פרק 24 — נבואות נוספות שהתגשמו

GSAM 376.1"שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה שימו לבבכם׃ העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך׃"¹

GSAM 376.2ניתן בהחלט להשוות את ההתקדמות הבטוחה והעקבית של בשורת המלאך השלישי מאז תחילתה לשגשוג שליווה את זרובבל מהיום שבו הניח את אבן הפינה של המקדש.

GSAM 376תמונה עגומה

GSAM 376.3כאשר העם היהודי, בכיס ריק ובאסמים ריקים, נקרא לבנות את בית המקדש של האדון, הדבר נראה לכל אדם כמצב מרתיע. כאשר מתוך אמונה הם צייתו לקריאה, ולקחו על עצמם את המלאכה ברצון, ידו המצליחה של אלוהים התגלתה בפניהם. כשאנו עוקבים אחר החוויות בהתפתחותה של הבשורה השלישית הזו, אנו מבחינים ביד המנחה את אלה שבוחרים בדרכו. אף על פי שסבל הוא גורלם, דאגתו של אלוהים לעמו ולמלאכתו מתבררת תמיד לאלה הבוטחים בו.

GSAM 376עדות המתארת אופי

GSAM 376.4ב-24 בנובמבר 1862 התקיימו שתי אסיפות באותה השעה בביתו של ויליאם וילסון, מגרינוויל, מישיגן, [377] במטרה לארגן שתי קהילות לאלה שקיבלו את אמת השבת באזור ההוא. האסיפה של קהילת גרינוויל נוהלה על ידי הפסטור ווייט ואשתו בחדר אחד, בעוד שהפסטור ביינגטון ואני ניהלנו אסיפה בחדר אחר עבור קהילת ווסט פליינס. בעוד היינו עסוקים בעבודת ההכנה בחדר אחד, יכולנו לשמוע את קולה של הגברת ווייט כשהיא מסרה את עדותה בחדר האחר. נתקלנו בקשיים מסוימים בעבודתנו, כשלפתע, בדיוק ברגע הנכון, הגברת ווייט פתחה את הדלת ואמרה: "אחי לופבורו, כשאני מסתכלת על הקבוצה הזו, אני רואה שיש לי עדויות עבור כמה מהאנשים הנוכחים. כשתהיו מוכנים, אכנס ואדבר." זה היה בדיוק הרגע שבו היינו זקוקים לעזרה, והיא נכנסה. מלבד הפסטור ביינגטון ואותי, היא הכירה את שמותיהם של שלושה אנשים בלבד בחדר. האחרים היו זרים, שמעולם לא ראתה, אלא כפי שהוצגו בפניה בחזון.

GSAM 377תיאור חייו של מר פראט

GSAM 377.1כשהיא קמה לדבר, היא אמרה: "תצטרכו לסלוח לי על האופן שבו אספר את דבריי, אם אתאר את דמויותיכם, שכן איני יודעת את שמותיכם. כשאני מתבוננת בפניכם, עולה לנגד עיניי מה שהאדון ראה לנכון להראות לי אודותיכם. האיש בפינה עם עין אחת [מישהו דיבר ואמר: 'שמו פראט'] משמיע הצהרות נמלצות ומתיימר מאוד לדת, אך הוא מעולם לא חזר בתשובה באמת. אל תקבלו אותו לכנסייה במצבו הנוכחי, שכן הוא אינו נוצרי. הוא מבלה את רוב זמנו בבטלה בחנויות ובבתי מסחר, מתווכח על תיאוריית האמת, בעוד שאשתו בבית נאלצת לחטוב עצי הסקה, לטפל בגינה וכדומה. הוא מבטיח בעסקאותיו הבטחות שאינו מקיים. שכניו אינם בוטחים בהצהרותיו הדתיות. למען הדת, עדיף לו, במצבו הנוכחי, שלא יאמר דבר בנושא." [378]

GSAM 378האח באר שמח

GSAM 378.1היא המשיכה ואמרה: "האח הזקן הזה [כשהיא הצביעה עליו, מישהו אמר: 'האח באר'] הוצג בפני בניגוד מוחלט לאיש האחר. חייו הם למופת, מקפיד לקיים את כל הבטחותיו, ומפרנס היטב את משפחתו. הוא כמעט ואינו מעז לדבר על האמת עם שכניו, מחשש שיפגע בעבודה ויגרום נזק. הוא אינו מבין כיצד יכול האדון להיות רחום עד כדי כך שיסלח על חטאיו, והוא סבור שאינו ראוי אפילו להשתייך לכנסייה." לאחר מכן אמרה לו: "אחי באר, האדון ציווה עליי לומר לך שהודית בכל החטאים שידעת עליהם, ושהוא סלח על חטאיך כבר מזמן, אם רק תאמין בכך." מבט העצבות שעל פניו של האח נעלם במהרה. הוא הרים את מבטו בחיוך, ואמר בתמימותו: "האם הוא סלח?" "כן," השיבה הגברת ווייט, "ונאמר לי לומר לך: 'בוא והצטרף לכנסייה; וכאשר תהיה לך הזדמנות, אמור מילה לטובת האמת; זה ישפיע לטובה, שכן שכניך בוטחים בך.'" הוא השיב: "אעשה זאת."

GSAM 378.2אז היא אמרה: "אם מר פראט יוכל, לזמן מה, לאמץ עמדה דומה לזו שהאח באר תפס, זה יועיל לו."

GSAM 378.3כך הוסרה אחת הסיבות לקושי שלנו בארגון. לפני שהעידה, לא הצלחנו לשכנע את מר באר להסכים להצטרף לכנסייה; ומצד שני, גילינו שכמעט כולם התנגדו לקבל את מר פראט; אך אף אחד לא הרגיש חופשי להסביר מדוע הוא מתנגד.

GSAM 378קנאה משפחתית שנרפאה

GSAM 378.4לאחר מכן פנתה לאיש בעל עור בהיר-אדמדם, שישב בצד אחד של החדר; ואז הצביעה על אישה בעלת תווי פנים דקים בקצה הנגדי של החדר, ופנתה אליהם כאל בעל ואישה. היא תיארה כמה דברים [379] שהתרחשו בחייהם הקודמים, לפני שאחד מהם הצהיר על אמונתו באמת. היא אמרה שדברים אלה הוגדלו על ידי השטן במוחה של האישה, עד שהיא הובלה לטירוף. "ראיתי," אמרה הגברת ווייט, "שהאישה הזאת שהתה שנה בבית חולים לחולי נפש; אך מאז ששבה אליה שפיותה, היא נתנה לאותם רגשות קנאה להטריד את נפשה, לצער רב של בעלה, שעשה כל שביכולתו כדי להראות לאשתו שהוא נאמן לה, ושאין לה סיבה להרחיק אותו כפי שהיא עושה."

GSAM 379.1תוך רגע מיהרה האישה לחצות את החדר, וכרעה על ברכיה והתחננה בפני בעלה שיסלח לה. האנשים היו כמעט זרים באותו אזור של הארץ, וההיסטוריה הקודמת שלהם לא הייתה ידועה. אולם, אלה שהכירו אותם מקרוב ביותר היו מודעים לכך שקיים נתק ביניהם, אך את הסיבה לכך לא ידעו.

GSAM 379בדומה לאלישע וחזאל

GSAM 379.2לאחר שגברת ווייט מסרה את עדותה, הושלמה במהרה מלאכת ארגון הקהילה. מר באר הצטרף בלב שלם לארגון, בעוד שמר פראט נותר מחוץ לו. ברגע שהאסיפה הסתיימה, אמר האחרון, בלהט רב: "אני אגיד לך מה, אין טעם לנסות ללכת עם האנשים האלה ולהתנהג בצביעות; אתה לא יכול לעשות את זה."

GSAM 379.3תיאור האופי, כמו בדוגמה שלעיל, מזכיר לנו בעוצמה מקרה דומה המתועד בימי אלישע הנביא: ² בן-הדד, מלך ארם, שלח את עבדו חזאל אל אלישע כדי לברר אם יחלים ממחלתו. אלישע כבר ראה את מצבו של חזאל, וכשהאיש עמד לפניו, והוא הביט בפניו, הכול עלה במוחו בבהירות.

GSAM 379הפסטור ווייט לקה בשיתוק

GSAM 379.4ביום רביעי, 16 באוגוסט 1865, לקה הפסטור ווייט בשיתוק כתוצאה מעומס יתר בעבודה ומחוסר שינה. מכיוון שמוסדות בריאות בקרב עמנו טרם הוקמו [380], הוא הועבר לדנסוויל, ניו יורק, למוסד בריאות בשם "ביתנו על צלע הגבעה". אשתו והכותב שהו עמו שם מ-14 בספטמבר עד 7 בדצמבר. מכיוון שהטיפולים שקיבל במוסד לא הביאו לו הקלה של ממש, נסענו לביתו המארח של ברדלי למסון, בלייק ויו, רוצ'סטר, ניו יורק, שם שהינו כשלושה שבועות. שם שמחנו לפגוש את הפסטור ג'. נ. אנדרוז, שרק זה עתה חזר לעיר זו, לאחר ששהה מספר חודשים במיין.

GSAM 380תפילה למען הפסטור ווייט

GSAM 380.1משפחותיהם של הפסטור אנדרוז ומר אורטון הצטרפו אלינו בכל אחר צהריים לתפילה עם הפסטור ווייט ולמענו. הדבר נמשך עד ה-25 בדצמבר. בעוד שהעולם החיצוני היה מלא בשמחה ובסעודות באותו יום חג המולד, קהילת רוצ'סטר ציינה אותו כיום של צום ותפילה למען הפסטור ווייט. קיימנו מפגשים הן בשעות הבוקר והן בשעות אחר הצהריים, בביתו של הפסטור אנדרוז, ברחוב ניו מיין, ובערב אלה שהתפללו קודם לכן עם הפסטור ווייט, נפגשו עמו שוב בביתו של מר למסון.

GSAM 380החזון שניתן בליל חג המולד

GSAM 380.2המפגש באותו ערב היה עוצמתי. הפסטור ווייט זכה לברכה גדולה, והגברת ווייט קיבלה חזון נפלא, שבו הוצגו בפניה דברים רבים. בין היתר היו אלה הוראות לפסטור ווייט כיצד לנהוג כדי שיוכל לממש את אמונתו באלוהים, אשר הושיט את ידו באופן כה ברור כדי לפעול למענו, כדי שיוכל להשיב את בריאותו.

GSAM 380התקפת השטן שנחזתה

GSAM 380.3לאלה שהתפללו למען הפסטור ווייט, אמרה הגברת ווייט:

GSAM 380.3"מטרתו של השטן הייתה להמית את בעלי ולהורידו אל הקבר. בזכות התפילות הנמרצות הללו, כוחו נשבר. הוצג לי כי [381] השטן כועס על הקבוצה הזו, שהמשיכה במשך שלושה שבועות להתפלל בלהט למען עבד אלוהים זה, והוא נחוש עתה לבצע מתקפה עוצמתית נגדם. נאמר לי לומר לכם: ‘חיו קרוב מאוד לאלוהים, כדי שתהיו מוכנים לכל מה שעלול לבוא עליכם.’”

GSAM 381התחושות המוקדמות של ג'. ט. אורטון

GSAM 381.1ביום הראשון של חודש ינואר 1866, הפסטור ווייט ומשפחתו יצאו ברכבת לבאטל קריק, מישיגן. אני נשארתי במערב ניו יורק למשך שארית החורף. כבר מאותו הערב שבו ניתן החזון, מר ג'. ט. אורטון חש כי חייו בסכנה, אך לא ידע מאיזה מקור. הוא הביע את התחושה הזו בפני כמה אנשים. בערב יום ראשון, ה-4 במרץ, הוא חזר לרוצ'סטר מפרמה, שם השתתף במפגש בן יומיים, יחד עם מר א. ב. סנדרס (המתגורר כיום, בשנת 1905, בסן חוזה, קליפורניה), אותו ביקש להישאר ברחוב המואר ביותר בעת שהלכו בעיר, "כי," אמר, "אני מרגיש כל הזמן כאילו מישהו עומד לנסות להרוג אותי." ואף על פי כן, נראה שלא היה לו מושג מי הוא זה שרוצה לקחת את חייו.

GSAM 381.2חזרתי לרוצ'סטר מפרמה ב-7 במרץ, והתארחתי אצל מר למסון, חתנו של מר אורטון. ב-8 לחודש הוא וגברת אורטון באו לבקר אותנו, ואז סיכמנו לנסוע למחרת בבוקר ברכבת ללנקסטר, במחוז ארי, שם הייתי אמור לערוך את טקס הנישואין לבנו היחיד. בילינו את היום בנעימים, אך היה זה יום של כובד ראש.

GSAM 381רצח ג'. ט. אורטון

GSAM 381.3הם עזבו את ביתו של מר למסון בשעה 17:00, ובשעה 19:30 הגיע שליח והודיע לנו על תקיפה אכזרית שביצע אדם לא ידוע כלפי מר אורטון, באסם שלו, בזמן שטיפל בסוסיו. מיהרנו למקום, ומצאנו שהוא הוכה באכזריות [382] בראשו בעזרת מוט עגלה מחוזק בברזל, והיה מחוסר הכרה. הוא נפטר בשעה 00:35 באותו לילה. עד היום לא ידוע מי ביצע את המעשה האכזרי. אין ספק שלא נעשה הדבר לשם כסף, שכן לא נגעו בשעון שבכיסו, וכך גם ארנקו, שהכיל 45 דולר. זה היה זעזוע כבד לגברת אורטון, שממנו היא מעולם לא התאוששה. בריאותה הגופנית התדרדרה במהירות, והיא לא האריכה ימים לאחר מות בעלה.

GSAM 382נבואה שנאמרה באותו חג מולד והתגשמה

GSAM 382.1כמה חודשים לאחר אותו ערב חג מולד בלתי נשכח, שישה מתוך התשעה שהשתתפו בשלושת שבועות התפילה ההם כבר היו בקברם. וכך התגשמה נבואה נוספת באופן מדהים ביותר.

GSAM 382הקלה למיואשים

GSAM 382.2בבוקר המוקדם של ה-12 בדצמבר 1866 הגיע אליאס סטיילס, מנורת' ליברטי, אינדיאנה, לביתי, וביקש ממני להצטרף אליו לאותו מקום כדי להושיט עזרה, אם אפשר, לג'יימס הארווי, שהיה מיואש, והרגיש שאין כל תקווה במקרה שלו. בידיעה שלגברת ווייט הייתה תמונה רחבה מאוד בחזון האחרון שניתן לה, ושמקרים רבים הוצגו בפניה באופן נבואי, אמרתי לו: "ייתכן שאחות ווייט ראתה משהו בנוגע למקרה שלו, ואם כן, ואם היא תכתוב זאת, זה יהיה משכנע יותר מכל דבר שאוכל לומר לו."

GSAM 382.3מיד פנינו אליה, ובלי שהוזכר בפניה דבר על מצבו של מר הארווי, שאלתי: "האחות ווייט, האם קיבלת איזושהי הארה באחד החזונות שניתנו לך בנוגע למקרה של האח ג'יימס הארווי?" "כן," אמרה, "קיבלתי, ובמשך כמה ימים הרגשתי שאני צריכה לכתוב את הדברים ולשלוח לו." ואז החלה לספר לנו את אשר ראתה. אמרתי: "אני הולך לבקר אותו בבוקר, ואם תכתבי את מה שהוצג בפניך, אקח זאת אליו." בהסכמה זו, [383] נפרדנו ממנה, ובערב ביקרנו אותה שוב. היא סיימה לכתוב, ונאותה לקרוא לנו את הדברים בקול רם.

GSAM 383עדות למען ג'יימס הארווי הנמצא בייאוש

GSAM 383.1בעדות נאמר בבירור שמר הארווי יובא למצב בריאותי רופף, וכי השטן ינסה לדחוק אותו לייאוש, וינסה לגרום לו לחשוב שאין רחמים בשבילו, ואין תקווה במקרה שלו; אך היא ראתה שהוא עשה כל שביכולתו כדי לתקן את טעויות חייו בעבר, וכי אלוהים סלח לו; ויתרה מכך, כאשר הוא יתפתה להמית את עצמו, הוצג בפניה כי מלאכי אלוהים מרחפים סביבו ומכוונים אותו לתקווה באלוהים ובשמיים. בעדות היו מילים רבות כגון אלה של נחמה ועידוד.

GSAM 383.2עם המסמך הזה ברשותי, נסענו למחרת בבוקר לנורת' ליברטי. בדרך, מר סטיילס אמר לי שמר הארווי רוצה לראות אותי, אך הארווי אמר כי לא תהיה לי מילה של תקווה עבורו; שכאשר אפגוש אותו, אסכים עמו כי מקרהו אבוד, שהוא אדם אבוד; ואז, כמו עלי הכהן מימי קדם, כשנאמר לו שארון אלוהים נלקח, הוא ייפול לאחור וימות.

GSAM 383.3הגענו לביתו של מר הארווי בסביבות השעה 15:00. כשפגשתי אותו, אמרתי: "אחי הארווי, מה שלומך?" בנימה עגומה ביותר הוא השיב: "אבוד! אבוד!! אבוד!!!" "לא, אתה לא אבוד. יש תקווה במקרה שלך!" אמרתי. כשראה שאני עונה לו כך, הוא אמר, בנימה מאופקת: "במשך שלושה שבועות חשבתי שאין לי תקווה, ושאני אבוד; והיום, כשנסעתי לעיר מהחווה, ועברתי על הגשר ליד בריכת הטחנה, נדמה היה לי שמשהו אומר לי: 'אתה אבוד! אין לך תקווה! קפוץ לבריכת הטחנה והטבע את עצמך!' חשבתי שפעולה כזו [384] תביא חרפה על עניינו של המשיח, ולכן נמנעתי מלשלוח יד בנפשי."

GSAM 384הישועה באה במהרה

GSAM 384.1"ובכן, אחי הארווי, אתה לא אבוד!" אמרתי. "יש לי כאן עדות ישירות מהשמים, האומרת שאתה לא אבוד!" הוא השיב: "אז אני מוכן לשמוע אותה." לאחר שהבהרתי תחילה כי אף מילה אחת לא הונחה בידי, קראתי לו את העדות. כשסיימתי לקרוא, פניו אורו בחיוך והוא אמר: "אז יש תקווה במקרה שלי. אני אכן מאמין באדון."

GSAM 384.2לאחר הקריאה, ערכנו זמן תפילה, ממנו קם כאיש שונה ומאושר. הוא סיפר לנו שהטקסט תיאר את תהליכי מחשבתו בשלושת השבועות האחרונים בצורה מדויקת יותר מכפי שהוא עצמו היה יכול לעשות זאת. כך התגלתה אהבת אלוהים בהצלתו של אח זה, בדרך זו, מתוך הייאוש.

GSAM 384הרחבת שדה הפעילות

GSAM 384.3עד שנת 1868, שדה העבודה של האדוונטיסטים של היום השביעי היה מוגבל לארצות הברית, ולחלק שלה שמצפון לגבול הדרומי של מיזורי וממזרח לנהר מיזורי. בישיבה שנועדה לדון בשדות הפעילות ובחלוקת העבודה, במהלך מושב של הוועידה הכללית שנערך בבאטל קריק, מישיגן, ב-28 במאי, הוחלט לשלוח שני עובדים ואוהל באורך שישים רגל לקליפורניה. הפסטור ד. ט. בורדו והכותב הגיעו לסן פרנסיסקו ב-18 ביולי של אותה שנה.

GSAM 384פתיחת המיסיון בקליפורניה

GSAM 384.4דבר אחד ברצוני לציין בהקשר לפתיחת המיסיון בקליפורניה, הממחיש היטב את התועלת המעשית של מתנת הנבואה. פאולוס, בדברו על מתנות רוחניות [385], לרבות מתנת הנבואה, אומר שהן "להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃" ³ אין ספק שהדרך המעשית ביותר להשלים את הקדושים היא להצביע בפניהם על שגיאותיהם, כדי שיוכלו להסיר אותן ולהיטהר מחטאיהם בדם היקר של אדוננו ישוע המשיח. לשם כך, הסיוע באמצעות מתנת הנבואה בעבודת השירות התבטא לאורך כל הדרך בקשר לעבודת האמת הנוכחית, בהצביעו בפני משרתי האדון על הפגמים באופן עבודתם, וכיצד, באמצעות שיטה שונה, יוכלו להיות יעילים יותר בהשבת נפשות לאלוהים.

GSAM 385עדות על אופן העבודה בקליפורניה

GSAM 385.1זמן קצר לאחר הגעתנו לקליפורניה קיבלנו מכתב מגברת ווייט, שבו סיפרה על חזון שניתן לה בבאטל קריק בערב יום שישי, ה-12 ביוני — יום שבילנו בלנקסטר, ניו יורק, לפני שיצאנו לקליפורניה. היא מעולם לא ביקרה בקליפורניה, ולא הייתה לה ידיעה אישית על מנהגי האנשים שם. למעשה, באותה עת היא מעולם לא הייתה מערבית לנהר מיזורי. כל הידע שהיה ברשותה בנוגע לדברים שם נבע ממה שהאדון ראה לנכון לגלות לה.

GSAM 385.2בהנחיות שבמכתבה, היא תיארה את דרכיהם הנדיבות של תושבי קליפורניה, ואת ההשפעה שתהיה לעבודה בקרבם על פי תוכנית קמצנית ו"חסכנית". בהטפה לתושבי קליפורניה, יש לפנות אליהם במידת מה ברוח הנדיבה שבה הם פועלים, אך לא באופן בזבזני.

GSAM 385ההצלחה החזויה הגיעה

GSAM 385.3כשאני מביט כעת לאחור על שלושים ושבע השנים שחלפו מאז תחילת העבודה בקליפורניה, ומתבונן במצב שהיה אז, במצבם של האנשים, ובאופן שבו היינו מנהלים את עבודתנו אלמלא העדות [386] שקיבלנו, וכשאני רואה את התוצאות של קיום ההוראות שניתנו, אני יכול לומר כי עבודתנו התקדמה יותר בשלושה חודשים מאשר הייתה מתקדמת בשנה שלמה, אילו לא היינו נעזרים “בעבודת השירות” בהוראות שקיבלנו באמצעות מתנת הנבואה. עד לאביב 1871, כתוצאה מהמאמצים במחוז סונומה, הוקמו חמש קהילות של שומרי שבת.

GSAM 386אסיפת האוהל הראשונה בסן פרנסיסקו

GSAM 386.1בחודש יוני של אותה שנה הקמנו את האוהל שלנו בפעם הראשונה בסן פרנסיסקו. מכיוון שהפסטור בורדו חזר למזרח, נשלח עובד אחר ממישיגן כדי למלא את מקומו. הוא הגיע ב-17 ביוני, ומיד הצטרף אליי בעבודה בעיר. לאחר מספר שבועות של פעילות באוהל, המשכנו את אסיפותינו עד ה-1 בדצמבר 1871 באולמות שכורים. כתוצאה מעבודה זו, למעלה מחמישים אנשים קיבלו את הבשורה בסן פרנסיסקו.

GSAM 386ניסיונות פנימיים בקליפורניה

GSAM 386.2עד למועד זה, הניסיונות שלנו בקליפורניה נבעו בעיקר מהתנגדות חיצונית, אך כעת צץ מבחן אמונה בלתי צפוי עבור אנשינו, בעל אופי שונה. עובד שותף התעקש לנקוט בקו פעולה שהייתי משוכנע שיחשוף אותו ואת העבודה לחרפה. היו לנו אויבים מושבעים בעיר, שצפו בכל תנועה שלנו והיו מוכנים לנצל כל פעולה לא נבונה כדי לפגוע בנו. לפיכך, היה הכרחי ביותר להקשיב לאזהרתו של השליח: "התרחקו מכל מראית עין של רע".

GSAM 386עצמאות מסוכנת

GSAM 386.3לא טענתי שהאח חטא בפועל במעשיו, אך סברתי שאויבינו ינצלו לרעה את מה שלטענתו היה תמים. הוא נקט בעמדה שיש לו זכות "לעשות כרצונו" בעניין זה, במיוחד כאשר הודו שאין חטא [387] במעשיו. כך נמשכו הדברים עד ה-23 בינואר 1872, כאשר נסעתי ממחוז סונומה לסן פרנסיסקו כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדי לבלום את העניינים שם.

GSAM 387.1בשלב זה אויבינו ניצלו את התנהגותו כפי שחששתי, והוא עמד על עמדתו כי "זה לא עניינם", שהוא יראה להם שיש לו דעה משלו, והוא יכול להסתובב ברחובות כרצונו, ועם מי שירצה, מבלי להיות כפוף להערותיהם. ניסיתי, במאמצים פרטיים, להראות לו שדרך פעולה כזו לא תועיל, ושרוח עצמאית כזו תסתיים ברע. היו לו חברים שהזדהו עמו מאוד, וחלקם החלו לנקוט עמדה שתחשוף אותו לביקורת חריפה עוד יותר. חלק גדול מהקהילה ראה את הרע שבסרבנותו, והיה מוכן לתמוך במאמצים שעשיתי כדי להציל את העבודה מחרפה.

GSAM 387נקבעה ישיבת חקירה

GSAM 387.2כך עמד המצב ביום השבת, 27 בינואר, כאשר הוחלט כי יש לקיים חקירה של המקרה, וכי על הקהילה לנקוט בצעדים מכריעים כדי להציל את עצמה מהכתם שהרוח המרדנית הזו עלולה הייתה לגרום. נקבעה ישיבה, שתתחיל ביום ראשון, 28 בינואר, בשעה 9 בבוקר, כדי לדון במצב ובחובתנו כקהילה ביחס אליו. לכל הנראה, פילוג בקהילה היה בלתי נמנע. ביליתי חלק ניכר מאותו לילה בתפילה לאלוהים, שיפעל לטובתנו.

GSAM 387וידוי בכתב

GSAM 387.3בבוקר ה-28, כשיצאתי לאסיפה, פגשתי את העמית לעבודה על המדרכה, ליד מקום מגורי, כשהוא בוכה. הוא אמר: "אחי לופבורו, אני לא הולך לאסיפה היום."

GSAM 387.4"לא הולך לאסיפה?" שאלתי; "האסיפה נוגעת למקרה שלך." [388]

GSAM 388.1"אני יודע זאת," אמר, "אבל אני טועה לחלוטין. אתה צודק בעמדה שנקטת כלפיי. הנה מכתב וידוי שכתבתי לקהילה; קח אותו וקרא אותו בפניהם. יהיה טוב יותר עבורך, וטוב יותר עבור אלה שעשויים להזדהות איתי, אם לא אהיה שם."

GSAM 388.2"מה גרם לשינוי הגדול הזה בך מאז אתמול?" שאלתי.

GSAM 388התקבל חזון נפלא

GSAM 388.3הוא השיב: "אתמול בלילה, לאחר השבת, הלכתי לדואר וקיבלתי מכתב מאחות ווייט, מבאטל קריק, מישיגן. זו עדות שהיא כתבה עבורי." הוא מסר לי את המכתב ואמר: "קרא את זה, ותראה איך האדון רואה את המקרה שלי."

GSAM 388.4הוא ביקש ממני לומר לקהילה שקיבל עדות מאחות ווייט, שבה היא נוזפת בו על התנהגותו, ושהוא קיבל אותה, שכן זו האמת.

GSAM 388אופיו המשכנע של החזון

GSAM 388.5זה היה חלק מחזון שניתן לגברת ווייט בבורדוביל, ורמונט, ב-10 בדצמבר 1871. היא החלה לכתוב את החלק הנוגע למקרה של אח זה ב-27 בדצמבר 1871, אך מסיבה כלשהי השלמת המסמך התעכבה עד 18 בינואר 1872, אז הושלם ונשלח בדואר מבאטל קריק. באותה תקופה נדרשו כ-9 ימים להעברת מכתבים ביבשה ממישיגן לקליפורניה.

GSAM 388.6בחזונות מוצגים בפניה דברים רבים באופן נבואי. כך היה גם במקרה זה. בעת החזון לא היה אלא צל של מה שהתפתח בפועל כאשר העדות הגיעה לסן פרנסיסקו. ניתן לראות, מהשוואת התאריכים, כי שיאו של המקרה בסן פרנסיסקו התרחש לאחר שהעדות הכתובה עזבה את באטל קריק. אחינו בסן פרנסיסקו ראו מיד כי איש לא יכול היה לכתוב לבאטל קריק ולהעביר את [389] המידע לגברת ווייט בזמן כדי שתכתוב מכתב זה, שכן מצב העניינים לא היה קיים אז.

GSAM 389.1לעובדה זו היה משקל רב בעיני האחים שם, והיא שכנעה אותם כי היה כוח אלוהי בחזון ההוא. לא כתבתי ולו שורה אחת לפסטור ווייט או לאשתו בנוגע למצב הדברים בסן פרנסיסקו, והעמית לעבודה הצהיר כי הוא לא כתב דבר; והאחים אמרו: “אילו היה כותב, לא היה מספר את הדברים שנחשפו אודותיו.”

GSAM 389כיצד נכתב החזון

GSAM 389.2כאשר נודע לנו לאחר מכן, מהצד השני של הקו, על כתיבת העדות ושליחתה בדואר, התברר עוד יותר כי האדון, אשר נתן את החזון, דאג למועד כתיבתה ושליחתה ליעדה, כך שתגיע לשם בדיוק בזמן הנכון.

GSAM 389.3בשעה מוקדמת מאוד בבוקר ה-18 בינואר 1872, התעוררה הגברת ווייט כשהעדות הנ"ל חרוטה במוחה בבהירות. הרושם היה ברור לה כאילו נאמר בקול רם: "כתבי מיד את העדות הזו לקליפורניה, ושלחי אותה בדואר הקרוב ביותר; יש בה צורך." כאשר הדבר חזר על עצמו בפעם השנייה, היא קמה, התלבשה בחיפזון וסיימה את הכתיבה. רגע לפני ארוחת הבוקר היא מסרה את המכתב לבנה ווילי, ואמרה: "קח את המכתב הזה לדואר, אבל אל תשים אותו בתיבת הדואר. מסור אותו למנהל הדואר, ודאג שהוא יכניס אותו לשק הדואר שיוצא הבוקר." לימים הוא סיפר כי ההוראות שלה נראו לו מעט מוזרות, אך הוא לא שאל שאלות, עשה כפי שנצטווה, ו"ראה את המכתב נכנס לשק הדואר."

GSAM 389הוכחה להדרכה אלוהית

GSAM 389.4מכיוון שאתם מכירים את מצבנו בסן פרנסיסקו באותה תקופה, תוכלו להבין בקלות את החשיבות של הכנסת המכתב הזה [390] לאותו דואר בדיוק. באותם ימים היה לנו רק משלוח דואר יבשתי אחד ביום. אילו הגיע המכתב במוצאי יום ראשון, ה-28, במקום במוצאי יום שבת, ה-27, ללא ספק היה נוצר קרע מצער בקהילה. אילו הגיע מספר שבועות קודם לכן, אפילו מיד לאחר שהחזון ניתן, הקהילה לא הייתה מבינה את עוצמתו באותה קלות.

GSAM 390.1הנה עדות שנשאה סימנים ברורים של יד האדון, לא רק בכך שהגיעה בזמן הנכון כדי לתקן ביעילות את הטעויות הקיימות, אלא גם בכך שהאח קיבל אותה בענווה ופעל על פיה, והיא הפעילה השפעה עצומה על יצירת אחדות ויציבות בקהילה הצעירה ההיא.

GSAM 390אופן רישום החזונות

GSAM 390.2דוגמה זו משמשת גם כהמחשה לדבריה שלה עצמה בנוגע לאופן כתיבת הדברים שראתה. על כך היא אומרת: “התעוררתי משנתי עם תחושה חיה של נושאים שהוצגו קודם לכן במוחי; וכתבתי, בחצות הלילה, מכתבים שחצו את היבשת, ובשעת משבר הצילו את העבודה מאסון גדול.” ⁴ [391]