פרק 1 — מבוא

GSAM 21.1כאשר אנו מדברים על הביאה השנייה של המשיח, אנו נוגעים בנושא אשר למעשה מהווה את תקוותו של עם האלוהים מאז גירושם של אבותינו הראשונים מגן עדן. בדבריו לנחש, כי זרע האישה ימחץ את ראשו, הייתה הבטחה כי בסופו של דבר יבוא משקם, אשר ינצח את השתלטותו של השטן ויגשים את תוכניתו של אלוהים על פני האדמה. ההנחה היא שאדם וחוה חשבו שמשימה זו תתבצע בקרוב מאוד, ושצאצא ישיר שלהם יהיה המנצח. אולם בתוכניתו של אלוהים, ההבטחה על המושיע מתוך החורבן לכאורה כללה את כל מה שהתפתח מאז במימוש "עצתו וחסדו הנתן לנו במשיח ישוע לפני ימות עולם".¹

GSAM 21.2אילו ניתנה לאדם וחוה מיד תמונה של הסבל והאסון שימלאו את העולם במהלך הדורות הארוכים שבין חורבנו לשיקומו, צערם היה בלתי נסבל. אלוהי השמים, בחסדו וברחמיו, הסתיר מהם את התמונה הזו, והשאיר אותם לטפח את התקווה הנעימה כי בקרוב יגאלו אל החירות המפוארת של בני אלוהים. המחשבה [22] שהגאולה קרובה הייתה באופן טבעי מעוררת בהם רצינות רבה יותר בהכנות לקראת האירוע.

GSAM 22.1כך היה גם בקרב עם האלוהים בכל הדורות מאז ימי אדם. הם היו בטוחים כי אירוע גדול וחשוב עתיד להתרחש מתישהו בעתיד — כי המשיח יבוא לבסוף ויקים את מלכותו. גם הם, כמו אדם וחוה, האמינו שהאירוע קרוב, וכמוהם, לא היו מודעים למה שיקרה בין זמנם לבין האירוע; אחרת, ייתכן שהיו מאבדים את התקווה במאמציהם להתקדם לעבר מטרת הפרס.

GSAM 22.2ניתן להמחיש מחשבה זו באמצעות אירועים שהתרחשו במסגרת תגליות גדולות. האנשים שהיו אחראים להן, אף שלא היו מודעים לכך, מילאו למעשה את תוכניתו של אלוהים; עם זאת, הם היו מלאי רעיונות שלא התבררו כמתאימים בכל המובנים לתיאוריות שלהם, אשר הניעו אותם לפעולה.

GSAM 22ההשלכות מרחיקות הלכת של תגליות קולומבוס

GSAM 22.3מונטגומרי, בספרו "היסטוריה אמריקאית", ²מהדורת 1902, עמודים 8, 9, מדבר על התיאוריה שהניעה את קולומבוס לצאת למסעו, ועל ביצוע תוכניתו להגיע לאיי הודו המזרחית באמצעות הפלגה מערבה, ואומר:—

GSAM 22.4"קולומבוס סבר כי ביכולתו לשפר את המיזם של מלך פורטוגל. הוא היה משוכנע כי קיימת דרך קצרה וטובה יותר להגיע להודו מאשר המסלול שסימן דיאז. תוכניתו של הימאי הגנואי [קולומבוס] הייתה נועזת לא פחות משהייתה מקורית. במקום להפליג מזרחה, או דרומה ומזרחה, הוא הציע להפליג ישירות מערבה. היו לו, כפי שהאמין, שלוש סיבות טובות ומוצקות למשימה כזו: ראשית, בדומה למיטב ספרי הגיאוגרפיה של ימיו, קולומבוס היה משוכנע שהארץ אינה שטוחה, כפי שהניחו רוב האנשים, אלא כדור. שנית, הוא הניח שכדור זה קטן בהרבה מכפי שהוא באמת, ושרובו הוא יבשה ולא מים. שלישית, מכיוון שלא ידע דבר, ולא שיער [23] דבר, על קיומה של יבשת אמריקה או של האוקיינוס השקט, הוא דמיין כי חופי אסיה או הודו נמצאים בדיוק מול ספרד והחוף המערבי של אירופה. הוא העריך כי המרחק הכולל עד סיפנגו, או יפן, כנראה לא יעלה על כ-4,000 מיילים.

GSAM 23.1"תוכניתו הייתה זו: הוא ייצא מאירופה; ינווט את ספינתו מערבה לכיוון יפן, ויעקוב אחר קשת כדור הארץ עד שתביא אותו אל מבוקשו. בעיניו הדבר נראה ודאי ופשוט כמו זבוב המקיף תפוח.

GSAM 23.2"אם המסע יצליח, יהיה לו יתרון עצום זה: הוא ייכנס להודו ישירות מהדלת הראשית, במקום להגיע אליה בדרך עקיפה, ודרך מעין כניסה צדדית, כפי שנאלצים לעשות הפורטוגלים.

GSAM 23.3"אנו רואים כי האיש הזה, שהבין במתמטיקה מעשית, בגיאוגרפיה ובניווט לא פחות מכל אדם אחר בתקופתו, צדק בנקודה הראשונה — צורת כדור הארץ — אך טעה לחלוטין בשתי האחרות.

GSAM 23טעות של מזל

GSAM 23.4"עם זאת, באופן מוזר למדי, טעויותיו סייעו לו במובן מסוים. הטעות שביצע בנוגע למרחק הייתה טעות בת מזל ביותר. אילו חישב קולומבוס נכונה את גודל כדור הארץ ואת האורך האמיתי של מסע כזה, סביר להניח שלא היה יוצא לדרך, שכן היה מבין מיד שהמסלול הפורטוגלי המוצע היה קצר בהרבה וזול יותר. כמו כן, אילו היה יכול לדמיין או לחזות בדרך כלשהי כי יבשת אמריקה שוכנת ממש על נתיבו, ייתכן שגם זה כשלעצמו לא היה מדרבן אותו לצאת למסע גילוי, שכן מטרתו לא הייתה למצוא ארץ חדשה, אלא דרך חדשה אל ארץ ישנה."

GSAM 23התקווה הגדולה של הדורות

GSAM 23.5כך, עם אלוהים, לאורך הדורות, נשא את התקווה לבואו של המשיח לפניו "לנפשנו לעוגין נכון וחזק [24]." ³ אף שלעתים קרובות, בעיצומן של צער ומצוקות, הם זועקים בייסורים: "עד מתי, אדוני, תבוא הגאולה?", עם זאת הם המשיכו להתקדם, וכמו פאולוס אמרו ועדיין אומרים: "כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃"⁴

GSAM 24פאולוס נתמך על ידי התקווה

GSAM 24.1מספר דוגמאות לכוח המחזק של תקווה זו, בהקשר זה, יספיקו. כאשר הובא פאולוס לדין לפני פליקס, והורשה לדבר להגנתו, אמר: "אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃ ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃"⁵

GSAM 24.2בטיעונו המבריק כאשר הובא לפני אגריפס, אמר פאולוס: "ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃ ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃ מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃" ⁶ כשהגיע לבסוף לרומא כדי להתייצב לפני הקיסר, אמר ליהודים: "בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה."⁷

GSAM 24.3פאולוס דיבר בגלוי על אותה תקווה במכתבו לטיטוס: "כי הופיע חסד אלהים להושיע את כל בני האדם׃ וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃ ונחכה לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃"⁸

GSAM 24פטרוס שמח בתקווה

GSAM 24.4פטרוס מדבר על אותה תקווה כדלקמן: "ברוך האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח אשר כרב רחמיו שב והוליד אתנו לתקוה חיה בהקמת ישוע המשיח מעם המתים׃ לנחלה אשר לא תשחת ולא תגאל ולא תבל הצפונה בשמים לכם׃ הנשמרים בעז אלהים על יד האמונה לתשועה העתידה להגלות בעת קץ׃ אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃ למען תמצא אמונתכם המזקקה יקרה הרבה מן הזהב האבד הצרוף באש לתהלה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח׃ [25]."⁹

GSAM 25תכליתו של אלוהים בבריאה

GSAM 25.1כתבי הקודש מגלים את תכליתו של אלוהים בבריאת העולם; ומדברי הנבואה אנו לומדים גם את תוכניתו לגבי העתיד: "כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃" ¹⁰ כאשר עיצב אותה, הוא נתן אותה לאדם. המשורר אומר: "השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃" ¹¹ אך כאשר נתן אותה לאדם, האדם היה ישר, כפי שהביע החכם: "לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃"¹²

GSAM 25.2אנו קוראים על התנהלותו של האדון עם המין האנושי, כי "בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל"¹³ כלומר, לפי מספר ישראל האמיתי אשר ייאסף לבסוף על פני האדמה כנתיני מלכותו העתידית. הדבר בא לידי ביטוי בדבריו של פאולוס: "ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃ [26]." ¹⁴ כאשר תתגשם התכלית המקורית הזו הנוגעת לארץ, "ועמך כלם צדיקים." ¹⁵ שוב נאמר עליהם במצב ההוא: "ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃" ¹⁶ זה יהיה הזמן שבו "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃"¹⁷

GSAM 26הביאה השנייה של המשיח אינה אגדה

GSAM 26.1באיגרת השנייה של פטרוס נאמר: "כי הודענו אתכם גבורת אדנינו ישוע המשיח ובאו לא בלכתנו אחרי הגדות מחכמות כי אם ראות היו עינינו את גדלתו׃ כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃ ואת הקול הזה שמענו באזנינו יצא משמים בהיותנו עמו בהר הקדש׃ ועתה דבר הנבואה יותר קים אתנו והטיבתם עשות אשר שתם לבכם אליו כמו אל נר מאיר במקום אפל עד כי יבקע אור היום וזרח כוכב הנגה בלבבכם׃"¹⁸

GSAM 26.2בפסוק זה מתייחס השליח להשתנות על ההר כהוכחה לביאתו השנייה של המשיח. לפני מעמד זה אמר מושיענו לשליחיו: "אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו"¹⁹—כפי שתועד על ידי לוקאס: "יש מן העומדים כאן, אשר לא יטעמו מוות עד שיראו את מלכות האלוהים."²⁰

GSAM 26.3הבטחה זו התגשמה, במובן המילולי, בהשתנות עצמה. ב"חזון" זה על ההר ראו את ישוע במלוא תפארתו, כפי שיופיע בבואו במלכותו. הם ראו את אליהו, שנלקח לשמים מבלי לטעום את המוות, המייצג את אלה שיועלו — ישתנו מבני תמותה לבני אלמוות — "ברגע אחד, כהרף עין", כשיבוא האדון. ²¹ היה שם גם משה, [27] זה שכבר מת, המייצג את אלה שיקומו מן המתים לפגוש את האדון. כך שב"חזון" זה זכו לראות את המשיח בא במלכותו, כפי שהבטיח להם.

GSAM 27הנבואה – דבר ודאי יותר

GSAM 27.1אף על פי שהשליחים ראו את המראה המפואר הזה על הר ההשתנות, ושמעו את קול אישורו של אלוהים, השליח פטרוס מאשר: "יש לנו דבר נבואה ודאי יותר." באמירה זו הוא אינו מבטל את מה שראו ושמעו באותו אירוע בלתי נשכח. אז שמעו את קולו של אלוהים פעם אחת, אך בקווי הנבואה הגדולים, המשתרעים עד לביאה השנייה של המשיח, יש לנו את קולו של אלוהים החוזר על עצמו לעתים קרובות. למעשה, כל נבואה מפורשת שהתגשמה או תועדה בהיסטוריה היא קולו של אלוהים אלינו. בוודאי במובן זה דבר הנבואה הוא "ודאי יותר". התרגום המתוקן מתרגם זאת כ"הובטח". הנבואה מובטחת על ידי כל פרט ופרט שהתגשם. כל אירוע שנחזה, כאשר הוא מתגשם, מהווה ערובה לכך שהאירועים הנותרים שנחזו אכן יתגשמו.

GSAM 27טבע הנבואה

GSAM 27.2העדויות הבאות של חוקרי כתבי הקודש בולטים על אופי הנבואה הן משכנעות:—

GSAM 27.3תומאס ניוטון קובע כי "הנבואה היא היסטוריה שנכתבה מראש ומרוכזת; ההיסטוריה היא נבואה שהוגשמה והורחבה. היו בעולם נביאי שקר; אך כל השכל והזדון של בני האדם והשדים אינם יכולים לייצר נבואות כגון אלה המתועדות בכתבי הקודש."

GSAM 27.4סר אייזק ניוטון מעיד כי "ההקשבה לנביאים היא מאפיין בסיסי של הכנסייה האמיתית".

GSAM 27.5ד"ר א. קית אומר כי "נבואה שקולה לכל נס, והיא כשלעצמה נס... רק קולו של הכל-יכול יכול היה לקרוא למתים מקברם — רק קולו של הכל-יודע יכול היה לגלות את כל הנסתר בעתיד האפל, [28] שהוא לאדם בלתי חדיר כמשכנות המתים — ושניהם כאחד הם קולו של אלוהים".

GSAM 28.1מתיו הנרי אמר כי "בזמנו של אלוהים, שהוא הזמן הטוב ביותר, ובדרכו של אלוהים, שהיא הדרך הטובה ביותר, הנבואה תתגשם בוודאות. כל מילה של המשיח היא טהורה מאוד, ולכן בטוחה מאוד."

GSAM 28מטרת הנבואה

GSAM 28.2מדבריו של המשיח לשליחיו אנו יכולים ללמוד על אחת ממטרותיו של האדון במתן הנבואה. כאשר דיבר בנבואה על הדברים העתידים להתרחש במהלך דרכו של יהודה, הוא אמר: "מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃"²²

GSAM 28.3האדון אומר גם באמצעות הנביא ישעיהו: "זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃ מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃"²³

GSAM 28.4ושוב: "הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃ מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃ ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃ שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃ עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃"²⁴

GSAM 28.5מדברים אלה ניכר כוחן של התגשמויות נבואיות כהוכחה למקור האלוהי של הנבואה, כמו גם היותן הוכחה לכוחו של האדון על פני כל אלילי הגויים. ניתן גם להסיק מדברים אלה כי הנבואה תופסת מקום חשוב ביותר בכתבי [29] האמת. בהיות עובדות אלו נכונות, מוזר להפליא כי אנשים רבים כל כך מקדישים תשומת לב מועטה, אם בכלל ללימוד הקטעים הנבואיים בכתבי הקודש.

GSAM 29הנבואה אינה חתומה

GSAM 29.1הבלתי-משכילים אומרים כי הם חסרי השכלה, ולכן אינם יכולים להבין את הנבואות. מצד שני, רבים מהמשכילים, וחלקם אף מקרב אנשי הכמורה, אומרים: "הנבואות חתומות, ואינן ניתנות להבנה. כולנו יודעים שספר ההתגלות הוא ספר חתום."

GSAM 29.2בספר ההתגלות ניתנה ליוחנן האהוב מצווה מיוחדת שלא לחתום את הספר.²⁵ כמו כן, בספר זה נאמרת ברכה על אלה ש"השמעים את דברי הנבואה ושמרים את אשר כתוב בה". ²⁶ כיצד ניתן לקיים את הדברים הכלולים בספר חתום, אם הם אינם מובנים, ואף אינם ניתנים להבנה? האדון אמר באמצעות משה: "הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת׃"²⁷

GSAM 29.3כי האדון התכוון שנבין את נבואות דניאל, הדבר ניכר מדבריו לתלמידיו בנוגע אליהן. אנו קוראים: "לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃"²⁸, מה שאומר למעשה: הבינו את הנביא דניאל.

GSAM 29.4האדון חושף את השגיאה שבטענה כי לא ניתן להבין את הנבואה, במילים אלה: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃ ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ [30]."²⁹ אילו העם שאליו מתייחס הנביא כאן היה הולך אחר דבר הנבואה הוודאי, לא היה צורך שיסטו מתורת אלוהים, ויחליפו את מצוותיו במצוות בני אדם.

GSAM 30נבואה שאינה נתונה לפרשנות פרטית

GSAM 30.1אין זה משום שלנבואה יש משמעות עמוקה, נסתרת ומסתורית, שרבים כל כך אינם מבינים אותה. השליח פטרוס אמר עליה: "וזאת תדעו ראשונה אשר כל נבואת המקרא איננה תלה בפתרון אדם מלבו׃ כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקדש אשר נשאם דברו אנשי אלהים הקדושים׃" ³⁰ מדברים אלה משתמע בבירור כי מה שהכרחי להבנת הנבואה הוא קבלת הרוח שדיברה באמצעות הנביאים. על אותה רוח, שהובטחה לכל המבקשים אותה, נכתב: "הוא ידריך אתכם אל כל האמת."³¹

GSAM 30נבואה שהתגשמה

GSAM 30.2בלימוד הנבואה יש עובדות מסוימות שיש לזכור תמיד: אלוהים, שהוא חף משגיאות, הוא מחבר הנבואה, וכאשר יגיע הזמן להגשמת הנבואה, האירוע שנחזה אכן יתרחש. כמו כן, כאשר האדון, שיש לו הכוח לחזות מראש בדיוק מה יעשו בני האדם, קובע זמן שבו דבר מה יתרחש, כאשר יגיע הזמן הזה, מתגשמת הנבואה התגשמות אמיתית. במילים אחרות, התגשמות שקרית של נבואה בזמן שנקבע להתגשמות האמיתית היא דבר בלתי אפשרי. בהתאם לאקסיומה זו, נוכל לומר שכאשר מגיע זמנו של האדון למסור את בשורת האמת לעולם, הבשורה מופיעה בכל פעם.

GSAM 30.3פעם אחת, כאשר הכותב נשא דרשה על התגשמות הנבואה, כופר שנכח במקום ניגש [31] קדימה ואמר: "אני חייב לברך אתכם, מפרשי הנבואה, על מזלכם הרב. בלימודי ההיסטוריה שלכם, נראה שאתם מוצאים בקלות רבה את מה שמתאים בדיוק לנבואה." "כן," הייתה תשובתנו, "זה מתאים כי זה נועד להתאים. אם היית הולך לחנות כפפות כדי לקנות זוג כפפות, האם לא היית מצפה למצוא כאלה שיתאימו לידך?" הוא השיב: "כמובן שכן, כי הן נועדו להתאים." "אז," אמר הכותב, "אלוהים, שידע בדיוק מה יעשו בני האדם, ניבא את העתיד לגביהם, וכאשר אותם אנשים עולים על במת המעשה ועושים בדיוק את הדברים שניבא, ההיסטוריון האמיתי מתעד את מעשיהם, אשר, בהשוואה לנבואה, מתאימים בדיוק."

GSAM 31הנבואה – אור בחשכה

GSAM 31.1השליח פטרוס אומר שעלינו להקשיב לנבואה כאל אור המאיר במקום חשוך. ללא מנורת הנבואה, העתיד היה חושך מוחלט. תכלית האור היא להפיג את החושך — כאשר נוסעים במקום חשוך, להאיר את הדרך, ולהאיר אותה בבהירות, כדי שהנוסע יוכל, צעד אחר צעד, לראות ולבחור את הדרך. אומר המשורר: "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃" ³² החכם אומר: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃"³³ כך ניתן לראות, ככל שאנו מתקדמים בזרם הזמן, כי דבר אלוהים, במיוחד בהתגשמותו הנבואית, ייפתח יותר ויותר, ויבהיר יותר ויותר לתלמיד כתבי הקודש כי הוא אכן נמצא בדרך המובילה אל האור הנצחי ואל היום הנצחי.

GSAM 31שלושה אירועים בולטים מעדן ועד הסוף

GSAM 31.2כאשר בוחנים את מסלולו של עם האדון מעדן ועד הסוף, לאור כתבי הקודש, ישנם שלושה אירועים הבולטים במיוחד. הראשון הוא ביאתו הראשונה של המשיח, ההתגלמות, בואו של עמנואל, אלוהים שהתגלה בבשר; השני, הרפורמציה הגדולה [32] לאחר ימי החושך — 1,260 שנות הדיכוי, שבהן דבר האדון נמנע כמעט לחלוטין מהעם הפשוט — יציאת הכנסייה ממצב המדבר שלה, והנחת כתבי הקודש במקום שבו כולם יוכלו לקרוא ולדעת את רצונו; השלישי, הביאה השנייה של אדוננו כדי להביא את עידן השיקום של כל הדברים שנאמרו מפי כל נביאיו הקדושים מאז תחילת העולם; זאת, כדי לסיים את "מאבק הדורות", המאבק בין החטא לצדק, ולהביא את עידן התהילה, שאליו נטו כל הדורות.

GSAM 32הנבואה מסמנת את הדרך אל הסוף

GSAM 32.1בהקשיבנו לדבר הנבואה הבטוח כאל אור המנחה את צעדינו, ומגלה לנו את הדרך הנכונה בחשכה, אין מנוס מכך שנמצא את הדרך מסומנת בבירור בדבר הנבואה לאורך כל זרם הזמן עד לביאה השנייה של המשיח. בהיות הדבר כך, אלה העוקבים מקרוב אחר אור הנבואה לא רק יזהו את הסימנים והאותות המעידים כי היום הגדול קרב, אלא גם יזהו את מלאכתו של האדון, המתקדמת בהתמדה במסרי אמת שנועדו להכין עם לפגוש אותו בשלום בבואו.

GSAM 32.2בעוד שכתבי הקודש מצהירים כי יום האדון יבוא על ההמונים "כגנב בלילה"³⁴אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃ אתם כלכם בני האור ובני היום לא בני הלילה אנחנו ולא בני החשך׃"³⁵

GSAM 32זכרו את הדרכת האדון

GSAM 32.3כאשר אנו נזכרים בהדרכת האדון בתנועת האדוונטיסטים, ראוי לציין שתמיד הייתה זו כוונתו של אלוהים שעמו יזכור את גילויי השגחתו וכוחו למענם. בהסבירו את הסיבות לסטיית ישראל מאלוהים, אומר המשורר: "שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ [33]." ³⁶ אם היה טוב לישראל להזכיר את הנהגת האדון עמם, האם אין זה טוב גם לנו? בהתלהבות אומר המשורר שוב: "ברכי נפשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו׃"³⁷

GSAM 33.1בכל הדורות היו לאדון אמיתות חשובות, שנועדו, בחסדו, להוציא עם מעבדות החטא, ולהכינו לכניסה לכנען השמימית; ומועיל להתבונן בדרכי האדון עם אלה שהכריזו על אמיתות אלה.

GSAM 33תוצאות גדולות מאמצעים זעירים — עדותו של ד'אוביני

GSAM 33.2ד'אוביני, בספרו "תולדות הרפורמציה", אומר: "אלוהים, המכין את מלאכתו לאורך הדורות, משיג אותה באמצעות הכלים החלשים ביותר, כאשר הגיע זמנו. להשיג תוצאות גדולות באמצעים הקטנים ביותר — זהו חוקו של אלוהים. חוק זה, השולט בכל מקום בטבע, נמצא גם בהיסטוריה."³⁸

GSAM 33.3כאשר אלוהים, בימי קדם, החל לבחור עם מיוחד כדי להקימו כעם נבחר לעצמו, הוא עשה זאת על ידי קריאה לאדם אחד — אברהם — שחי בקרב הגויים, באור כשדים. ממנו צמח צאצאים רבים; אך עליהם, כאשר הועלו לדרגת אומה, אמר אלוהי השמים: "לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים׃"³⁹

GSAM 33.4ואז שוב, כאשר רצה לגאול את עמו מעבדותם במצרים, בחר כמנהיגם אדם אשר, בינקותו, הוסתר במשך שלושה חודשים בבית אמו, ולאחר מכן הונח בתיבה פשוטה ומגושמת העשויה קנים ומרוחה בזפת, והופקד לשמירה בידי נהר הנילוס. אולם אותו משה עצמו היה זה שבגיל הבגרות בחר בדרך הצנועה [34] של סבל עם עם האלוהים, במקום בהנאה הנמצאת ב"לשעה בתענוגי החטא".⁴⁰

GSAM 34ניצחונו של גדעון

GSAM 34.1לאחר מכן, כאשר האדון עמד לגאול את ישראל מידי המדיינים והעמלקים, אשר פשטו על ארצם "כדי ארבה לרב" והשמידו את תנובת הארץ, ולא השאירו "מחיה בישראל ושה ושור וחמור", שלח האדון מלאך אל גדעון. בן יואש זה נקלע למצב קיצוני שבו נאלץ לדוש מעט חיטה ולהסתיר אותה מפני אויביו. כאשר הודיע לו המלאך שעליו להציל את ישראל, שאל גדעון בתדהמה: "במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי". ⁴¹ אותו איש צנוע ועני יצא עם שלוש מאות אנשיו, עם לפידיהם הפשוטים וכדיהם (מעשה שנראה כטיפשות בעיני שיקול דעת אנושי), ובכך שעשו את אלוהים לכוחם, זכו בניצחון אדיר. לפני הגאולה, ייתכן שגדעון השמיע קינה כמו זו של הנביא עמוס, כאשר שאל: "מי יקום יעקב כי קטן הוא".⁴²

GSAM 34התינוק באבוס

GSAM 34.2בזמן שנקבע על ידי האדון נולד מושיע האנושות, והרועים מצאו אותו שוכב באבוס. קרוביו הארציים עסקו בעיסוקים צנועים אך מכובדים. בנוגע לעוניו הארצי אמר המושיע: "לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו." ⁴³ הוא בחר את שליחיו "מבין השכבה הנמוכה, אשר אמנם אינה הנמוכה ביותר, אך אינה מגיעה לרמת המעמד הבינוני. הכל נועד אפוא להראות לעולם כי המלאכה לא הייתה מעשה ידי אדם, אלא מעשה ידי אלוהים." [35]

GSAM 35לא רבים מהחכמים נקראו

GSAM 35.1פאולוס אמר על המלאכה בימי הכנסייה הקדומה: "יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃ כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃ כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃ ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃ כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃"⁴⁴

GSAM 35אנשים צנועים ברפורמציה

GSAM 35.2אנו מוצאים את אותו העיקרון בא לידי ביטוי בחייהם של גדולי הרפורמטורים במאה השש-עשרה. ההיסטוריון אומר: "הרפורמטור צווינגלי צמח מבקתת רועה בהרי האלפים; מלנכטון, התיאולוג של הרפורמציה, מחנותו של יצרן כלי נשק; ולותר מבקתתו של כורה עני." על עצמו אמר לותר: "הורי היו עניים מאוד. אבי היה חוטב עצים עני (לימים הפך לכורה), ואמי נשאה לעתים קרובות עצים על גבה, כדי שתוכל להשיג את האמצעים לגידול ילדיה. הם סבלו מעבודה קשה ביותר למעננו."

GSAM 35.3השליח יעקב, בדברו על קריאת העם לשירות האדון, אומר: "שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃"⁴⁵

GSAM 35המתודיסטים המוקדמים

GSAM 35.4כאשר אנו מביטים לאחור על שורת הרפורמטורים שהלכה והתקדמה אל ימי הראשית של המתודיזם, כאשר דוקטרינת החסד החופשי הוכרזה בהתמדה, אנו מגלים שהיא לוותה בכוחו של אלוהים. כאשר הוצגה בפני העם בנאמנות, [36] באהבתו העדינה של המשיח, ונתפסה באמונה חיה, המאמינים לא רק מצאו מחילת חטאי העבר, אלא גם כוח מקדש המאפשר להם לנהל חיים של קדושה. למתודיזם הייתה התחלה צנועה, והוא זכה לברכה בהתאם לאמונה ולביטחון הפשוט של הפסטורים והמאמינים.

GSAM 36.1בבחינת האירועים והחוויות הקשורים לתנועת האדוונטיסטים, אנו מגלים כי, כמו בכל מעשה של האדון שבביצועו האדם משמש כלי, מקורה היה בקרב העניים והעלומים; אך אל יפסול איש אותה בשל כך בטרם יבחן בקפידה את הראיות שעליהן מבוסס מעשה גדול זה, פן ימצא את עצמו במצבם של אלה אשר עליהם שאל האדון: "מי בז ליום קטנות?"⁴⁶

GSAM 36תשובתו של אק ללותר

GSAM 36.2למען אלה הנוטים להחליט אם נקודה דוקטרינרית נכונה או שגויה על פי מספר המקבלים אותה – בין אם מעטים או רבים – אנו מצטטים, בחלקו, את המחלוקת בין לותר לאק. כאשר לותר ביסס את עמדתו על כתבי הקודש, והעז לערער על זכותם של בני אדם להעדיף את דעותיהם על פני דבר אלוהים, השיב אק במילים אירוניות אלה: "אני נדהם מהענווה והצניעות שבהן הדוקטור הנכבד נוטל על עצמו להתנגד, לבדו, לכל כך הרבה אבות כנסייה נכבדים, ומתיימר לדעת יותר מהאפיפיורים, ועידות הכנסייה, הדוקטורים והאוניברסיטאות! ... אין ספק שיהיה זה מפתיע אילו אלוהים הסתיר את האמת מפני כל כך הרבה קדושים ומרטירים עד לבואו של האב הנכבד."

GSAM 36.3תגובה זו עשויה בהחלט להיענות בתגובה של צווינגלי לג'ון פאבר, בציריך, כאשר האחרון הביע את "תדהמתו מהמצב שאליו הגיעו הדברים, כאשר המנהגים העתיקים שנמשכו במשך שתים-עשרה מאות שנים נזנחו, והוסק בבירור כי הנצרות שגתה במשך 1,400 שנה." צווינגלי השיב מיד כי "הטעות לא הייתה פחות טעות משום שהאמונה בה נמשכה 1,400 שנה, וכי [37] בפולחן אלוהים, עתיקות המנהג אינה משמעותית אלא אם כן ניתן למצוא לה בסיס או הצדקה בכתבי הקודש."⁴⁷

GSAM 37דבר האדון לעומת חוכמת האדם

GSAM 37.1הסכנה שבלהישען על דעותיהם של בני אדם, במקום להכריע בשאלה "מהי האמת?" על פי דבר האדון, מוגדרת בחריפות על ידי הנביא הושע כאשר הוא אומר: "חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃" ⁴⁸ נטיית לב האדם הייתה מאז ומתמיד לבטוח באדם; אך ככל שאנו מתקרבים לזמן שבו יקום האדון "לערץ הארץ", הנביא ישעיהו מזהיר: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃"⁴⁹

GSAM 37.2בהיותנו מוזהרים כך בכתבי הקודש לגבי הסכנה הטמונה בכיוון זה, אל ימהר איש לגנות את תנועת האדוונטיסטים, כאילו אינה ראויה להתייחסות בשל ראשית דרכה הצנועה, או משום שאלה הנקראים גדולים בעיני העולם לא אימצו את העניין. מוטב שכולם ישקלו בזהירות את טענותיה. לאמת יש ערך שלא ניתן לאומדו, ולעומתו דעותיהם של בני האדם אינן אלא מוץ חסר ערך. [38]