השבת, כדי להעביר בשורת אזהרה לכל העולם! הנחה מגוחכת!" בעוד אלה שהסיקו כך אמרו: "בלתי אפשרי!", האמונה בבשורה ובעדות להצלחה מובטחת אמרה: "בשם אלוהי ישראל זה ייעשה! ובביטחון בכוחו זה חייב להיעשות!"

GSAM 275כיצד הודפס העיתון הראשון של אדוונטיסטי יום השביעי

GSAM 275.2מהרגע שנמסרה העדות בנוגע לעבודת ההוצאה לאור, הועלו תפילות רבות מפי שומרי היום השביעי, שהאדון יפתח את הדרך להדפסת "עיתון קטן". החסר הגדול היה הכסף הדרוש להבטחת הוצאת הגיליון הראשון. בחודש יוני 1849, ניתנה לפסטור ווייט ההזדמנות לקצור ארבעים אקרים של עשב טימותי, בעזרת חרמש ידני, תמורת שבעים וחמישה סנט לאקר; וכך הוא הצליח להפיק את הגיליון הראשון של העיתון הקטן. ייתכן שלא יהיה זה מיותר להכניס בנקודה זו העתק של העמוד הראשון של העיתון הקטן. הקורא יבחין בעמודה הראשונה בדבריו של הפסטור ווייט, שם הוא אומר: "הדרך לא נפתחה להתחיל בעבודה עד עתה." ואתם [276] יכולים גם לראות שדווקא הקרבתו העצמית היא ש"פתחה את הדרך".

GSAM 276תיאוריה של הגברת ווייט על הגיליונות הראשונים

GSAM 276.1גברת ווייט מספרת על תחילת עבודת ההוצאה לאור:—

GSAM 276.2"בעלי החל להוציא לאור עלון קטן במידלטאון, שמונה מיילים מרוקי היל, קונטיקט, ולעתים קרובות הלך ברגל את המרחק הזה הלוך ושוב, אף על פי שהיה אז צולע. כשהביא את הגיליון הראשון מבית הדפוס, כולנו כרענו ברך סביבו, וביקשנו מהאדון, בלב צנוע ובדמעות רבות, שיניח את ברכתו על מאמציו הדלים של עבדו. לאחר מכן הוא מען את העיתון לכל מי שלדעתו יקרא אותו, ונשא אותו לסניף הדואר בתוך תיק שטיח. כל גיליון הועבר ממידלטאון לרוקי היל, ותמיד לפני שהוכנו למשלוח בדואר, הם הונחו לפני האדון, ותפילות נלהבות, מעורבות בדמעות, הועלו לאלוהים כדי שברכתו תלווה את השליחים הדוממים. עד מהרה הגיעו מכתבים שהביאו את האמצעים לפרסום העיתון, ואת הבשורה הטובה על נשמות רבות שאימצו את האמת."⁷

GSAM 276התגשמות הנבואה על תמיכה בעיתון

GSAM 276.3ברגשות עמוקים יותר מסתם עניין אנו מציגים את העמוד הראשון של העיתון הראשון שפורסם על ידי האדוונטיסטים של היום השביעי. הכרך השלם של Present Truth כלל אחד-עשר גליונות בני שמונה עמודים, כל אחד בשתי עמודות. שטח הקריאה בעמוד היה ארבעה אינץ' וחמש שמיניות על שמונה אינץ'. הגיליונות 1 ו-4 הודפסו ביולי, באוגוסט ובספטמבר, במידלטאון, קונטיקט. הגיליונות 5 עד 9 הודפסו באוסוויגו, ניו יורק, ומתוארכים לדצמבר 1849, מרץ, אפריל ומאי 1850. הגיליון ה-11 מתוארך לנובמבר 1850, והודפס בפריז, מיין. בגיליון 6 אמר הפסטור ווייט: "במהלך הוצאת ארבעת הגיליונות הראשונים נכנס כסף יותר ממספיק כדי לשלם עבור [277-278] העיתונים. הכסף שימש לתשלום הוצאות נסיעתנו לאסיפות בהן השתתפנו." במהלך שנת 1849, בהשפעת עיתונים אלה ובזכות מאמציו החלוציים של הפסטור בייטס, רבים קיבלו את הבשורה בוורמונט, במישיגן ובמדינות אחרות.

GSAM 278.1בניגוד למצב הלא מבטיח של העבודה בשנת 1848, נבחן כמה עובדות כפי שהן בשנת 1905, וכך נוכל לשפוט טוב יותר את התוצאה הסופית של העבודה הזו, האם צדקו אלה שהתנגדו לתחילתה הצנועה של הבשורה, או אלוהי השמים שדיבר באמצעות שפחתו על הכוח ה"הולך וגדל" של עבודת ה"חתימה".

GSAM 278התקדמות עבודת ההוצאה לאור

GSAM 278.2אמת זו מופצת כיום ומודפסת בכארבעים מהשפות המובילות בעולם. במקום שלושה פסטורים, ישנם – אם סופרים את המוסמכים ואת בעלי הרישיון – למעלה מ-600, בנוסף למאות אחרים העובדים כרופאים, מדריכי כתבי הקודש, מורים ומיסיונרים רפואיים. הספרות של העדה מיוצגת בלמעלה מחמישים כתבי עת שונים, המודפסים בכמעט עשרים הוצאות לאור הממוקמות באירופה, אסיה, אפריקה, צפון ודרום אמריקה, איי האוקיינוס השקט ואוסטרליה. בהוצאות לאור אלה מודפסים למעלה מ-1,100 ספרים, חוברות ועלונים שונים. כדי להשיג עותק מכל אחד מהם, יחד עם כתבי העת למשך שנה אחת, נדרשים כ-340 דולר. במקום מאה מאמינים בלבד, ישנם קרוב ל-100,000 השמחים באמת זו. אכן, בשורה זו, כמו השמש, "זורחת", ואנו יכולים לומר, בלשון העדות משנת 1848: "הו, עוצמת קרניים אלה!"

GSAM 278מצבן של האומות

GSAM 278.3בעוד שהבשורה מתקדמת כך, מה היה מצבן של האומות? מאז ואילך, ב [279] העיתונים הציבוריים, הוצגו לעתים קרובות הצהרות הנוגעות למלחמה הכללית העתידה לפרוץ בקרוב באירופה. בעוד שהיו סכסוכים כאן, והתפרצויות שם, ה"סופה" הכללית מוחזקת לאחור — ל"ארבע הרוחות" לא מותר לנשוב בבת אחת, "עד אשר יוחתמו עבדי אלוהים". העובדה שמרכיבי הסכסוך והמלחמה קיימים שם, אך אינם פורצים משום שהם מרוסנים, ברורה לכולם.

GSAM 279.1הנרי וורד ביצ'ר, זמן קצר לפני מותו, כינה את החזקתם של צבאות כה גדולים באירופה "שאיבת דם החיים מראש, מחשש שיישפך". את המצב בין האומות, עם טינותיהן ועוינותן, ועם יחסן המאיים זו כלפי זו, הוא השווה ל"מבוי סתום", הנגרם על ידי קבוצת אנשים המכוונים פגיונות אל חזהו של האחר, ואף אחד מהם אינו מעז להכות, מחשש שייפגע. "אך", אמר, "אחד מהם יזהה בקרוב את העיתוי הנוח להכות, ואז תתחולל המהומה הכללית".

GSAM 279השוואה בין כלי מלחמה

GSAM 279.2מאז 1848 נבנו כלי מלחמה, שלעומתם הטובים ביותר של אותה תקופה ייחשבו כיום כלא יותר מצעצועים. "אגודת השלום" של אמריקה, בקריאתה לאספות תפילה למען השלום ב"יום ראשון לשלום" — 15 בדצמבר 1895 — אמרה: "כעת, בעוד שיש התקדמות מובהקת בתרבות, מצד שני יש הכנות גדולות יותר למלחמה בין האומות מאשר אי-פעם."

GSAM 279הגנרל מיילס על ההכנות למלחמה

GSAM 279.3הגנרל נלסון א. מיילס, בנאום שנשא באסיפה המונית בוושינגטון הבירה, ב-12 בינואר 1904, אמר:—

GSAM 279.4"בעידן נאור זה של התקדמות ושל תרבות נבונה ומעודנת, היינו שמחים להאמין כי נטל המלחמה וסכנותיה פחתו; אך מוזר ככל שזה ייראה, מעולם לא הייתה תקופה בהיסטוריה העולמית [280] שבה בוזבז עושר כה רב כהכנה למלחמה, ואף לא שבה נלקחו מיליונים רבים כל כך של גברים מאומנים, מיומנים וממושמעים, החמושים בנשק ההרסני ביותר, מעיסוקי העבודה השלווה, כפי שקורה בימינו."

GSAM 280.1אך סופת המלחמה עדיין מתמהמהת, בעוד עבודת החתימה נמשכת. [281]