פרק 28 — פתח אשר לא יוכל איש לסגרו

GSAM 462.1"ידעתי את מעשיך הנה נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו כי גבורת מעט לך ותשמר את דברי ולא כחשת בשמי׃"¹

GSAM 462.2כך נכתבו הדברים המופנים אל אלה הנמצאים במצב של פילדלפיה בכנסיית הבשורה. כנסייה זו הייתה זו שהתפתחה בזכות הכרזת בואו הקרוב של המשיח, או אלה שהחזיקו חזק במה ששמעו בנושא זה; שכן הוא אומר על כנסיית סרדיס (זו שקדמה מיד לפילדלפיה): "זכור את אשר קבלת ושמעת ושמרה זאת ושובה ואם לא תשקד הנני בא עליך כגנב ולא תדע באי זו שעה אבא עליך׃"²

GSAM 462.3כנסיית סרדיס, אם כן, שמעה את תורת בואו הקרוב של האדון. אלה שהחזיקו חזק במה ששמעו, המשיכו באמת כאשר הוסרה "המנורה", והיוו את כנסיית פילדלפיה, אליה אמר: "יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנכי משעת הנסיון העתידה לבוא על תבל כלה לנסות את ישבי הארץ׃ הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך׃" ³ אל כנסיית פילדלפיה זו, אם כן, הוא אומר: "נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו."

GSAM 462.4הנה, אם כן, ההצהרה הנחרצת של כתבי הקודש כי אלה אשר, בהשגחת אלוהים, נשלחים להזהיר את [463] העולם על בואו של האדון, ולפנות אל העם בבקשה להתכונן לפגוש את אלוהים, זוכים לחסד מיוחד מאת אלוהים בעבודתם. אנשים עשויים לנסות לעכב, לסכל את פעולותיהם, לסגור את "דלת הדיבור", אך בכל זאת קולו של אלוהים מהדהד מעל כל ההמולה: "נתתי לפניך פתח נפתח".

GSAM 463התקדמות של שבעים וארבע שנים

GSAM 463.1בעמודים הקודמים של ספר זה סקרנו בקצרה את פרק הזמן של שבעים וארבע שנים, משנת 1831 ועד 1905, ועקבנו אחר עלייתן והתקדמותן של בשורות הביאה, ובמיוחד בשורת המלאך השלישי. הראינו כיצד, מתוך אלמוניות ועוני, התקדמה בשורה זו בכוח ובעוצמה הולכים וגוברים משנה לשנה, עד שיש לה תחנות מיסיון המקיפות את כדור הארץ. אין ספק שההצלחה הזו אינה נובעת מכך שהבשורה נעימה ללבבות בשריים; שכן הוא נושא בחזיתו את שבת האדון, שקיומה כרוך בצלב כבד, המחייב התנתקות מענייני העולם ביום החילוני העמוס ביותר בשבוע. היא גם לא התקדמה בשל היעדר התנגדות; שכן בהתנגדות כזו נתקלה מראשית הדרך, והיא מהסוג העז ביותר מבחוץ, כמו גם קשיים שנגרמו על ידי אנשים לא מקודשים אשר לזמן מה מצאו את דרכם לשורותיה. באשר למצב שנוצר עקב התכניות והמאמצים של אויבים חיצוניים, בצדק נוכל לומר במילותיו של דוד המשורר, "לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל׃ לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם׃ אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃ אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃ אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃ ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם׃ נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו׃ עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ׃"⁴ [464]

GSAM 464עזרה באדון

GSAM 464.1האדון מצהיר כי הוא הציב לפני עמו "פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו". אין פלא, אם כן, שהבשורה התקדמה בהתמדה. זוהי בשורת אלוהים לעם, והיא חייבת להצליח. בהתגלות 7:2, מלאכת הכנת עם לעמוד כשיבוא יום זעם האלוהים הגדול מסומלת על ידי מלאך "העולה מן המזרח", או, כפי שתרגמו חלקם, "כמו זריחת השמש". הביטו בזריחת היום — תחילה מופיעות קרני האור במזרח; אלה מתמזגות לבהירות הולכת וגוברת עד שנראה דיסק השמש הרחב והברור. ככל ש"מלך היום" עולה אל נקודת השיא, אורו, חומו ועוצמתו נעשים עזים יותר ויותר.

GSAM 464.2כך אכן היה מהלך בשורת המלאך השלישי מאז שנת 1848, כאשר האמיתות המרכיבות אותה קיבלו צורה ברורה, ומאותו רגע הראינו צמיחה בולטת ויציבה שהיא נפלאה. את הדבר הזה איננו יכולים להסביר אלא על בסיס אחד בלבד: שהאדון מאמת את דברו לאלה שבזמן הזה, כאשר ישועתו עומדת לבוא, "שמר שבת מחללו", ⁵ ומסירים את רגלם מלעשות כרצונם ביום הקדוש של אלוהים, ובכך, באמצעות "אמונת ישוע", כפי שהוכרז בבשורת המלאך השלישי בספר ההתגלות 14, שומרים את כל "מצוות אלוהים". על כאלה אמר האדון באמצעות הנביא ישעיהו: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך ["יהוה צדקנו" ירמיהו 23:6] כבוד יהוה יאספך׃"⁶ עם הבטחות כאלה, כיצד נוכל לצפות למשהו אחר מלבד הצלחת המפעל? "אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃"

GSAM 464כיצד יוכלו אלה לשגשג?

GSAM 464.3אם נבחן את המצב בשנת 1846, כאשר הפסטור ג'וזף בייטס החל לכתוב את הספר הראשון הזה — הספר הראשון אי-פעם שפורסם בנושא [465] השבת על ידי אדוונטיסטים של היום השביעי — כשכל מה שהיה ברשותו בעולם היה 12 וחצי סנט, והוא נדרש להוציא את הסכום הזה עוד לפני תום יום הכתיבה הראשון שלו; וכאשר אנו מתבוננים שוב בפסטור ג'יימס ווייט, שהדפיס את הגיליון הקטן הראשון שלו, "האמת הנוכחית" (Present Truth), בכסף שהרוויח מכסוח שדה חציר, ושלח את העיתון בחינם לכל מי שרצה לקרוא אותו, ודיבר על כך כעל בשורה שנועדה להגיע לקצות תבל — כאשר מתבוננים בראשית הקטנה הזו, אפשר, בלשון אנשי ימי עמוס, לשאול: "מי יקום יעקב כי קטן הוא." ⁷ כשמשווים זאת למצב בשנת 1905, כאשר פרסום אמיתות הבשורה מתבצע בעשרים הוצאות לאור, הממוקמות בחלקים שונים של העולם, ולעתים קרובות פועלות במלוא יכולתן כדי לספק את הביקוש לחומר קריאה, אנו יכולים אכן לומר: הנה, "דלת פתוחה" שאף אדם טרם סגר.

GSAM 465.1על אלה אשר בימים עברו סברו כי המלאכה לעולם לא תצליח, נוכל לומר, במילים שבהן נזף הנביא זכריה באלה שביקשו לעכב את מלאכת אלוהים בבניית ירושלים מחדש: "מי בז ליום קטנות?" ⁸ על הדברים שנראו כהרי קשיים העומדים בדרכם, אמר האדון באמצעות הנביא:—

GSAM 465ההר הפך למישור

GSAM 465.2"מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃"⁹ כך היה בעבודת בשורת המלאך השלישי, וכך יהיה עד שתוצא "האבן הראשה", או במילים אחרות, עד שהמלאכה תושלם.

GSAM 465.3הביטו באותם מעטים משנת 1846, עניים באמצעים, עניים בכל מובן מלבד אמונתם באלוהים ובאוצר האמת, וראו לאילו ממדים צמחה עבודתם. חשבו על האמצעים העומדים לרשותנו כיום: ספרים שהוכנו, תורגמו [466] והודפסו בשפות השונות של העולם, ומאות מפיצים המביאים את הספרים הללו לבתיהם של האנשים בהיקף של 400,000 דולר בשנה. עם המשך ברכתו של אלוהים על העבודה, אנו יכולים לצפות להצלחה. עם האמצעים והסוכנויות הללו, ההולכים וגדלים מחודש לחודש, ובאמון במשיח, אין לנו לצפות לשום דבר אחר מלבד מה ששלמה שר על כנסיית אלוהים כאשר יצאה ממצב המדבר שלה, "מתרפקת על דודה", כאשר הוא מתאר אותה כמי שמביטה קדימה, "יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות".¹⁰

GSAM 466בסיוע מתנת הנבואה

GSAM 466.1לא רק שראינו כי השגחת האדון פתחה את הדרך להפצת האמת, וברכתו המובהקת ליוותה את המאמצים שנעשו כדי ללכת בדרכי השגחתו, אלא שבעלייתה והתקדמותה של בשורת המלאך השלישי הוא דיבר אל עמו באמצעות מתנת הנבואה. זה לא היה בצורה של התגלות חדשה שתחליף את כתבי הקודש, ולא באופן שיעוות את תורת הכתובים, אלא כדי להראות היכן, בעידן זה, קיימת סכנה של סטייה מפשטות בשורת המשיח, היכן שהעם נמצא בסכנה ליפול תחת השפעת מגמת העידן, ולהסתפק בצורת יראת שמים ללא הכוח.

GSAM 466.2כאשר בוחנים נושא זה לאור הדוגמה¹¹ של הנביאים הקדומים, אשר האדון נתן לנו כאחד הכללים שבאמצעותם יש לבחון התגלויות כאלה, ניתן למצוא את אותן הסיבות שבגללן התגלויות כאלה נחוצות כיום כפי שהיו אז; כלומר, הסכנה הקיימת בכל עידן להיסחף מהדרך האמיתית על ידי הדוקטרינות והמנהגים השולטים והייחודיים של העידן. השליח פאולוס, בדברו על התגלות המתנות שהאדון נתן בכנסייה, אומר שהן "להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃ עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃" [467]¹²

GSAM 467.1אותן התנגדויות המועלות כיום כנגד גילויי מתנת הנבואה, היו יכולות להישמע באותה עוצמה גם בימי קדם; כלומר, יש לנו את כתבי הקודש, ולכן אין לנו צורך במתנות כאלה. אולם כתבי הקודש עצמם אומרים לנו כי המשיח נתן מתנות אלו לכנסייה כדי שימלאו את תפקידן עד "בוא התמים [המצב המושלם]", וכי הכנסייה אמורה להיות כמו שנאמר: "לא חסרתם כל מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח".¹³

GSAM 467מה צורך יש לנו בנביאים?

GSAM 467.2אנשי העבר אולי חשבו שיש להם את תורתו המוסרית של אלוהים, כפי שנכתבה באצבעו על לוחות אבן; שיש להם חוקים, משפטים והוראות שנאמרו למשה מפי אלוהים, ונכתבו בקפידה; ומה עוד נדרש? אך למרות כל האמיתות הנפלאות שהיו ברשותם, אלוהים רצה לדבר אליהם "בזמנים שונים ובדרכים שונות באמצעות נביאיו הקדושים".

GSAM 467.3אנו רואים כי העדויות שהעידו הנביאים השונים, כגון ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, דניאל, הושע ואחרים, לימדו בכל מקרה את אותו עיקרון גדול בנוגע לציות [468] לאלוהים; עם זאת, לכל נביא היו תוכחות ייחודיות לעם של זמנו, בשל נטייתם להיסחף מהעקרונות הקדושים והמקודשים של הצדק, על ידי המנהגים הרווחים בתקופה שבה ניתנה הנבואה.

GSAM 468הצורך במתנות

GSAM 468.1אמנם ניתן לטעון כי יש לנו לא רק את ההדרכה המעולה של כתבי התנ"ך, אלא בנוסף לכך גם את דבריו של מושיענו עצמו ושל השליחים, ולכן מה צורך לנו באור נוסף? העובדה נותרת בעינה כי אותם שליחים קדושים עצמם הצביעו קדימה אל הימים האחרונים, כאשר "יבאו עתים קשות", וכאשר בני האדם "דמיון חסידות להם ומכחשים בכחה", ואמרו לנו גם כי "יהיו אנשים אשר יסורו מן האמונה בפנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים".

GSAM 468.2לאור כל זאת, אותם אנשים שעליהם מדבר פאולוס במכתבו לתסלוניקים – שלא יהיו בחושך, כדי שיום המשיח לא יפתיע אותם כגנב, אלא יהיו בני אור – נקראים "בחנו כל דבר" בכל הנוגע ל"נבואות", "ובטוב אחזו". ¹⁴ זה כמו לומר להם שהאנשים שיחכו לבואו של האדון ישוע המשיח, ואשר בסופו של דבר יימצאו מוכנים לאותו יום, יהיו ביניהם גילויים "טובים" ואמיתיים של מתנת הנבואה.

GSAM 468סימני הסוף

GSAM 468.3אנו נמצאים בתקופה שבה יש סימנים רבים מכל עבר לכך שיום האדון קרוב. אנו נמצאים בדיוק בתקופה שבה היה אמור לקום עם שישמור על כל המצוות, ואשר "להם עדות ישוע" ¹⁵ — "רוח הנבואה". ¹⁶ מה אנו מגלים? שבמהלך ששת העשורים האחרונים קם עם כזה, הנושא בשורה כזו בדיוק, ובקרבו התגלתה מתנת הנבואה. בבחינת המתנה כפי שהתגלתה [469] באמצעות הגברת א. ג. ווייט על פי כללי כתבי הקודש, ראינו שהיא עומדת במבחן בכל פרט ופרט. לא נמצא, מהתחלה ועד הסוף, בכל כתבי הגברת ווייט, ולו שורה אחת המעניקה את ההיתר הקל ביותר לחטוא, או הסובלת ולו במעט כל סטייה מדבר אלוהים. כתבים אלה מעולם לא הציבו את עצמם מעל כתבי הקודש, אך הם מפצירים ללא הרף בלימוד קפדני ביותר של דבר אלוהים, ומצביעים עליו כעל הסטנדרט הגדול שלפיו ייבחנו מעשינו ביום הדין האחרון. בכתבי הגברת ווייט, המשיח מרומם לפנינו כמודל היחיד שעלינו ללכת אחריו. הוא מוצג באופן הברור ביותר כתקוותנו היחידה לניצחון כאן, כמפלטנו היחיד מפני הזעם העתיד לבוא, וכשם והאמצעי היחיד שדרכו נוכל להיוושע.

GSAM 469מחווה אישית

GSAM 469.1בנוגע לגברת ווייט ולאופי עבודתה, מובא להלן קטע שנכתב בשנת 1877 בידי מי שהכיר אותה ולמד את עבודתה במשך שנים רבות; ולאחר כ-53 שנות מבחן, שנים של התבוננות קפדנית, אני נותן את תמיכתי הבלתי מסויגת לכל דעה המובעת בו:—

GSAM 469.2"באשר לאופי הנוצרי של האחות ווייט, אני מבקש לומר שאני סבור שאני יודע דבר מה אודותיו. אני מכיר אותה זה שמונה-עשרה שנים — יותר ממחצית תולדות עמנו. ביקרתי בבית משפחתם שוב ושוב, לעתים במשך שבועות שלמים. הם היו בביתנו ובמשפחתנו פעמים רבות. נסעתי איתם כמעט לכל מקום; הייתי איתם בפרטיות ובציבור, באסיפות ומחוצה להן, ויש לי את ההזדמנויות הטובות ביותר להכיר משהו מחייהם, מאופיים ומרוחם של האח והאחות ווייט. כפסטור נאלצתי להתמודד עם כל מיני אנשים, ועם כל מיני טיפוסים, עד שאני סבור שאני יכול לשפוט במידת מה מהו אדם, לפחות לאחר שנים של היכרות קרובה. [470]

GSAM 470.1“אני יודע שאחות ווייט היא אישה צנועה, ענווה, טובת לב ואצילית. תכונות אלה באופיה אינן רק מעושות ומטופחות, אלא הן נובעות בחן ובקלות מאופיה הטבעי. היא אינה יהירה, צדקנית או מתנשאת, כדרכם של קנאים תמיד. באתי במגע לעתים קרובות עם אנשים קנאים, ותמיד מצאתי אותם מלאי יומרות, מלאי גאווה, מוכנים להביע את דעתם, מתהדרים בקדושתם וכדומה, אך תמיד מצאתי שאחות ווייט היא ההפך הגמור מכל אלה.

GSAM 470ידידת העניים

GSAM 470.2"כל אחד, העני והצנוע ביותר, יכול לפנות אליה בחופשיות לקבלת עצה ונחמה מבלי להידחות. היא דואגת תמיד לנזקקים, לחסרי כל ולסובלים, מספקת להם את צרכיהם ומגנה על עניינם.

GSAM 470.3“מעולם לא הכרתי אדם שיראת האלוהים עומדת לנגד עיניו באופן כה קבוע. היא אינה נוקטת בשום צעד בלי תפילה כנה לאלוהים. היא לומדת את דבר האלוהים בקפידה ובאופן מתמיד. שמעתי את האחות ווייט מדברת מאות פעמים, קראתי את כל עדויותיה מתחילתן ועד סופן, את רובן פעמים רבות, ומעולם לא הצלחתי למצוא בהן ולו משפט אחד שאינו מוסרי, או דבר שאינו טהור ונוצרי לחלוטין; שום דבר המרחיק מכתבי הקודש ומהמשיח; אלא שם אני מוצא את הקריאות הנמרצות ביותר לציית לאלוהים, לאהוב את ישוע, להאמין בכתובים ולחפש בהם ללא הרף. הפקתי תועלת רוחנית רבה, אינספור פעמים, מהעדויות. אכן, מעולם לא קראתי אותן מבלי להרגיש ננזף על חוסר אמונתי באלוהים, על חוסר מסירותי ועל חוסר רצינותי בהצלת נשמות. אם יש לי שיקול דעת והבחנה רוחנית כלשהם, אני קובע שהעדויות הן מאותה רוח ומאותה נימה כמו כתבי הקודש.

GSAM 470.4"במשך שלושים שנה [כיום נוכל לומר שישים שנה] העדויות הללו זכו לאמון ונקראו בקרב עמנו. [471] כיצד השפיעו עליהם? האם הן הרחיקו אותם מתורת אלוהים? האם הן גרמו להם לוותר על אמונתם במשיח? האם הן גרמו להם להניח את כתבי הקודש בצד? האם הן הפכו אותם לעם מושחת וחסר מוסר? אני יודע כי הם יעמדו בהשוואה חיובית מול כל זרם נוצרי אחר.

GSAM 471.1"דבר אחד שמתי לב אליו, והוא שהמתנגדים המרים ביותר לחזונותיה של האחות ווייט מודים שהיא נוצרייה. כיצד הם יכולים להודות בכך – זה מעבר להבנתי. הם מנסים לתקן זאת באומרם שהיא הולכה שולל. הם אינם מסוגלים להצביע על כתם אחד בכל חייה, ואף לא על משפט אחד בלתי מוסרי בכל כתביה. הם נאלצים להודות שחלק ניכר מכתבייה מצוין, ושמי שיחיה על פי כל דבריה יהיה נוצרי טוב, שבטוח יזכה לגן עדן. זהו דבר מוזר ביותר, אם היא כלי בידי השטן, בהשראתו, או אם כתבייה אינם מוסריים או שהם תולדה של דמיונה הפרוע."

GSAM 471זרים מעידים על הכתבים

GSAM 471.2כשכתבי העת שלנו, המכילים את כתבי הגברת ווייט, נשלחים, הם מבוקשים על ידי הצנועים, יראי האלוהים והמסורים ביותר. כשהם מדווחים על מה שקראו, הם אומרים: "אנו מתעניינים במיוחד בכתבי הגברת ווייט. הם כה מעשיים, כה מלאים בהוראות שנועדו לקרב את האדם אל האדון, ולהפוך אותו לצנוע יותר, ירא אלוהים ומסור יותר. כתבים אלה כל כך תואמים את רוח כתבי הקודש, עד שכאשר אנו קוראים אותם נראה כי גברת ווייט בוודאי קיבלה השראה לכתוב כפי שהיא כותבת." כזו היא העדות בעשרות מקרים של אלה המנהלים התכתבות עם עובדינו המיסיונריים, ואף אלה שאין להם ולו שמץ של מושג כי רעיונותיה של גברת ווייט מתקבלים בחזונות קדושים.

GSAM 471מקור ההתנגדות

GSAM 471.3לאור הרושם שהותירה מתנה זו, עולה השאלה: מאין ומדוע קמה התנגדות להתגלות מתנה זו? ומה עלה [472] בגורלם של המתנגדים? לאחר שצפיתי בעניין זה בקפידה מאז 1852, גיליתי כי לרוב ההתנגדות להתגלות זו קמה מצד אלה שננזפו על פגמים באופיים, על הרגלים רעים, או על דרך חיים שגויה כלשהי. רבים מהננזפים היו טוענים כי אינם גרועים כפי שהעדות תיארה אותם, והיו מראים כי הם מסוגלים להחזיק באמת גם אם יפעלו בניגוד לנזיפה שניתנה להם. הזמן הוכיח שרובם המכריע של אלה התכחשו לאמונתם ועזבו את השורות לחלוטין. חלקם ראו את טעותם, והחזיקו באמת ביתר תקיפות. עולה השאלה: אם המתנגדים למתנה זו מונחים על ידי האדון, מדוע הם מאבדים את רוחניותם, ונסוגים מאלוהים? הכלל של מושיענו הוא שעץ ניכר לפי פריו. הוא קובע בנחרצות כי "עץ רקוב אינו יכול להניב פרי טוב".

GSAM 472כישלון ההתנגדות

GSAM 472.1אנו נזכרים במקרים שבהם הוקמה התנגדות מאורגנת נגד עדויותיה של הגברת ווייט, תוך הצהרה שהצלחה גדולה תלווה את עבודתם ברגע שיפטרו מהעדויות. אולם, התממשות תקוותיהם נכשלה כישלון חרוץ. לאחר שנים של מאבק, הם לא הראו יותר ראיות להפצת אמת השבת בפני העולם מאשר עשו אחרים כמותם לפני ארבעים ותשע שנים. אם עבודתם הייתה העבודה המיוחדת של האדון, מדוע לא ליווה את מסרם שגשוג רב יותר?

GSAM 472היכן ההצלחה?

GSAM 472.2מאידך, כשאנו מתבוננים באותה בשורה שבאמצעותה מצוות אלוהים ואמונת ישוע מוכרזות לעולם — בשורה הקשורה להתגלות מתנת הנבואה, על עצותיה, הוראותיה ותוכחותיה — אנו רואים שהיא התקדמה התקדמות בטוחה [473] ויציבה מראשית דרכה ועד ימינו. בהקשיבנו לעצות האדון באמצעות מתנה זו, ובהתקדמנו בכוחו של האדון, הבשורה, כפי שהראינו, הקיפה את כדור הארץ, והיא מתקדמת במהירות אל "כל אומה, ושבט, ולשון, ועם".

GSAM 473.1באשר להתקדמותה בעבר, נוכל לומר כי דבר אלוהים התגשם בדבריו: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח". אכן, יד אלוהים התגלתה בהצלחה שליוותה את עלייתה והתקדמותה של תנועת הביאה הגדולה הזו עד כה, ובאשר לעתיד אנו סומכים על התגשמות ודאית של דבריו: "נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו". מתוך אמונה זו נוכל לשיר בביטחון מלא:—