Adventist Pioneer
Library
aplib.orgספרייה
תוכן עניינים
26 / 29
26 / 29

פרק 25 — מוסדות חינוך

John Norton Loughborough

GSAM 391.1"קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי׃ אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃ ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה׃"1

GSAM 391בית הספר של פרופ' ג. ה. בל

GSAM 391.2פעילותה החינוכית של העדה הגיעה כיום לממדים גדולים יחסית. כמו ענפים אחרים של המפעל שהוזכרו עד כה, גם היא החלה בצעדים קטנים מאוד. בשנת 1868 פתח פרופ' ג. ה. בל בית ספר בבניין המשרדים הישן, בפינה הצפון-מזרחית של רחובות קלמזו ו-וושינגטון, בבאטל קריק. בנוסף לכך, באביב 1871, בתום הוועידה הכללית, נערך קורס הרצאות בן ארבעה שבועות לפסטורים, שנועד לסייע לאלה העוסקים בעבודת השירות הפסטורלי ובפעילות הכנסייתית.

GSAM 391קריאה להקמת בית ספר של העדה

GSAM 391.3בגיליון ה-Review מ-16 באפריל 1872 התפרסם מאמר שכותרתו "האם נקים בית ספר דתי?", ובו הוצגו בבירור הצרכים להקמת בית ספר כזה. בגיליון ה-Review מ-16 ביולי הוכרז כי בית הספר נפתח עם 12 תלמידים, ומספר זה גדל לאחר שבועיים ל-25, וכן נפתחה כיתת ערב לדקדוק עם 50 תלמידים. הסמסטר השני של בית הספר נפתח ב-16 בספטמבר 1872 עם ארבעים תלמידים. עד ה-16 בדצמבר בית הספר [392] גדל כל כך, עד שהועבר לבית התפילה, שם חוברו שולחנות מתקפלים לגב ספסלי הכנסייה. מחלקה יסודית של שישים ושלושה תלמידים פעלה גם היא ביציע הכנסייה.

GSAM 392גיוס כספים להקמת מכללה

GSAM 392.1הוועידה הכללית במרץ 1873 הקדישה זמן רב לדיון בשאלה האם נכון לגייס כספים להקמת מבנים מתאימים לניהול בית ספר דתי, שבו יוכשרו עובדים לקראת כניסתם לשדות העבודה השונים. לאחר שהוחלט בעד ההצעה, מונתה ועדה שתטפל בגיוס הכספים הדרושים. במהלך אותה עונה פורסמו מעת לעת בכתב העת Review מאמרים משכנעים וחשובים בנושא זה, מאת הפסטורים באטלר, ווייט ואחרים, ובזכות מאמציהם של הפסטורים באטלר והסקל בכינוסי המחנה השונים גויס סכום כסף גדול עבור בית הספר המוצע.

GSAM 392.2מושב נוסף של הוועידה נערך ב-16 בנובמבר 1873, ובו דווח כי כבר הובטחו 52,000 דולר לקרן החינוך של אדוונטיסטי יום השביעי, שנועדו לרכישת קרקע והקמת מבנים מתאימים בעונה הבאה. בהצבעה, באותו המושב, נבחרה ועדה בת שבעה חברים להקמת אגודה חינוכית ולרכישת שטח למבנים.

GSAM 392.3בוועידה שהוזכרה זה עתה נבחר ג'ורג' אי. באטלר לנשיא הוועידה הכללית, וסידני בראונסברגר למזכיר. חברי הוועדה שנבחרו על ידי הוועידה הכללית היו: ג'ורג' אי. באטלר, ס. נ. האסקל והרמון לינדזי. שמותיהם של ג'יימס ווייט, אירה אבי, ג'. נ. אנדרוז ואוריה סמית נוספו, כדי שיפעלו יחד עם ועדת הוועידה הכללית כ"ועדת השבעה", אשר התאגדה תחת השם "האגודה החינוכית של האדוונטיסטים של היום השביעי". מאותו זמן היה פרופסור בראונסברגר קשור למכללת באטל קריק, עד שנקרא לקחת על עצמו את הניהול של מכללה שעמדה להיפתח בהילדסבורג, קליפורניה. [393]

GSAM 393רכישת 12 אקרים עבור המכללה

GSAM 393.1ב-31 בדצמבר 1873 רכשה ועדה זו 12 אקרים של קרקע בחלק המערבי של באטל קריק, שבעה אקרים מתוכם היוו את קמפוס מכללת באטל קריק.

GSAM 393.2בית הספר הדתי של באטל קריק פתח את סמסטר החורף בחדרי בניין המשרדים השלישי ב-15 בדצמבר 1873, עם 110 תלמידים רשומים.

GSAM 393הצורך בבתי ספר דתיים

GSAM 393.3בהתייחס לצרכינו, כזרם דתי, בבתי ספר חינוכיים ראויים, כתבה הגברת ווייט בשנת 1873 כדלקמן:—

GSAM 393.4"יש לגייס ולפתח את כל כוחות השכל, כדי שגברים ונשים יזכו בשכל מאוזן. העולם מלא בגברים ונשים חד-ממדיים, שהפכו לכאלה משום שקבוצה אחת של כישוריהם טופחה, בעוד שאחרות התנוונו מחוסר פעילות. חינוכם של מרבית הצעירים הוא כישלון. הם לומדים יתר על המידה, בעוד שהם מזניחים את מה שקשור לחיים העסקיים המעשיים...

GSAM 393יש צורך בחינוך מאוזן

GSAM 393.5"ההתמסרות המתמדת ללימודים, כפי שהלימודים מתנהלים כיום בבתי הספר, פוסלת את הצעירים מן החיים המעשיים. שכל האדם זקוק לפעולה. אם היא אינה פעילה בכיוון הנכון, היא תהיה פעילה בכיוון השגוי. כדי לשמור על איזון הנפש, יש לאחד את העבודה והלימודים בבתי הספר.
GSAM 393.6"היה צריך לדאוג בדורות הקודמים לחינוך בקנה מידה רחב יותר. לצד בתי הספר היו צריכים להיות מפעלים חקלאיים ותעשייתיים. היו צריכים להיות מורים לעבודות בית, וחלק מהזמן בכל יום היה צריך להיות מוקדש לעבודה, כדי שהכוחות הגופניים והנפשיים יופעלו באופן שווה. אילו הוקמו בתי ספר על פי [394] התוכנית שהזכרנו, לא היו היום כל כך הרבה מוחות לא מאוזנים.”2

GSAM 394מכללת באטל קריק

GSAM 394.1במהלך הקיץ והסתיו של שנת 1874 הוקם מבנה מכללת באטל קריק. היה זה מבנה לבנים, בן שלוש קומות מעל המרתף, בגודל 75 על 75 רגל, בצורת צלב יווני. הבנייה הושלמה והמקום נחנך בטקסים מתאימים ב-4 בינואר 1875. בית הספר נפתח בבניין זה עם למעלה ממאה תלמידים ושבעה מורים מוכשרים למחלקות השונות. עם פתיחת המכללה בשנת הלימודים 1877 דווח כי למדו בה מאתיים תלמידים. הדו"ח של האגודה החינוכית, שהוגש בוועידה הכללית באוקטובר 1880, הראה כי בין השנים 1873 לדצמבר 1880 נרשמו 1,400 תלמידים למכללת באטל קריק.

GSAM 394נפתחו שני בתי ספר נוספים

GSAM 394.2בוועידה הכללית, בדצמבר 1882, דווח כי במהלך השנה נפתחו שני בתי ספר דתיים בחסות הוועידה: האחד הוא מכללת הילדסבורג, הממוקמת בהילדסבורג, קליפורניה, שנפתחה ב-11 באפריל; והשני הוא האקדמיה של סאות' לנקסטר (South Lancaster Academy), הממוקמת בסאות' לנקסטר, מסצ'וסטס, שנפתחה ב-19 באפריל.

GSAM 394מכללת הילדסבורג

GSAM 394.3בגיליון ה-Review מיום 15 בינואר 1884 הופיעה ההצהרה המעניינת הבאה בנוגע לבית הספר הדתי בחוף האוקיינוס השקט:—

GSAM 394.4"בספטמבר 1881 החליטה ועידת קליפורניה לפתוח בית ספר דתי, ומינתה ועדה שתוציא את המיזם לפועל. עד אפריל 1882 נרכשו שטחים נרחבים, כולל מבנה מתאים בן עשרה חדרים, נשכרו שני מורים, והוקם בית ספר עם שלושים ושלושה תלמידים. במהלך שנת הלימודים (שהחלה [395] ב-29 ביולי 1882), הוסמך בית הספר באופן רשמי כמכללה, נרכשה חלקת אדמה נוספת בשטח של חמישה אקרים, הוקם אולם מרווח [כבית סטודנטים], גויס סגל של שישה מורים, ונרשמו 152 תלמידים. מאז פתיחתו הובטחו כמעט 27,000 דולר למיזם, שחלק ניכר מהם שולם על ידי תושבי קליפורניה."

GSAM 395האקדמיה של סאות' לנקסטר

GSAM 395.1תושבי ניו אינגלנד הקימו את בית הספר שלהם בבית התפילה בסאות' לנקסטר, מסצ'וסטס. בזכות המאמצים הבלתי נלאים של הפסטור ס. נ. האסקל וההקרבות של אנשינו בניו אינגלנד, מתחם מבני בית הספר היה מוכן לחנוכתו בסתיו 1884. באותה עת היו חמישה מבנים בבעלות עמותת האקדמיה של סאות' לנקסטר, שניים מהם חדשים לחלוטין. מבנה האקדמיה היה בגודל 60 על 65 רגל, והמבנה החדש הנוסף, בית התלמידים, היה בגודל 36 על 88 רגל. מבנים אלה נחנכו ב-19 באוקטובר 1884.

GSAM 395.2מוסד זה, לאחר עשרים ואחת שנות שירות יעיל, עדיין משגשג, ושלח עובדים מסורים למען עבודת האדון למקומות שונים בעולם. מנהל האקדמיה כיום הוא פרדריק גריגס, המשמש גם כמזכיר מחלקת החינוך של הוועידה הכללית.

GSAM 395בית הספר להכשרה בלונדון (אנגליה)

GSAM 395.3ככל שהעבודה בלונדון, אנגליה, המשיכה להתקדם ולהתחזק, הוחלט בקיץ 1887 כי רצוי לפתוח בית ספר להכשרת עובדי כתבי הקודש, שאליו תחובר עבודה פעילה בהוראת כתבי הקודש. מבית ספר זה נשלחו עובדים לפעול באזורים אחרים של הממלכה המאוחדת והמושבות. כיום פועל בית ספר משגשג בדנקומב הול, בצפון לונדון, בניהולו של פרופ' ה. ר. סולסברי, שקיבל את השכלתו המוקדמת במכללה בבאטל קריק, מישיגן. [396]

GSAM 396הרחבת מכללת באטל קריק

GSAM 396.1הביקוש למרחב נוסף במכללת באטל קריק היה כה גדול, עד שבקיץ 1886 התעורר הצורך בהרחבה נרחבת של מבנה המכללה, ובשנה שלאחר מכן (1887) בהקמת מעונות (הידועים כ"ווסט הול") לסטודנטיות. "ווסט הול" מכיל חדרים ל-150 סטודנטים, ו-225 יכולים לסעוד בחדר האוכל; ואילו "סאות' הול", שהוקם בשנת 1884, בדרום קמפוס המכללה, שימש כמעונות לסטודנטים הגברים. עם פתיחת המכללה לסמסטר החורף של 1886–1887, למדו בה 568 סטודנטים.

GSAM 396.2בשנת 1885 מונה פרופ' ו. ו. פרסקוט לעמוד בראש מכללת באטל קריק, וזמן קצר לאחר מכן מונה לתפקיד מזכיר החינוך של העדה. צעד זה התגלה כצעד נבון. לא רק שמכללת באטל קריק נהנתה מכך, אלא שבזכות מאמציו של מזכיר זה, ובברכת אלוהים, הושגה אחדות הדוקה יותר ויעילות רבה יותר בעבודתן של כל בתי הספר השייכים לזרם הדתי שלנו.

GSAM 396מכללת "עמנואל" המיסיונרית

GSAM 396.3מכללת באטל קריק פעלה ביעילות עד שנת 1901, אז נמכרו הקרקע והמבנים לאגודת המכללה הרפואית-מיסיונרית האמריקאית, והאגודה החינוכית הופסקה. מיד הוקם תאגיד מכללה חדש, בשם מכללת "עמנואל" המיסיונרית. נרכשה חווה ליד בריאן ספרינגס, בדרום-מערב מישיגן, שם הוקמו מבנים על ידי התלמידים, ומתנהל שם כיום בית ספר משגשג. מטרתו המוצהרת של בית ספר זה היא להעניק "חינוך מקיף", בהתאם להוראות שצוטטו בחלק הקודם של פרק זה. הכשרת עובדים המוכנים באופן מלא לעבודה בכל חלק של העולם שאליו ייקראו, על פי השגחת אלוהים, לעבוד בו, היא המשאלה והמטרה הגדולה והיחידה של המורים במכללת "עמנואל" המיסיונרית. [397]

GSAM 397בית הספר המרכזי ללימודי כתבי הקודש, שיקגו, אילינוי

GSAM 397.1בגיליון Review מחודש מרץ 1887 הועלתה הצעה על ידי הפסטור ג'ורג' אי. באטלר להקים מבנה מיסיונרי בשיקגו, אילינוי, שישמש כבית ספר מרכזי ללימודי כתבי הקודש להכשרת מדריכי כתבי הקודש, ובמקביל יוכל לשמש כקפלה ובית מיסיונרי עבור אנשינו בעיר. בסתיו ובחורף של 1888–1889 הוקם המבנה. העלות, כולל המגרשים, המבנה, הריהוט וכדומה, הסתכמה בכ-28,000 דולר. המקום נפתח רשמית ב-4 באפריל 1889, עם כנס הכשרה למפיצים. בעת חנוכת המקום נמסר כי אנשינו ידעו על לפחות אלף אנשים שכבר קיבלו את האמת הנוכחית באזורים שונים של המדינה, הודות למאמציהם של עובדי כתבי הקודש.

GSAM 397.2בית הספר נוהל ביד אמן על ידי הפסטור ג'ורג' ב. סטאר עד אביב 1891. לאחר מכן, עם מורים שמונו על ידי ועד הוועידה הכללית, הוא המשיך בפעילותו עד שנת 1893, אז התברר כי המבנה אינו מספיק כדי לענות על הביקוש הגובר להוראת כתבי הקודש. כאשר נערכו סידורים לחיבור בית ספר ללימודי כתבי הקודש למכללת באטל קריק, נמכר המבנה בשיקגו לאגודה הרפואית-מיסיונרית והצדקה. הבניין הורחב וצויד כבית הבראה קטן, וכיום הוא מכונה "סניף שיקגו של בית ההבראה בבאטל קריק".

GSAM 397מכללת יוניון, נברסקה

GSAM 397.3הוועידה הכללית של שנת 1889 דנה בהצעה להקים מכללה במיקום נוח עבור תשע ועידות המדינות הבאות: איווה, מינסוטה, קנזס, מיזורי, נברסקה, דקוטה, טקסס, קולורדו וארקנסו. בהתאם לכך, מינתה הוועידה ועדה שתפקידה היה לבחור מיקום מתאים למוסד הלימודים. כאשר נודע לתושבי מקומות כגון דה מוין (איווה), פרימונט ולינקולן (נברסקה) ומקומות אחרים מה אנו עומדים לעשות, הם התחרו זה בזה [398] בהצעות לתרומות למיזם, שכן תושבי כל מקום היו להוטים כל כך שהמבנים יוקמו בעירם. מכיוון שלינקולן (נברסקה) הציעה את ההצעות הנדיבות ביותר, ומכיוון שנחשבה למיקום המעשי ביותר, הוקם המוסד שם.

GSAM 398.1הבניין הראשי, מכללת יוניון עצמה, הוא מבנה בגודל 141 על 84 רגל. הגובה מהקרקע ועד לראש הכיפה הוא 100 רגל. מלבד מבנה זה ישנם שני מעונות, כל אחד בגודל 104 על 104 רגל, בני שלוש קומות. הוערך כי ההכנסות מהקרקע שנתרמה יכסו לפחות מחצית מהוצאות הקמת המכללה המרכזית של העדה, שבה היו אמורים ללמוד עובדים במחלקות נפרדות בשפה האנגלית, בשפות הסקנדינביות ובגרמנית, מפי מורים בשפת אמם.

GSAM 398.2הבניינים נחנכו ב-24 בספטמבר 1891, והמכללה נפתחה ב-30 בספטמבר. מספר הנרשמים בשנה הראשונה עמד על 301. בשנת 1892 נפתחה המכללה עם 222 תלמידים נוכחים, ומספר הנרשמים לשנה זו עמד על 553. מתוכם, 71 למדו במחלקה הגרמנית, ו-85 במחלקה הסקנדינבית.

GSAM 398.3למכללה צמודה חווה, המספקת עבודה לסטודנטים המעוניינים לעסוק בענפים חקלאיים. למכללה יש גם מאפייה, שבה מיוצרים במידה מסוימת מזונות בריאים. במהלך שנת 1903 הוקמה עמותה שמטרתה הוצאת עיתונים וספרים בשפות הגרמנית, השוודית והדנית-נורווגית. עמותה זו מחזיקה בבית דפוס משלה, וכן בכל עסקי הדפוס האמריקאיים של העדה עבור לאומים אלה. העבודה מתבצעת בעיקר על ידי הסטודנטים. לא רק שהם מקבלים הדרכה בענף הדפוס, אלא שהם צוברים כאן ניסיון באמצעות עיסוק מעשי בעבודת מיסיון.

GSAM 398.4גם העשייה הרפואית מיוצגת במסגרת המכללה הזו. בעקבות חיסכון במקום התברר כי המכללה יכולה לוותר על אחד ממגורי הסטודנטים הגדולים שלה, וכך, בהשקעה כספית מועטה, הוקם בית הבראה הפועל כיום ומבצע עבודה מצוינת. [399]

GSAM 399מכללת וואלה וואלה

GSAM 399.1בית ספר זה ממוקם ליד וואלה וואלה, במדינת וושינגטון, ונחנך ב-8 בדצמבר 1892. בית הספר נפתח יום לפני כן עם 101 תלמידים. מספר זה גדל במהלך השנה ל-185. חווה קטנה וענפים תעשייתיים אחרים קשורים לבית ספר זה. הוא נמצא במצב משגשג, ומבצע עבודה טובה. פרופ' ג'. ל. קיי עומד כעת בראש הסגל.

GSAM 399בית הספר האוסטרלי

GSAM 399.2ב-24 באוגוסט 1892 נפתח בית ספר במלבורן, אוסטרליה, בבניין שכור, עם סגל של חמישה מורים. ל. ג'. רוסו, מהמכללה בבאטל קריק, מישיגן, היה המנהל הראשון של בית הספר. בשנת 1894 למדו בבית ספר זה 89 תלמידים.

GSAM 399המעבר לאבונדייל

GSAM 399.3מאחר שמייסדי בית הספר ביקשו לשלב עבודה עם לימודים, הוחלט כי רצוי לשנות את מיקומו, ולכן הועבר מהעיר הגדולה מלבורן לאבונדייל, בקורנבונג, ניו סאות' וויילס, אזור כפרי, שם הושג שטח חקלאי והוקמו מבנים מתאימים. כיום בית הספר מתנהל בהצלחה על פי שיטת שילוב העבודה המעשית בלימודים.

GSAM 399התגשמות הנבואה בנוגע לאבונדייל

GSAM 399.4בהקמתו ובניהולו, מטרת הוועדה הייתה לנהל את בית הספר בהרמוניה רבה ככל האפשר עם ההנחיות שניתנו בנוגע לבתי ספר המשלבים עבודה מעשית. זה היה אמור להיות "בית ספר למופת", וניתנה הבטחה שוב ושוב כי אם ינוהל כראוי, הוא יהיה הצלחה, לא רק כבית ספר, אלא גם האדמה עצמה, שנחשבה חסרת ערך, תהיה פוריה. הזמן, בברכת האדון, הוכיח את נכונות הנבואה. למרות הבצורת הקשה שנמשכה [400] מספר שנים ברציפות, אשר הביאה לאסון בענפי החקלאות ולכישלון היבולים בכל הסביבה, החווה באבונדייל הייתה ירוקה ופורה. זה היה אירוע יוצא דופן, עד כדי כך שפקידי הממשלה באו לברר אילו שיטות חקלאיות שימשו כדי להשיג הצלחה נפלאה זו.

GSAM 400.1הדו"ח על פעילות בית הספר לשנת 1903 מציג עלייה של חמישים אחוזים במספר התלמידים. גם מצבו הכספי של בית הספר היה טוב — כל ההוצאות כוסו, ובקופת בית הספר נותרה יתרה של 1,500 דולר לשימוש לטובת בית הספר. פרופ' ס. ו. אירווין משמש כמנהל האדמיניסטרטיבי וכמנהל הפדגוגי של בית הספר מזה כמעט ארבע שנים.

GSAM 400אקדמיית מאונט ורנון

GSAM 400.2הוועידה הכללית, בשנת 1893, העבירה החלטה התומכת בפתיחת אקדמיה במאונט ורנון, אוהיו. לבית ספר זה קשורים מספר ענפים תעשייתיים, ומדווח כי הוא עושה עבודה טובה. מספר התלמידים בשנת 1894 עמד על 140. פרופ' ג'. ו. לוגהד שימש במשך מספר שנים כמנהל בית הספר, עד שזומן לוושינגטון הבירה. כתובת בית הספר היא אקדמיה (Academia), אוהיו.

GSAM 400בית הספר התעשייתי בקיין

GSAM 400.3הוועידה הכללית של שנת 1893 אישרה את פתיחתו של בית ספר מקצועי בקיין, טקסס. נרכשה חווה בשטח של למעלה מ-130 אקרים, הוקמו מבנים, ובית הספר נפתח תחת ניהולו של פרופ' ס. ב. יוז ועוזריו. בית הספר מתנהל בהתאם לתוכנית המשלבת עבודה עם לימודים. בשנת 1894 למדו בו 160 תלמידים. גם בית ספר זה זכה להצלחה מובהקת.

GSAM 400מכללת קלרמונט יוניון

GSAM 400.4מכללה זו ממוקמת בקנילוורת', ליד קייפטאון, דרום אפריקה. סגל המרצים שלה נבחר ברובו ממכללת באטל קריק. היא נפתחה בשנת 1894, ובה נרשמו [401] תשעים תלמידים. בתום שנת הלימודים הראשונה, מספר התלמידים גדל עד כדי כך שנדרש היה לספק מקום נוסף על ידי הרחבת מבנה המכללה. המכללה נמצאת כיום תחת פיקוחו של פרופ' ס. ה. הייטון.

GSAM 401.1אדוונטיסטים של היום השביעי ניהלו גם בית ספר כפרי (יסודי) בקלרמונט עם שבעים תלמידים, ובית ספר כנסייתי בביקונספילד, שבו למדו בשנת 1894 שלושים תלמידים.

GSAM 401סיכום הפעילות החינוכית, 1895

GSAM 401.2הדו"ח הבא הוגש על ידי מזכיר החינוך לוועידה הכללית בפברואר 1895:—

GSAM 401.3"ניתן לסכם את מתקני החינוך של העדה כדלקמן: ישנן חמש מכללות הממוקמות במקומות הבאים: בבאטל קריק, מישיגן; קולג' ויו, נברסקה; הילדסבורג, קליפורניה; קולג' פלייס, וושינגטון; וקנילוורת', דרום אפריקה. יש ארבע אקדמיות, או בתי ספר העוסקים בלימודי התיכון במדינה זו, בסאות' לנקסטר, מסצ'וסטס; במאונט ורנון, אוהיו; בקיין, טקסס; ובגרייסוויל, טנסי... מלבד אלה, קיים בית הספר האוסטרלי ללימודי כתבי הקודש; בית ספר במקסיקו הקשור למיסיון הרפואי; בית ספר לילדי הילידים באי פיטקירן; באי ראיאטאה שבאיי החברה; באוקיינוס השקט הדרומי; באי בונאקה באיי המפרץ בים הקריבי; כ-15 בתי ספר כנסייתיים במדינה זו ובחו"ל; שני בתי ספר ללימודי כתבי הקודש של הוועידה הכללית; ומספר לא מבוטל של בתי ספר של מפיצים ושל ועידות מקומיות שאינם מאורגנים באופן קבוע."

GSAM 401.4בסיכום הנתונים על מספר התלמידים במכללות ובבתי הספר הקבועים של העדה, אומר המזכיר: "על פי הערכה זהירה, ישנם היום למעלה מ-3,000 תלמידים מכל הגילאים הרשומים בבתי הספר של אדוונטיסטי יום השביעי." [402]

GSAM 402סיכום מוסדות החינוך, 1903

GSAM 402.1הפעילות והמוסדות החינוכיים בקרב אדוונטיסטים של היום השביעי צמחו ביחס לענפים האחרים של הבשורה. כפי שעולה משנתון הוועידה הכללית לשנת 1904, קיימים היום תשע מכללות ואקדמיות באמריקה, וחמש במדינות אחרות. אלה שבמדינות אחרות ממוקמים כדלקמן: באבונדייל, ניו סאות' וויילס; בקנילוורת', קלרמונט, ליד קייפטאון, דרום אפריקה; בהולוויי, צפון לונדון, אנגליה; בניהיטן, יארנבואוס, שבדיה; בפרידנסאו, ליד מגדבורג, גרמניה.

GSAM 402.2באמריקה יש ארבעה עשר בתי ספר ביניים; במדינות אחרות – חמישה. האחרונים ממוקמים בקופנהגן, דנמרק; בהונולולו, הטריטוריה ההוואית; בדיאמנטה, אנטרה ריוס, הרפובליקה הארגנטינאית, דרום אמריקה; בקוריטיבה, ברזיל, דרום אמריקה; ובברוסקה, ברזיל, דרום אמריקה.

GSAM 402.3בנוסף למוסדות החינוך הנזכרים לעיל, קיימים 357 בתי ספר כנסייתיים מקומיים המנוהלים על ידי העדה. מתוכם 317 נמצאים בארצות הברית, וארבעים במדינות אחרות. אילו היו בידינו נתונים סטטיסטיים מדויקים עד היום, המספרים הללו היו גדלים במידה ניכרת. בתי ספר רבים נפתחו מאז סוף שנת 1902. לדוגמה, ועידת נברסקה דיווחה על עשרה בתי ספר כנסייתיים. ב-1 בפברואר 1904, הדו"ח שלהם מציין "עשרים וארבעה בתי ספר כנסייתיים", תוספת של ארבעה עשר בוועידה אחת.

GSAM 402.4אכן, ידו המנחה של האדון הובילה באופן נפלא ופתחה את הדרך לעבודת החינוך בקרב העם הזה. יהי רצון שייתן חוכמה לאלה שנקראו לנהל ענף זה של מפעלו, כדי שבתי הספר השונים ינוהלו בהרמוניה עם התוכנית ששרטט. אז יהיו המוני עובדים יעילים ומפותחים היטב למען האדון, ולא גברים ונשים "חד-צדדיים" בחינוך ובאופי. "אדני יתן אמר", אומר המשורר, ו"המבשרות צבא רב". [403]

Notes

  1. משלי 4:5-7. ↩
  2. "עדויות לכנסייה", כרך 3, עמ' 152, 153. ↩

הערה

חזרה