Adventist Pioneer
Library
aplib.orgספרייה
תוכן עניינים
27 / 29
27 / 29

פרק 26 — מיסיוני החוץ שלנו

John Norton Loughborough

GSAM 403.1"כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃"1

GSAM 403.2המיסיון הראשון שלנו מחוץ לארצות הברית נפתח בשנת 1874, כאשר הפסטור ג'. נ. אנדרוז נשלח לשווייץ והחל שם בעבודתו.

GSAM 403אזור מרכז אירופה

GSAM 403.3שמונה מדינות נכללו באותה עת במיסיון זה, כלומר: שווייץ, צרפת, איטליה, טורקיה, בלגיה, ספרד, פורטוגל ויוון – שטח המכיל 140,000,000 תושבים.

GSAM 403.4ייתכן שיהיה מעניין לציין בשלב זה את הנסיבות שהובילו את אנשינו לצאת למשימה כה נרחבת מבחינה טריטוריאלית, בתקופה שבה העדה הייתה חלשה מבחינה מספרית.

GSAM 403הפסטור צ'הובסקי

GSAM 403.5בשנת 1865, הפסטור מ. ב. צ'הובסקי, כומר קתולי פולני לשעבר שהמיר את אמונתו וקיבל את האמת הנוכחית, ביקש מאנשינו לשלוח אותו כמיסיונר למרכז אירופה. מכיוון שהדבר לא היה אפשרי באותה עת, הוא הציג את בקשתו בפני האדוונטיסטים של יום ראשון בבוסטון, מסצ'וסטס, אשר, ייתכן, ראו בו אדם המנותק לחלוטין מאנשינו. כך או כך, הם גייסו את האמצעים הדרושים ושלחו אותו לשליחות שביקש. [404]

GSAM 404שומרי השבת בשווייץ

GSAM 404.1בשנת 1866 הוא לימד את אמת השבת ואת בשורת המלאך השלישי בטראמלן, שווייץ, מאמץ שהביא להקמת קבוצה של שומרי שבת. זמן קצר לאחר מכן, הוא עזב אותם כדי ללמד את הבשורה בהונגריה. הוא לא אמר דבר לקבוצה בטראמלן על פעילותנו באמריקה, אך אלברט ווילומייה, אחד מחברי הקבוצה, ידע לקרוא אנגלית. במקרה, הוא ראה עותק של ה-Advent Review. בדרך זו החלה התכתבות בין שתי המדינות.

GSAM 404הפסטור ארזנברגר נשלח לאמריקה

GSAM 404.2בשנת 1869 נשלח ג'יימס ארזנברגר מטראמלן לאמריקה במטרה ללמוד את השפה האנגלית ולהכיר טוב יותר את הדוקטרינות והמנהגים של האדוונטיסטים של היום השביעי. הוא הגיע לבאטל קריק ב-18 ביוני, ונשאר באמריקה שנה וחצי. הוא עזב את ניו יורק, בדרכו חזרה, ב-9 בספטמבר 1870. ביוני של אותה שנה ביקר אדמר ווילומייה במדינה זו, שם שהה כ-4 שנים. בשובו למולדתו ליווה אותו הפסטור אנדרוז. הם הגיעו לנוישאטל ב-16 באוקטובר 1874.

GSAM 404.3בשנת 1875 עזב הפסטור ד. ט. בורדו עם משפחתו את אמריקה ועבר לצרפת, שם מונו על ידי הוועדה לעבוד.

GSAM 404הקמת עיתון בצרפתית

GSAM 404.4בשנה שלאחר מכן, ביולי 1876, החלה בבאזל, שווייץ, הוצאתו לאור של עיתון בשפה הצרפתית, שכותרתו Les Signes des Temps (סימני הזמנים). ב-13 במאי 1882, שש שנים מאוחר יותר, הפליג הפסטור האסקל מניו יורק לאירופה. במהלך מסע מיסיונרי זה, הוא שהה זמן מה בשווייץ. [405]

GSAM 405הפסטור וויטני נוסע לבאזל — מותו של הפסטור אנדרוז

GSAM 405.1ב-26 ביולי 1883 הגיעו הפסטור ב. ל. וויטני ומשפחתו לבאזל, לאחר שמונה על ידי ועד הוועידה הכללית לנהל את המיסיון שם, כדי להקל על הפסטור אנדרוז, שמצבו הבריאותי הידרדר במהירות. כעבור חודשים ספורים, באוקטובר של אותה שנה, הוא הלך לעולמו.

GSAM 405.2הפסטור אנדרוז לא זכה בצעירותו ליהנות מיתרונות בתי הספר הגבוהים והמכללות, אך היה משכיל היטב, בהיותו מה שהעולם מכנה "אדם בעל השכלה עצמית" או "אדם שעשה את עצמו". בזכות התמדתו בלימודים הוא שלט בלטינית, ביוונית ובעברית, ובשנים מאוחרות יותר גם בשפה הצרפתית. את השפה הצרפתית רכש כדי שתסייע לו בפתיחת העבודה ובקידומה במיסיון של מרכז אירופה, שם עבד בשש השנים האחרונות לחייו, כתב ופרסם את המהדורה הצרפתית של Signs of the Times, וכן הטיף בשפה זו. בעודו עוסק בעבודה זו, נפל קורבן למוות.

GSAM 405ד"ר קלוג באירופה

GSAM 405.3באביב 1883 ביקר ד"ר ג'. ה. קלוג באירופה לצורך מחקר רפואי. הוא בילה מספר ימים בכל אחד מהמיסיונים שלנו, וביקוריו היו מקור לעידוד רב לעובדים; במיוחד העריך הפסטור אנדרוז את עצתו בנוגע לעבודה בבאזל.

GSAM 405הפסטור באטלר מבקר באירופה

GSAM 405.4בוועידה הכללית שנערכה באוקטובר 1883 הומלץ להתחיל, בהקדם האפשרי, בהוצאת עיתון באנגליה. כתוצאה מהצבעה נוספת שהתקבלה בוועידה זו, הפסטורים ג'ורג' אי. באטלר, מ. ס. וילקוקס וא. ס. בורדו נסעו לשם כדי לסייע בעבודה באירופה ובאנגליה. הפסטור באטלר נחת בגלזגו, סקוטלנד, ב-27 בפברואר 1884. אחת ממטרות ביקורו של הפסטור באטלר במיסיוני החוץ [406] הייתה ללמוד, באמצעות תצפית אישית, את הקשיים הכרוכים בביצוע העבודה במדינות זרות, וכיצד להתגבר עליהם. גם הוא בילה זמן מה בבאזל ובאזור מרכז אירופה. א. ס. בורדו פעל בקרב דוברי הצרפתית בעמקי האלפים, בקרב הוולדנים; ואילו מ. ס. וילקוקס עסק בעבודת הדפוס והעריכה באנגליה, ונשאר שם עד סוף שנת 1886.

GSAM 406הקמת בית הוצאה לאור בבאזל

GSAM 406.1בשנת 1884 הוקם בבאזל בית ההוצאה לאור "Imprimere Polyglotte" (שמשמעות שמו היא "הדפסה בשפות רבות"). במרץ 1885 הוסמך ה. ו. קלוג על ידי ועד הוועידה הכללית לבקר בבאזל ולרכוש את המכונות הדרושות לבית הדפוס. כך עשה, ובכך הוקם בית דפוס מאובזר היטב, בבעלות אדוונטיסטי יום השביעי, בעיר העתיקה באזל.

GSAM 406.2במהלך ביקורו של הפסטור באטלר באירופה, הודפס במשרד בבאזל עיתון גרמני בשם Herold der Wahrheit. באותה שנה פורסם במשרד זה גם כתב עת רומני בשם Avarülu Present ("האמת בהווה"). ועוד אחד באיטלקית, בשם L’Ultimo Messagio (המסרים האחרונים). שני העיתונים האחרונים שהוזכרו היו רבעוניים בני 16 עמודים. בוועידה השוויצרית, באוקטובר 1884, נמסר כי במהלך השנה הודפסו והופצו 146,000 עותקים מארבעת העיתונים הללו. עד שנת 1895, המועד שבו הועבר בית הדפוס (בעקבות רדיפות בבאזל) מהעיר ההיא להמבורג, גרמניה, פורסמו ספרים וחוברות ב-11 שפות שונות; כלומר, צרפתית, גרמנית, איטלקית, רומנית, ספרדית, בוהמית, רוסית, הולנדית, הונגרית, ארמנית, טורקית וטורקית-יוונית. וכך, כפי שמשמעו של שמו, היה זה מוסד ש"הדפיס בשפות רבות". [407]

GSAM 407גברת ווייט מבקרת באירופה

GSAM 407.1ב-3 בספטמבר 1885 הגיעו הגברת ווייט, בנה ו. ס. ווייט ומשפחתם לבאזל. הם שהו שנה וחצי בארצות העולם הישן, ביקרו במיסיונים הממוקמים באזור מרכז אירופה, שם העניקו שירות יקר ערך למיסיונים השונים.

GSAM 407הקמת הוועידה השוויצרית

GSAM 407.2ב-10 בספטמבר 1885 הוקמה הוועידה השוויצרית. בדו"ח שהוגש באותה עת נמסר כי הועידה כללה פסטור מוסמך אחד, שבעה בעלי רישיון, עשר כנסיות ו-224 חברים. אלה שילמו מעשר בסך 1,645.11 דולר בשנה הקודמת. בנוסף לכך, נתרמו 2,041.22 דולר למען העבודה.

GSAM 407הפסטור ווגונר באירופה

GSAM 407.3הגברת ווייט, יחד עם ו. ס. ווייט ומשפחתו, חזרה לאמריקה בשנת 1887. באותה שנה הוזמן הפסטור ג'. ה. וגנר להצטרף למיסיון במרכז אירופה. הוא בילה למעלה משנתיים בשטח זה, והתגורר במהלך תקופה זו בבאזל. בעיר זו אירע מותו, ב-20 באפריל 1889, כפי שצוין לעיל.

GSAM 407.4מצבו הבריאותי המידרדר של הפסטור וויטני, ומותו שלאחר מכן (9 באפריל 1889), היו מכה קשה נוספת למיסיון זה.

GSAM 407הפסטור רובינסון באירופה

GSAM 407.5הפסטור ד. א. רובינסון, שפעל באנגליה, נבחר כיורשו של הפסטור וויטני. הוא פעל ביעילות במחוז זה במשך כ-6 שנים, עד אשר, בהזמנת הוועידה הכללית, יצא להודו בשנת 1895. עזיבתו הצריכה מינוי של מפקח אחר. [408]

GSAM 408הפסטור הולסר, מפקח השטח

GSAM 408.1הפסטור ה. פ. הולסר היה האיש שנבחר לתפקיד, ובנוסף לתפקיד זה הוא נבחר למנהל כל המיסיון במרכז אירופה. כאן הוא פעל ללא לאות וביעילות עד שנת 1901, אז נאלץ גם הוא להיכנע לפגעי המחלה. הוא נפטר בקניון סיטי, קולורדו, ב-11 בספטמבר 1901.

GSAM 408.2למרות הנסיבות הקשות הללו, המיסיון הלך וגדל והעבודה התקדמה, כפי שעולה מדוח שהוגש לוועידה הכללית בשנת 1895, שבו נכתב כי הוועידה של מרכז אירופה מורכבת מ-19 כנסיות עם 484 חברים, ששילמו בשנה הקודמת מעשר בסך 4,378.18 דולר. באותה עת היו להם ארבעה פסטורים מוסמכים וחמישה בעלי רישיון.

GSAM 408המיסיון הגרמני-רוסי

GSAM 408.3בשנת 1870, ג'. ה. לינדרמן, פסטור של כנסייה ליד אלברפלד, פרוסיה, וארבעים מחבריה, החלו לשמור את השבת ביום השביעי בעקבות לימוד כתבי הקודש, מבלי שידעו על קבוצה אחרת של נוצרים בעולם השומרת את אותו יום כשבת. המידע על קבוצה זו הועבר לאנשינו בדרך יוצאת דופן. קבצן הגיע לבית המיסיון בבאזל ביום השבת. בני המשפחה למדו את שיעור בית הספר לשבת, וכתבי הקודש היו פתוחים לפניהם. המראה הרשים את האיש והביא אותו לשאול שאלות.

GSAM 408קהילת אלברפלד

GSAM 408.4כשהבין כי אינם יהודים, אלא נוצרים השומרים את השבת ביום השביעי, סיפר על הקהילה באלברפלד. הפסטור אנדרוז סבר כי נכון יהיה לבדוק את הדברים; לפיכך, יחד עם הפסטור ארזנברגר, נסע לפרוסיה בתחילת שנת 1875, ושם מצאו את הקהילה כפי שתוארה. הפסטור ארזנברגר נשאר זמן מה ועבד באותו אזור של גרמניה, וב-8 בינואר 1876 [409] נטבלו שמונה אנשים באלברפלד, וזו הייתה הטבילה הראשונה שביצעו אדוונטיסטים של היום השביעי בגרמניה.

GSAM 409.1האמת הצליחה להכות שורשים ברוסיה כבר בשנת 1882, באמצעות חומר קריאה שנשלח על ידי אחים גרמנים באמריקה לחבריהם במושבות הגרמניות ברוסיה.

GSAM 409הפסטור קונרדי באירופה

GSAM 409.2בשנת 1885 עזב הפסטור ל. ר. קונרדי את אמריקה ויצא לשדה המרכז-אירופי, כדי לפעול בקרב הגרמנים. ב-28 ביוני 1886 עזב את באזל ונסע לחצי האי קרים שברוסיה. שם, יחד עם הפסטור פרק, נסע לברדבולאט, שם הוטבלו שתי אחיות והוקמה קהילה בת תשעה-עשר חברים, שהייתה הקהילה הראשונה של אדוונטיסטי יום השביעי ברוסיה.

GSAM 409הפסטורים קונרדי ופרק נכלאו

GSAM 409.3מיד לאחר מכן נעצרו הפסטורים קונרדי ופרק באשמת הוראה המנוגדת לאמונה האורתודוקסית, והושמו בכלא בפרקופ למשך חמישה שבועות. לאחר שחרורו (הודות להתערבותו של ציר ארצות הברית) ביקר הפסטור קונרדי במזרח רוסיה, ולאחר מכן חזר לשווייץ.

GSAM 409העבודה על נהר הוולגה, רוסיה

GSAM 409.4באותה שנה החל הפסטור לאובאן לפעול ברוסיה, סמוך לביתו, הממוקם על גדות נהר הוולגה. בשנת 1880 החל הפסטור קליין מקנזס לפעול ברוסיה הגרמנית, וכך קמו פועלים לשדה פעילות קשה ומאתגר זה, ולמרות שהמאמינים היו נתונים לגירוש ולמאסר, בירך האדון את העבודה באופן יוצא דופן.

GSAM 409הצלחתם של המפיצים בגרמניה

GSAM 409.5בשנת 1880 החלו המפיצים לפעול בפרוסיה הריינית, בוירטמברג, בבאדן ובאלזס. ההצלחה של [410] שמונת עד עשרת העובדים הנמרצים והמסורים הייתה כה גדולה, עד שבתוך שנה נמכרו הכמויות הבאות של ספרים: "חיי המשיח" – 3,000 עותקים; "מגן עדן לגן עדן" – 2,000 עותקים; ו-12,000 חוברות. כתוצאה ממאמץ זה, כמעט בכל מקום שבו נמכרו הספרים ונקראו, היו כאלה – אחד או יותר – שאימצו את האמת.

GSAM 410פתיחת המיסיון בהמבורג

GSAM 410.1במאי 1889 נפתחה פעילות המיסיון בהמבורג, גרמניה, על ידי הפסטור קונרדי, ותוך זמן קצר מאוד הוקם בית ספר להכשרת עובדים. באוקטובר שלאחר מכן אורגן בית ספר לשבת המונה עשרים ושמונה חברים. באותה שנה ביקר הפסטור האסקל במיסיון, והוקמה קהילה המונה עשרים חברים, וכן הוקם מחסן ספרים.

GSAM 410.2הפסטור ג'. ט. בוטשר היה באותה עת עסוק בעבודה הגרמנית בבארמן. בשנת 1890 הוגש דוח לוועידה הכללית, שבו נמסר כי במיסיון הגרמני-רוסי היו תשע כנסיות מאורגנות, עם סך של 422 חברים, מלבד 75 שומרי שבת שטרם התארגנו. ב-7 באפריל באותה שנה נטבלו 12 אנשים נוספים והצטרפו לכנסיית המבורג. בדצמבר עלה מספר החברים בכנסייה זו ל-40. הסכום שהתקבל ממכירת ספרים במחסן בהמבורג, בהולנד, ברוסיה ובאזורים שונים בגרמניה עמד על 5,000 דולר.

GSAM 410הצלחה באירופה

GSAM 410.3לאט אך בטוח התקדמה העבודה במיסיון במרכז אירופה, כפי שצוין בדו"ח שהוגש בוועידה הכללית בשנת 1891. באותה עת היו חמש כנסיות בגרמניה, עם מאה וארבעים חברים, מתוכם שישים וארבעה היו חברים בכנסיית המבורג. המעשר ששולם עמד על 1,000 דולר. מכירות הספרים על הספינות, בידי המיסיונר הימי בהמבורג, הסתכמו ב-500 דולר, בעוד שמכירותיהם של המפיצים לשנה, בכל שטח הפעילות, [411] הסתכמו ב-6,000 דולר. 150 אנשים קיבלו את האמת באוסטריה, וברוסיה היו 13 כנסיות, עם 400 חברים.

GSAM 411חמישה שומרי שבת רוסים הוגלו

GSAM 411.1בערך באותה תקופה (1891), חמישה מחברי כנסייה רוסית, כולל המנהיג, נעצרו בשל הוראת דוקטרינות המנוגדות לכנסייה הממוסדת, ונידונו לחמש שנות גלות לטרנס-קווקז. הם היו אמורים להיות כבולים זה לזה בשרשרת, ונדרשו ללכת 500 מייל. בניסיון זה אמונתם חיזקה אותם, והם היו מאושרים באדון. במהלך השנה הוכנה חוברת בצורת קטעי קריאה מכתבי הקודש בשפה הרוסית, העוסקת בסבלות המשיח, בשינת המתים, באיזה יום ומדוע, והאם נוכל לדעת?

GSAM 411.2בזמן הוועידה הכללית בשנת 1895, מספר החברים בגרמניה עלה ל-368, והמעשר בשנה הקודמת עמד על 2,327.43 דולר.

GSAM 411שומרי שבת נוספים ברוסיה

GSAM 411.3ברוסיה, למרות שרבים מאוד היגרו למדינות אחרות, מספר החברים עלה ל-467, ששילמו מעשר בסך 841.60 דולר.

GSAM 411.4מההצהרה של מזכיר המיסיונים בחו"ל בקריאת שבוע התפילה לשנת 1896, אנו למדים כי

GSAM 411.4"באזור גרמניה-רוסיה, במהלך השנה הקודמת, כוחם המספרי כמעט הוכפל; מספרם גדל בתוספת של למעלה מארבע מאות. בברלין, גרמניה, שישים אנשים השתתפו בתפילות השבת הקבועות. הקמת בית התפילה של המיסיון בהמבורג חיזקה את העבודה שם. במינכן, בבוואריה, מספר אנשים המתינו לטבילה. היו מאמינים בלייפציג, קניגסברג, מגדבורג, פוזן, שטוטגרט וערים מרכזיות אחרות בגרמניה. הייתה גם קבוצה ברוטרדם, הולנד. [412]
GSAM 412.1"ברוסיה, המפיצים קיבלו אישורים מהממשלה. תורגמו כתבים לשפות הלטבית והאסטונית. העיתון הגרמני הועבר מבאזל להמבורג, ובמשרד ההוא הדפיסו את האמת בארבע עשרה שפות."

GSAM 412טבילה בהונגריה

GSAM 412.2במהלך השנה התקיימה הטבילה הראשונה בהונגריה, ואסיפת רחיצת הרגליים וסעודת האדון הראשונה בבוהמיה. הוקם מיסיון ימי בגלאץ, ברומניה, עבור אזור הדנובה והים השחור.

GSAM 412הפצת ספרים בגרמניה

GSAM 412.3בגיליון Home Missionary מדצמבר 1895, אמר הפסטור ספיס על עבודת ההפצה בשטח הגרמני:

GSAM 412.3"האחראים על עבודת ההפצה, כאשר החלה בשדה זה, לא חדלו לקדם אותה, אף על פי שהובטח להם על ידי כמה מהמו"לים ואנשי ענף הספרים המובילים בלייפציג כי 'מכירת ספרים במנוי תתברר ככישלון'.
GSAM 412.4"באוגוסט 1887 יצאה לאור המהדורה הראשונה של 'חיי המשיח' בשפה הגרמנית. בערך בזמן שהספר הנזכר היה מוכן להפצה, נערך כנס הכשרה למפיצים בבאזל; זה סימן את תחילתה של פעילות השיווק, לא רק בגרמניה, אלא בכל אירופה. המהדורה השביעית של ספר זה יצאה כעת מהדפוס בשפה הגרמנית.
GSAM 412.5"מאז ה-1 בינואר 1895 הצטרפו לשדה 12 מפיצים חדשים. ביוני 1895 הצביע הדו"ח על עלייה של חמישים אחוזים במכירות. כיום נעשה מאמץ מיוחד עם Herold der Wahrheit, העיתון הגרמני שלנו. כמה כנסיות, שאינן גדולות במיוחד, רוכשות בין חמישים למאתיים עותקים, אותם הן מוכרות. והן חוות חוויות נעימות מאוד עם הרוכשים. ב-Review מ-18 בפברואר 1896 אמר הפסטור קונרדי: 'אנו מסיימים את שנת 1895 עם 1,500 שומרי שבת בשדה הגרמני-רוסי'." [413]

GSAM 413המיסיון הסקנדינבי

GSAM 413.1המיסיון לעמים הסקנדינביים נפתחה על ידי הפסטור ג'ון מאטסון בשנת 1877. ב-6 ביוני הוא הגיע לוויילה, ביילנד, דנמרק. כאשר הגיע לארץ זו, היו מעטים שהחלו לשמור את השבת באמצעות קריאת עיתונים וחוברות שנשלחו אליהם על ידי ידידים באמריקה.

GSAM 413.2בבחינת התפתחותה של מלאכה זו, אנו למדים שבשנת 1850, ארבעה אנשים שעברו לאמריקה מנורווגיה החלו לשמור את שבת האדון. הם התגוררו באוקלנד, ויסקונסין. שניים מהם היו אביו ואמו של הפסטור או. א. אולסן. בשנת 1863 החל הפסטור ג'ון מאטסון לשמור את שבת היום השביעי. הוא התגורר בפויסיפי, ויסקונסין. בחצי השנה שלאחר מכן, בזכות מאמציו, כ-40 דנים-נורווגים אימצו את תורת אדוונטיסטי יום השביעי. המטיף הפעיל הראשון שהצטרף אליו בשירות היה הפסטור ג'. פ. הנסון ממינסוטה.

GSAM 413הספר הראשון שפורסם בדנית-נורווגית

GSAM 413.3בשנת 1866 פנה הפסטור ג'ון מאטסון למנהלי משרד ה-Review and Herald כדי לברר אם יהיו מוכנים להדפיס, לשימושם של הסקנדינבים, חוברות ועלונים בשפתם. נמסר לו כי מחסור בכספים במשרד מונע מהם לעשות זאת; אך היו אנשים מבני עמו בוויסקונסין ובמינסוטה שהיו להוטים כל כך לקבל את האמת מודפסת בשפת אמם, עד כי אף על פי שהיו במצב כלכלי בינוני, ומספרם היה פחות מחמישים, הם גייסו 1,000 דולר במזומן, והעבירו אותם לידיו למטרה זו. בעזרת הכסף הזה וכמות של כתבי יד שהוכנו בקפידה, הגיע הפסטור מאטסון לבאטל קריק, ושוב הגיש בקשה להדפסת ספרים. מכיוון שהיה מוכן להתמודד עם ההתנגדויות שהועלו בעבר, בקשותיו נענו, וב-18 במרץ 1867 החל לקרוא את כתב היד שלו, שהוכן לספרו Liv og Dog (חיים ומוות), בפני הפסטור ג'. נ. אנדרוז [414] ובפניי, שהיינו אז חברים בוועדת הפרסומים. במילים אחרות, הוא סיפר לנו באנגלית את תוכנו של כתב היד שלו, שנכתב בדנית-נורווגית.

GSAM 414הפסטור מאטסון נעשה מדפיס

GSAM 414.1באותה עת לא היה מדפיס פנוי שיוכל לסדר עבורו את האותיות, ולכן הוא ביקש את הזכות ללמוד לסדרן בעצמו. הוא המשיך בעבודה זו עד שהדפיס כאלף עמודים של חוברות ועלונים בשפתו.

GSAM 414.2בעזרת אמצעי חדש זה להפצת האמת בקרב עמו, הוא יצא לדרך באומץ מחודש, וערך אסיפות במדינות שונות. מאותו יום ואילך התקדמה העבודה בקצב מהיר למדי בקרב הסקנדינבים.

GSAM 414כתב העת הזר הראשון

GSAM 414.3העבודה בקרב הדנים-נורווגים הגיעה לממדים כאלה, עד שנוצר צורך בכתב עת חודשי שבו יוכלו בני לאום זה לקבל הדרכה ועידוד בשפתם. לפיכך, ב-1 בינואר 1872 יצא לאור במשרדי ה-Review and Herald כתב עת דני חודשי, מגזין בן עשרים וארבעה עמודים, בשם Advent Tidende (בשורות האדוונט). בשנה שלאחר מכן הורחב היקף כתב העת ל-32 עמודים. זה היה כתב העת הראשון שהוציאו אדוונטיסטים של היום השביעי בשפה זרה.

GSAM 414.4בשנת 1874 היה העניין בקרב המאמינים דוברי השוודית כה רב, עד שהחל לצאת לאור ירחון בן 16 עמודים בשפה זו, בשם Svensk Härold.

GSAM 414.5בזמן שהפסטור מאטסון החל במשימתו בקרב העם הסקנדינבי (יוני 1877) במולדת הישנה, נשלחו מדי חודש מאמריקה 266 עותקים של ה-Tidende לדנמרק, ו-60 עותקים לנורווגיה. הודות לקריאת כתבי העת הללו, כבר היו מספר אנשים בסקנדינביה ששמרו את השבת. כתוצאה ממאמציו במשך שנה [415] אחת בדנמרק, קמו קהילות של מאמינים בכמה מקומות שונים.

GSAM 415בית דפוס בנורווגיה

GSAM 415.1לאחר מכן נסע הפסטור מאטסון לנורווגיה, שם, ב-7 ביוני 1879, הקים קהילה המונה 38 חברים, כתוצאה ממאמציו בקריסטיאנה. הפסטור ג'. פ. ג'ספרסון, מאמריקה, הצטרף אליו בשירות בערך באותה תקופה. באותה שנה הוקמה גם אגודת הוצאה לאור בנורווגיה, ונרכש נכס בקריסטיאנה לצורך בית דפוס, אולם מפגש לטקסי הכנסייה, ודירות מגורים, בעלות של 14,580 דולר. במשך תקופה מסוימת יצאה לאור מדי שבוע מהדורה מצומצמת של העיתון Tidernes Tegn ממשרדי קריסטיאנה.

GSAM 415.2בתחילת סתיו 1880 הגיע הפסטור מאטסון לאמריקה כדי לגייס עזרה להרחבת הפעילות בסקנדינביה. הוא השתתף בוועידה הכללית של אותה שנה, וחזר לאירופה באפריל 1881, מלא עידוד. זמן קצר לאחר שובו נרכשה מכונת דפוס גלילית והוצבה במשרד בקריסטיאנה.

GSAM 415כתבי עת בנושא בריאות בדנית ובשוודית

GSAM 415.3הם החלו מיד בהוצאת כתב עת בנושא בריאות בדנית, בשם Sundheds Bladet. בשנת 1883 הוציא לאור כתב עת דומה בשוודית, וכן כתב עת דתי בשם Sanningens Härold. בשנת 1884 היה ברשותם ציוד לבית הדפוס בשווי 2,563 דולר. במהלך אותה שנה הודפסו והופצו בסך הכול 115,000 עיתונים, בנוסף לאלפים רבים של עלונים וספרים אחדים.

GSAM 415הפסטור האסקל בסקנדינביה

GSAM 415.4העבודה במדינות סקנדינביה קיבלה סיוע רב מביקורו של הפסטור האסקל בשנת 1882, ובשנת 1884 הם זכו לסיוע משמעותי בזכות מאמציהם של הפסטורים ג'ורג' אי. באטלר, ב. ל. וויטני, א. ב. אויין, וא. ג. אולסן. [416]

GSAM 416הגברת ווייט מסייעת רבות לסקנדינביה

GSAM 416.1בשנת 1885 ביקרו הגברת א. ג. ווייט ובנה, ו. ס. ווייט, בסקנדינביה, וביקור זה היה בעל ערך שלא ניתן לאומדו לעבודה באזור זה. היו שסברו כי העניים במדינה זו אינם יכולים לשלם מעשר, וכי אין טעם לנסות למכור ספרים מדלת לדלת. העדות שהעידה הגברת ווייט באה בעיתוי הנכון, וזכתה לקבלת פנים חיובית מצד האנשים, כפי שהוכח בתגובה שניתנה במילים אלה: "כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע". במהלך ביקור זה חלה תפנית שלמה באזור סקנדינביה, שנוצרה בעיקר הודות למאמציה הבלתי נלאים של הגברת ווייט.

GSAM 416בניין משרדים חדש הוקם בנורווגיה

GSAM 416.2בשנת 1886 ביקרו הפסטורים או. א. אולסן ונ. קלאוסן במדינות סקנדינביה, והאחרון שהה שם תקופה ארוכה למדי. בשנת 1885 הוקם בניין משרדים חדש בקריסטיאנה, ובשנה שהסתיימה ב-1 בספטמבר 1886, המשרד הכניס ממכירת ספרים ועלונים בלבד סכום של 5,386.68 דולר, בעוד שהסכום שהתקבל ממנויים לכתבי עת עמד על 3,146.03 דולר.

GSAM 416עשרים וחמש כנסיות בסקנדינביה

GSAM 416.3דו"ח שהוגש לוועידה הכללית בשנת 1889 ציין כי באזור סקנדינביה היו עשרים וחמש כנסיות, עם 926 חברים, ששילמו מעשר בסך 2,548.75 דולר; כמו כן היו בו שישה פסטורים, ארבעה בעלי רישיון, ו-52 מפיצים. מכירות הספרים בנורווגיה ובשוודיה ברבעון אחד הסתכמו ב-2,161.26 דולר.

GSAM 416בית ספר בקריסטיאנה

GSAM 416.4באותה עת פעל בית ספר בקריסטיאנה, עם חמישים תלמידים. בשנת 1891 נערך קורס ללימוד כתבי הקודש בקריסטיאנה, בהנהגתם של הפסטורים או. א. אולסן וא. ג'. ווגונר, [417] אליו נרשמו מאה תלמידים. במכון זה ניתנה הדרכה מעמיקה בעבודת הפצת הספרים.

GSAM 417ארבעים כנסיות בסקנדינביה בשנת 1895

GSAM 417.1שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1895, אנו מבחינים בדו"ח שהגיש הפסטור ד. א. רובינסון, שהיה אז המפקח המחוזי על השדה הזר, המראה כה בבירור צמיחה בולטת בעבודה בתקופה זו, עד כי אנו מצטטים כדלקמן: "בסקנדינביה יש ארבעים כנסיות ו-1,458 חברים. המעשר השנתי עמד על 5,585.55 דולר. ישנם חמישה-עשר פסטורים מוסמכים, אחד-עשר בעלי רישיון, ומכירות הספרים לשנה מסתכמות ב-40,000 דולר. סכום גדול זה נובע בעיקר ממאמציהם של המפיצים, וזאת אף במדינה שבה, בשנת 1885, מוכרי ספרים ואף פסטורים מאמונתנו טענו כי מכירת ספרים באמצעות שיווק מדלת לדלת אינה אפשרית.

GSAM 417שלוש ועידות סקנדינביות

GSAM 417.2באזור סקנדינביה פועלות כיום שלוש ועידות, ותאריכי הקמתן הם כדלקמן: דנמרק, 30 במאי 1880; שוודיה, 12 במרץ 1882; נורווגיה, 10 ביוני 1887. הפסטור ג'ון מאטסון, שהיה הראשון שהקים את המיסיון הסקנדינבי והוביל את העבודה בהצלחה כה רבה, ושעמל במרץ ובהקרבה עצמית למען שגשוגם של אותם אנשים, לקה במחלה הקטלנית, השחפת, ונפטר באל מונטה, קליפורניה, ב-30 במרץ 1896, בגיל 61.

GSAM 417המיסיון הבריטי

GSAM 417.3ויליאם אינגס, יליד המפשייר שבאנגליה, אך אמריקאי ברוחו ובחינוכו, שכן התגורר בארצות הברית מאז ילדותו, הגיע לסאות'המפטון מבאזל שבשווייץ ב-23 במאי 1878. באותה עת הייתה שהותו קצרה, ונמשכה שבועיים בלבד, ולאחר מכן חזר ליבשת אירופה לתקופה קצרה. אך זמן קצר לאחר מכן חזר שוב לסאות'המפטון, ושם, לאחר ארבעה חודשים של עבודה מבית לבית [418] בחלוקת עלונים ובביצוע עבודה מיסיונרית כפי שהזדמנה, דיווח על עשרה אנשים השומרים את השבת. ב-30 בדצמבר של אותה שנה, אשתי ואני הגענו לסאות'המפטון, שם איחדנו את מאמצינו עם אלה של הפסטור אינגס, בקיום אסיפות במהלך החורף ב"שירלי הול" ובבית ששכרנו בעצמנו. בקיץ 1879 ערכנו אסיפות באוהלים בסאות'המפטון. באותו זמן ובאותו מקום הצטרפה העלמה מוד סיסלי (כיום הגברת בויד) לעבודה, העבירה שיעורים בכתבי הקודש ועסקה בעבודה מבית לבית. כתוצאה ממאמץ זה, כמה אנשים קיבלו את האמת. בחורף שלאחר מכן ערכנו אסיפות באולם ב"רייבנסווד וילה", הבניין שבו גרנו וששימש לנו כמחסן.

GSAM 418אסיפה באוהל באנגליה

GSAM 418.1בקיץ 1880 הגיע הפסטור אנדרוז, אף על פי שמצבו הבריאותי היה רופף, משווייץ כדי לסייע באסיפה באוהל ברומסי, שם אימצו אנשים נוספים את הבשורה.

GSAM 418.2ב-11 בינואר 1880 הוקמה אגודת עלונים. החברים גילו עניין רב בעבודה זו, והופצה ספרות רבה.

GSAM 418.3ב-8 בפברואר 1880 התקיים טקס הטבילה הראשון שלנו, ובו הוטבלו שישה מועמדים. עד ה-2 ביולי 1881 הוטבלו עשרים ותשעה מועמדים בסאות'המפטון.

GSAM 418הגידול במספר העובדים באנגליה

GSAM 418.4בהצבעה של הוועידה הכללית שנערכה בסתיו 1881, הפסטור א. א. ג'ון ואשתו, ג'ורג' ר. דרו, והעלמה ג'ני טייאר נסעו לאנגליה, והצטרפו לעבודה בשדה המיסיון ההוא. במהלך שנת 1882 ביקר הפסטור האסקל בשדה האירופי, ובילה מספר ימים עם העובדים במיסיון האנגלי, והעניק עזרה יקרת ערך באמצעות ייעוץ ועצות.

GSAM 418.5במרץ 1882 החלה הדפסתו של מוסף בריטי בן שני עמודים לכתב העת Signs of the Times, והוא צורף לאלף עותקים של ה-Signs שנשלחו [419] מאמריקה. עותקים אלה שימשו בעבודת המיסיון בבריטניה. מדוח על הפעילות, מיום 1 באוקטובר 1883, עולה כי באותו מועד היו מאה שומרי שבת. המעשרות ששולמו מאז פתיחת המיסיון הסתכמו ב-2,078.71 דולר.

GSAM 419עבודת מיסיון ימית

GSAM 419.1בזכות אדיבותם של מנהלי הספינות, הותר לפסטור אינגס לשלוח חבילות של עלונים ועיתונים ללא תשלום ל-80 מהנמלים העיקריים של "חברת ספינות הקיטור של חצי האי והמזרח" (Peninsular and Oriental Steam Ship Company), בדרום אפריקה, בהודו המזרחית והמערבית, במרכז אמריקה ובאיי ביי. בזכות השפעתם של חומרי הקריאה שנשלחו בדרך זו, התעורר לראשונה העניין באי דמרארה. מידע זה התקבל באמצעות מכתבים מהאי.

GSAM 419"תולדות השבת" הוצב בספריות באנגליה

GSAM 419.2עותק של ספרו של הפסטור אנדרוז, "תולדות השבת", הוצב גם ב-60 ספריות ציבוריות ובתי קריאה חינמיים ברחבי בריטניה הגדולה, ושם הספרים נמצאים עד היום, ומספרים את הסיפור לכל מי שמוכן לקרוא.

GSAM 419.3בשנת 1884 ביקר הפסטור באטלר באנגליה, בליווי עובדים נוספים לשדה זה. הפסטורים ס. ה. ליין ורוברט אנדרוז הפליגו מבוסטון כדי להצטרף למיסיון בבריטניה ב-9 במאי 1885. ביקורה של הגברת ווייט באנגליה היה מקור כוח ועידוד לעובדים. הגברת ווייט ובנה בילו שם מספר שבועות לפני חזרתם לאמריקה משדה הפעילות האירופי.

GSAM 419הקמת Present Truth

GSAM 419.4בתחילת שנת 1884, זמן קצר לאחר הגעתו של הפסטור באטלר לאנגליה, הוחלט להוציא לאור בגרימסבי, בעריכתו של מ. ס. וילקוקס, עיתון היוצא פעמיים בחודש בן שמונה עמודים בשם Present Truth. עיתון זה יוצא לאור כיום כעיתון שבועי בן 16 עמודים בלונדון, אנגליה, עם תפוצה שבועית של כ-18,000 עותקים. [420]

GSAM 420.1בשנת 1889 דיווח הפסטור הולסר כי המיסיון הבריטי כללה שמונה כנסיות, עם מאתיים שומרי שבת, מתוכם שישים וחמישה בלונדון. המעשר לשנה הקודמת עמד על 1,244.58 דולר. היו שני פסטורים מוסמכים, שני בעלי רישיון, שני מיסיונרים ימיים ושבעה מדריכי כתבי הקודש. בערך באותה תקופה הצטרפו הפסטורים ויליאם האצ'ינסון ופרנסיס הופ למיסיון האנגלי.

GSAM 420הוצאת "פסיפיק פרס" בלונדון

GSAM 420.2במהלך שנת 1890 הקימה חברת ההוצאה לאור "פסיפיק פרס" (Pacific Press) מאוקלנד, קליפורניה, סניף בכתובת 48 פטרנוסטר רו, לונדון, ובית דפוס בכתובת 451 הולוויי רוד, לונדון צפון. מכירות הספרים מהמשרד בשנה הראשונה, במחירים סיטונאיים, הסתכמו ב-9,556.89 דולר.

GSAM 420.3בפברואר 1895 הגיש הפסטור רובינסון את הדו"ח הבא:

GSAM 420.3"בבריטניה הגדולה יש 11 כנסיות, 363 חברים, חמישה פסטורים ובעל רישיון אחד. המעשר בשנה החולפת עמד על 5,077.20 דולר, או בממוצע 13.98 דולר לחבר. נכסי בית ההוצאה לאור נמצאים כעת בבעלותה ובניהולה של 'החברה הבינלאומית לעלונים' בע"מ (International Tract Society, Limited), תאגיד אנגלי."

GSAM 420.4בדצמבר 1895 דיווח מזכיר המיסיונים בחו"ל כי מספר החברים בבריטניה עמד על 560. המעשרות גדלו במהלך השנה ב-1,000 דולר. באותו מועד, שמונה קהילות התכנסו בשבת במקומות שונים בלונדון.

GSAM 420.5כך התקדמה העבודה בשדה המיסיון הזה, לעתים כמעט מבלי שניתן היה להבחין בכך. זרעים אינם נובטים בסוגים מסוימים של אדמה באותה מהירות כמו באחרים. הנביטה שלהם איטית יותר, אך צמיחתם בטוחה ועמידה יותר. כך גם לגבי האמת שבבשורה השלישית בממלכה זו. זרעה נזרע, השתרש וצמח לאט עד שכעת הגיע לממדים גדולים יחסית. [421]

GSAM 421המיסיון האוסטרלאסי

GSAM 421.1ב-10 במאי 1885 הפליגו הפסטורים ס. נ. האסקל, ג'. או. קורליס ומשפחתו, מ. ס. ישראל ומשפחתו, ו. א. ארנולד והנרי סקוט מסן פרנסיסקו כדי לפתוח מיסיון בשדה האוסטרלי. אחת-עשרה שנים לפני כן, בשנת 1874, באסיפה שהתקיימה בבאטל קריק, אמרה הגברת ווייט כי אומות רבות עוד יקבלו את האמת, וכי ראתה מכונות דפוס פועלות, וספרים ועיתונים מודפסים במדינות שונות. כשנשאלה לפרט לאילו מדינות היא מתייחסת, תשובתה הייתה שאוסטרליה היא השם היחיד שהיא זוכרת.

GSAM 421The Bible Echo

GSAM 421.2בזכות המאמצים הנמרצים והמוצלחים של הפסטור האסקל וחבריו, התפשטה הבשורה במהירות כה רבה, עד שנראה היה שיש צורך בהדפסת עיתון באוסטרליה. בהתאם לכך, נערכו הסידורים הדרושים לפרסום, וב-1 בינואר 1886 יצא לאור במלבורן ירחון בן 16 עמודים בשם Bible Echo and Signs of the Times. מהגיליון הראשון הודפסו 6,000 עותקים, בעוד שהמהדורה הרגילה כללה 3,000 עותקים בלבד.

GSAM 421הקמת הכנסייה הראשונה באוסטרליה

GSAM 421.3ביום ראשון, 10 באפריל 1886, הוקמה הכנסייה הראשונה של אדוונטיסטי יום השביעי באוסטרליה. נוכחים היו שמונה עשרה אנשים שחתמו על הברית, ושבעה אחרים הגישו בקשה להתקבל באמצעות טבילה. אלה נטבלו בשבת שלאחר מכן, ובכל שבת במשך מספר שבועות הצטרפו חברים חדשים, עד שמספר חברי הכנסייה הגיע לחמישים וחמישה. עד מאי 1886, מספר הנרשמים הכולל עמד על תשעים. מלבדם, היו כ-35 אנשים במקומות אחרים ששמרו את השבת.

GSAM 421.4בבית הדפוס היו שתי מכונות דפוס טובות ומנוע, שכולם שולמו במלואם והיו בבעלות אדוונטיסטי יום השביעי באותה [422] ארץ רחוקה — כ-7,000 מייל מהמשרד הגדול שלנו הממוקם באוקלנד, קליפורניה.

GSAM 422.1במהלך שנת 1886 התפשטה הבשורה לניו זילנד. דו"ח מהשדה האוסטרלי מציין כי היו חמישים שומרי שבת בניו זילנד. הסכום שהתקבל ממכירת ספרים במשרד עמד על 700 דולר. בנוסף לכך, המשווקים מכרו ארבע מאות עותקים של הספר "המלחמה הגדולה" בניו זילנד, ואלף עותקים של הספר "מחשבות על דניאל" באוסטרליה.

GSAM 422בניין המשרד באוסטרליה

GSAM 422.2מדוח שהוגש ב-19 ביולי 1889, אנו לומדים את העובדות הבאות: הושלמה בנייתו של מבנה המשמש כבית דפוס במלבורן, הכולל אולם תפילה לקיום שירותי הכנסייה.

GSAM 422כניסה לטסמניה

GSAM 422.3הוקמה ועידה הן באוסטרליה והן בניו זילנד, והעבודה הורחבה על ידי הפסטורים ישראל וסטיד לטסמניה. במקום האחרון כבר הוקמו שלוש קהילות, עם סך של 136 חברים. מלבד אלה ישנם שומרי שבת נוספים הפזורים באזור, שטרם התארגנו.

GSAM 422.4מעשר השנה בשדה האוסטרלי עמד על 9,371 דולר. בשטח פעלו חמישה עשר מפיצים, שמכירות הספרים שלהם הסתכמו ב-19,500 דולר.

GSAM 422.5במסעו השני מסביב לעולם ביקר הפסטור האסקל שוב באוסטרליה, השתתף בוועידה שנערכה שם באוגוסט 1889, וסייע ביעילות בדרכים רבות, דבר שזכה להערכה רבה מצד הקהילה שהוקמה זה עתה. עובדים שונים מאמריקה ביקרו מעת לעת באוסטרליה למען המטרה הגדולה האחת – בנייתה וחיזוקה של מלאכת אלוהים.

GSAM 422הגברת ווייט באוסטרליה

GSAM 422.6בסתיו 1891, הגברת א. ג. ווייט, בנה ו. ס. ווייט, הפסטור ג'ורג' ב. סטאר ואחרים עזבו את קליפורניה בדרכם [423] לאוסטרליה, והגיעו לשם בדצמבר — אמצע הקיץ ביבשת זו. עדותה של הגברת ווייט, למרות החולשה הגופנית שתחתיה עמלה במהלך תשע שנות שהותה באותה ארץ, סייעה רבות בהצבת העבודה בהקשר הנכון לרוח ולתוכן של בשורת המלאך השלישי. במהלך שהותם באוסטרליה, הפסטור ג'. או. קורליס חזר להיות מעורב בעבודה כאן, ו-ו. א. קולקורד ואחרים הצטרפו לשדה כפסטורים, מורים וכדומה.

GSAM 423הפסטור אולסן באוסטרליה

GSAM 423.1במהלך כהונתו של הפסטור או. א. אולסן כנשיא הוועידה הכללית, הוא ביקר בכל המוסדות המובילים שלנו לאורכה ולרוחבה של הארץ. הדבר הצריך נסיעות נרחבות — מסע מסביב לעולם. הוא עשה זאת כדי להכיר טוב יותר את צרכיהם ואת מצבם של המיסיונים השונים, וכך להיות מוכן לשרת אותן ללא משוא פנים. במסע זה, בשנת 1893, הוא בילה מספר שבועות באוסטרליה.

GSAM 423ועידת האיחוד האוסטרלאסית

GSAM 423.2במהלך תקופה זו הוקמה ועידת האיחוד האוסטרלאסית, שהורכבה מהוועידות של אוסטרליה וניו זילנד ומשדות המיסיון האוסטרליים. ועידה זו מתכנסת אחת לשנתיים, ומתנהלת על פי המודל של ועידות האיחוד במדינות אחרות. במהלך שנת 1893 מכרו המפיצים המעטים בשטח זה מהדורה של 5,000 עותקים של הספר "צעדים אל המשיח", והודפסה מהדורה שנייה באותו מספר עותקים. בקיץ 1894–1895 קיבלו 4,000 הזמנות לספרי מנוי בארבעה חודשים.

GSAM 423הפסטור פרסקוט באוסטרליה

GSAM 423.3בשנת 1895 בילה הפסטור ו. ו. פרסקוט, מזכיר החינוך של העדה, מספר חודשים בוועידה זו, והקדיש זמן ומחשבה רבים לענף זה של העבודה. במקביל ניהל כנס הדרכה חינוכי שהביא להם תועלת רבה. [424]

GSAM 424.1הדו"ח שהוגש לוועידה הכללית על העבודה בשנה זו הוגש על ידי הפסטור ו. ס. ווייט, והוא כדלקמן:

GSAM 424.1"ועידת האיחוד האוסטרלית מורכבת משבע-עשרה כנסיות עם 1,074 חברים, ששילמו בשנה הקודמת מעשר בסך 9,810.10 דולר. בוועידה זו יש שנים-עשר פסטורים מוסמכים, שני בעלי רישיון, שלושה מדריכי כתבי הקודש וחמישים סוכני מכירות, שמכרו במהלך השנה ספרים בשווי 28,731.11 דולר. במהלך השנה הופרדה המושבה ניו סאות' וויילס, הכוללת שש כנסיות ו-321 חברים, מהוועידה האוסטרלית, ונקראה 'הוועידה של ניו סאות' וויילס'."

GSAM 424המיסיון בדרום אפריקה

GSAM 424.2בוועידה הכללית שנערכה בבאטל קריק בשנת 1886, נדונה השאלה של פתיחת מיסיון בדרום אפריקה. לאחר שהוחלט לתמוך במיזם, בתחילת קיץ 1887 נעשה מאמץ להקים את העבודה באותה ארץ רחוקה, שם מעטים, שכבר החלו לשמור את השבת, קראו לעובדים.

GSAM 424הפסטורים בויד ורובינסון בדרום אפריקה

GSAM 424.3לשם כך, ב-11 במאי, הפסטור ס. ל. בויד ומשפחתו, הפסטור ד. א. רובינסון ואשתו, יחד עם עובדים נוספים, הפליגו מניו יורק בדרכם לאפריקה, דרך ליברפול ולונדון. שלוש שנים לאחר מכן, בוועידה הכללית, אמר מר פ. ו. ב. ווסלס שכאשר הגיעו פועלים אלה לאפריקה, היו שם כ-40 אנשים שכבר שמרו את השבת של הדיבר הרביעי כתוצאה מקריאת פרסומים בנושא ומלימוד כתבי הקודש.

GSAM 424.4הפסטורים רובינסון ובויד החלו את עבודת המיסיון בקייפטאון, ומשם היא התפשטה צפונה-מזרחה כמעט שמונה מאות מייל עד לקימברלי, בשדות היהלומים.

GSAM 424.5עד שנת 1889 היו רק שני פסטורים, בעל רישיון אחד, ארבע כנסיות ושמונים חברים; אלה שילמו [425] מעשר בסך 2,798.36 דולר. במהלך השנה הזו פעל הפסטור אירה ג'. הנקינס מאמריקה בקייפטאון והשיג תוצאות טובות, ומר ומרת דרוילארד הגיעו מנברסקה כדי להצטרף לעבודה במקום זה, ולהשתתף בעמל ובמחסור המוטלים על אלה שנקראו לפרוץ דרך בעבודה בשדה חדש. עבודתה של הגברת דרוילארד התמקדה בעיקר במחסן הספרים, שם הוטל עליה לנהל את ענייני המחלקה; בעוד שמר דרוילארד עסק במפעל המיסיונרי הכללי. במהלך השנה, על גבי אוניות שעגנו בנמל זה, מכר ספרים בסכום של 750 דולר.

GSAM 425הפסטור האסקל באפריקה

GSAM 425.1בחודש אוגוסט של אותה שנה הגיע הפסטור האסקל לקייפטאון. חמישה חודשים נוצלו היטב לביקורים ולעבודה עם הקבוצות השונות בדרום אפריקה. ביקור זה חיזק ובנה את המפעל, וליבו שלו התעודד כשראה את פירות עמלו. התעורר עניין בעבודה החינוכית, עד כדי כך ש-12 תלמידים מאפריקה הגיעו לאמריקה כדי ללמוד בבתי הספר של עדתנו.

GSAM 425.2בינתיים, עבודת הפצת הספרים קיבלה את תשומת הלב הראויה. בקייפטאון נערך כנס הדרכה שנועד לקידום עבודה זו, בהנחייתו של מר א. מ. מוריסון, אשר העניק חיים ואנרגיה חדשים לענף חשוב זה של הבשורה. מיד לאחר ההדרכה שניתנה במכון זה, 13 סוכני מכירות מכרו ומסרו, תוך שישה חודשים, ספרים בסכום של 5,621.28 דולר. למעשה, ההזמנות היו כה רבות עד שהן "הציפו" לחלוטין את המשרד בלונדון, שכן לא ניתן היה להכין את הספרים במהירות מספקת כדי לענות על הביקוש.

GSAM 425.3בשנת 1892 הצטרף הפסטור א. ט. רובינסון לעבודה בדרום אפריקה. באותה עת צמחה העבודה במידה כזו שנדרש מחסן חדש שיחליף את הישן. לפיכך הוקם מבנה חדש, גדול דיו כדי לשמש מקום לאסיפות הכנסייה. [426]

GSAM 426בניין המכללה באפריקה

GSAM 426.1כך המשיכה העבודה להתקדם צעד אחר צעד, עד שבקלרמונט, פרבר של קייפטאון, הוקם בניין מכללה בעלות של 35,000 דולר. העזרה היחידה שהתבקשה מהאחים האמריקאים הייתה לשלוח צוות מורים מוסמכים ללמד קורסים אקדמיים, והם עצמם היו נושאים בהוצאות. לאחר שנענתה בקשה זו, נפתחה המכללה ב-1 בפברואר 1893.

GSAM 426הוועידה הדרום-אפריקאית

GSAM 426.2הוועידה הדרום-אפריקאית הוקמה בשנת 1892. בוועידה הכללית בשנת 1893 הוחלט על צירופה לוועידה הכללית. באותה עת היו בה חמש כנסיות, 138 חברים, ששילמו בשנה הקודמת מעשר בסך 34,077.32 דולר. בוועידה זו ייצג את ועידת דרום אפריקה פיטר ווסלס, שתרם בנדיבות לוועידה הכללית סכום של 16,000 דולר – סכום הגבוה מהסכום שהוועידה הכללית הוציאה על פתיחת הפעילות בדרום אפריקה. בנוסף לתרומה זו, הוא ואחד מאחיו תרמו 40,000 דולר כדי להתחיל את עבודת המרפאה החינמית בעיר שיקגו.

GSAM 426.3בוועידה הכללית בשנת 1895 אמר מזכיר מיסיוני החוץ על שדה הפעילות באפריקה:

GSAM 426.3"הוועידה בדרום אפריקה מאורגנת זה שנתיים בלבד, אך בתקופה זו שלחה הוועידה הכללית לשטח זה 12 עובדים. שניים מהם נכנסו לפנים הארץ כמיסיונרים המפרנסים את עצמם, בעוד שהאחרים הצטרפו לעבודה במחלקות שונות. לוועידה זו יש בית ספר משגשג, בית יתומים, וסנטוריום הנמצא בתהליך הקמה. הנתונים הסטטיסטיים מראים כי מספר החברים בו עומד על 184."

GSAM 426עיתונים המתפרסמים בדרום אפריקה

GSAM 426.4נושא חופש הדת בדרום אפריקה עורר את אנשינו בחודשים האחרונים לפרסם שני עיתונים, האחד בשפה ההולנדית, בשם De Wachter; והשני [427] באנגלית, בשם The South African Sentinel and Gospel Echo. לעיתון האחרון יש תפוצה של 4,000 עותקים.

GSAM 427ועידת האיחוד הדרום-אפריקאית

GSAM 427.1בינואר 1903 הוקמה ועידת האיחוד של דרום אפריקה, המורכבת מוועידות מושבת הכף ונטאל-טרנסוואל, וכן מהמיסיונים בבסוטולנד ובמטאבללנד הנמצאים תחת פיקוח ועידת האיחוד. בוועידה יש חמש עשרה כנסיות מאורגנות עם 595 חברים, תשע קבוצות לא מאורגנות של תשעים חברים, ושלושים שומרי שבת מבודדים — סך הכל 715, ששילמו מעשר בסך 7,850 דולר. היו שלושים ותשעה עובדים, מתוכם עשרים ואחד קיבלו שכר מהוועידות השונות.

GSAM 427השדה הפולינזי

GSAM 427.2בשנת 1876, הפסטור ג'יימס ווייט והכותב שלחו כרך של Signs of the Times וכמה עלונים, בליווי מכתב, לאי פיטקירן. מסמכים אלה הועלו על ספינה שהפליגה סביב כף הורן לניו יורק. הובטח לנו שהספינה תעגון בפיטקירן, ושם ימסרו את החבילה. לא הכרנו אף אדם באי, ולא ידענו דבר על האי עצמו, מלבד המוניטין שלו כאי שתושביו הם אנשים אדוקים ויראי אלוהים. המסמכים נשלחו כהימור.

GSAM 427ביקור בפיטקירן

GSAM 427.3לא שמענו דבר מהאנשים או על החומר הכתוב שלנו עד שמר ג'ון אי. טיי ביקר באי, בשנת 1886, עשר שנים מאוחר יותר, אז נודע לנו כי כתוצאה מקריאת הכרך של ה-Signs והחוברות, כל תושבי האי, בשלב מסוים, כמעט החליטו לשנות את יום הפולחן שלהם מהיום הראשון בשבוע ליום השביעי, ולשמור את שבת האדון. עם זאת, הם לא עשו זאת עד לביקורו של מר טיי. זה זמן רב הוא חש דחף פנימי עמוק לבקר באי, אך הוא לא ידע דבר [428] על התושבים באופן אישי, ואף לא על העניין באמת שכבר התעורר בהם.

GSAM 428.1לאחר שובו לאמריקה, הוא הפציר בכל לבו לבנות ספינה שתאפשר הובלת מיסיונרים מאי לאי באוקיינוס השקט. הוא השתתף בוועידה הכללית שנערכה בשנת 1889, כשמחשבה זו עומדת בראש מעייניו, ושם הוא הפציר למען איי פולינזיה. הוועידה, שראתה את התועלת שבמיזם, הצביע על גיוס סכום של 12,000 דולר באמצעות תרומות, לשם בנייה או רכישה של ספינה שתפעל בין איי האוקיינוס השקט.

GSAM 428בניית ה"פיטקירן"

GSAM 428.2בהתאם להחלטה זו נבנתה הספינה "פיטקירן" בקיץ 1890, ליד בניסיה, כ-30 מייל מאוקלנד, קליפורניה, בעלות של 12,035.22 דולר. תוך שלושה רבעים של שנה גויס סכום זה, ונתרם על ידי בתי הספר לשבת למטרה זו בלבד, ומעולם לא ניתנה מתנה בשמחה ובהתלהבות רבה יותר. הספינה הוקדשה באוקלנד, קליפורניה, ב-25 בספטמבר 1890. כ-1,500 אנשים התאספו על הספינה ובמזח כדי לחזות בטקס.

GSAM 428הפלגתה הראשונה של ה"פיטקירן"

GSAM 428.3הספינה הפליגה להפלגתה הראשונה מסן פרנסיסקו אל שדה פעילותה הרחוק ב-20 באוקטובר. על סיפונה היו כמיסיונרים הפסטור א. ה. גייטס ואשתו, הפסטור א. ג'. ריד ואשתו, ג'ון אי. טיי ואשתו, יחד עם צוות מיסיונרי בפיקודו של הקפטן מרש. הספינה הפליגה תחילה לאי פיטקירן, הממוקם 4,000 מייל דרומית לסן פרנסיסקו, אליו הגיעה ב-25 בנובמבר. כאשר עזבה הספינה את האי ב-17 בדצמבר, 82 מבוגרים כבר הוטבלו ואורגנו לכנסייה של אדוונטיסטי יום השביעי. לאחר מכן הפליגה הספינה לאיי החברה, הרבי, סמואה, פרנדלי ופיג'י, והותירה ספרים דתיים וחוברות בנושאי בריאות והתנזרות בקרב האוכלוסייה דוברת האנגלית. במהלך [429] שמונה חודשים, עד ספטמבר 1891, מכרו המיסיונרים ספרים בסכום של 1,900 דולר, בנוסף להפצת כמות גדולה של חומר קריאה בחינם.

GSAM 429.1המיסיונרים הוצבו כדלקמן: הפסטור ריד בטהיטי; הפסטור גייטס נשאר בפיטקירן כדי לסיים את העבודה שכבר החלה שם; ואילו מר טיי בחר לפעול באי פיג'י. ב-Review מ-14 באפריל 1904, אומר הפסטור פולטון על העבודה בפיג'י: "יש כעת יותר ממאה וחמישים שומרי שבת בשדה המיסיון הזה." מפיג'י הפליגה הספינה לאוקלנד, ניו זילנד, לצורך תיקונים ושיפורים הכרחיים, וכן לצורך אספקה של ספרים.

GSAM 429מותם של מיסיונרים

GSAM 429.2לאחר היעדרות של שנה, אחד-עשר חודשים ושמונה-עשר ימים, חזרה ה"פיטקירן" לסן פרנסיסקו, אליה הגיעה ב-9 באוקטובר 1892. במהלך תקופה זו הלך לעולמו הקפטן מרש, ונקבר באי ניו זילנד. מר טיי לקה בדלקת ריאות, ממנה לא התאושש מעולם. גם הוא הלך לעולמו בשלווה, ונקבר בארץ הרחוקה פיג'י; וכך נמסרו שתי נשמות יקרות כל כך מוקדם למיסיון הפולינזי.

GSAM 429.3המיסיונרים שהתמקמו באי טהיטי, בפאפאטה, שמחו לראות, כמעט מיד, את פירות עמלם. הם הצליחו לשלוח למולדת, בתאריך זה, את הדיווח המשמח על ארבעים אנשים שקיבלו את האמת והוקמה כנסייה של אדוונטיסטי יום השביעי.

GSAM 429המסע השני של ה"פיטקירן"

GSAM 429.4הספינה הפליגה מסן פרנסיסקו למסעה השני ב-17 בינואר 1893, עם המיסיונרים הבאים: ב. ג'. קאדי ואשתו, ג'. מ. קול ואשתו, א. ס. צ'פמן ואשתו, ומ. ג. קלוג, ד"ר לרפואה. העלמה האטי אנדרה מאוהיו ליוותה אותם כמורה לאי פיטקירן. בסתיו 1893 פתח מר קאדי בית ספר בראיאטאה, בארכיפלג איי החברה, עם שישים תלמידים. בתום הסמסטר הראשון [430] עלה מספרם למאה וחמישה. עם פתיחת הסמסטר השני נכחו מאה ועשרים תלמידים.

GSAM 430המסע השלישי של ה"פיטקירן"

GSAM 430.1המסע השלישי של הספינה התקיים בשנים 1893–1894. המיסיונרים במסע זה היו ג. או. וולמן ואשתו, וכן ליליאן ווייט, כולם ממישיגן, שהיו אמורים להגיע לראיאטאה, שם היו אמורים לסייע לפסטור קאדי בעבודתו. מר סטרינגר ואשתו נסעו כמיסיונרים המפרנסים את עצמם. הם עצרו ברורוטו. ברארטונגה (שם שמרו התושבים את יום שבת כאילו היה יום ראשון), הוצבו ד"ר קולדוול ואשתו; בעוד שהפסטור באקנר ואשתו, מקליפורניה, נותרו בפיטקירן. במהלך שהותו בקרב תושבים אלה, הוכנסו תעשיות חדשות רבות, שהוכחו במובנים רבים כמועילות לתושבים. ראשית, נבנתה טחנת רוח לטחינת התירס שגדל כיום באי, ואותה אנרגיית רוח מפעילה מכונות קלות, מה שהוביל לענפי תעשייה אחרים שלא היו מוכרים עד כה לתושבי האי.

GSAM 430המסע הרביעי של ה"פיטקירן"

GSAM 430.2ב-15 בדצמבר 1895 אמר מזכיר המיסיונים בחו"ל:—

GSAM 430.3"ה'פיטקירן' נמצאת כעת בנמל לאחר הפלגתה הרביעית... העבודה נשתלה בתשע קבוצות איים שונות, והעובדים הבאים מועסקים בהן:—
GSAM 430.4"באי פיטקירן: המורים א. ס. בוץ ואשתו, והאטי אנדרה. באי נורפולק: מספר מיסיונרים המפרנסים את עצמם, שהגיעו מאוסטרליה, עוסקים בעבודה כאן. איי החברה: הפסטור ב. ג'. קאדי; מיסיונרים רפואיים, מר וגברת ר. א. פריקט. רארטונגה: מיסיונרים רפואיים, ד"ר ג'. א. קולדוול ואשתו, הגברות ליליאן ווייט ומוד יאנג; מורים, ג. או. וולמן ואשתו, הפסטור ג'. ד. רייס ואשתו. פיג'י: הפסטור ג'. מ. קול ואשתו. איי פרנדלי, הפסטור א. הילארד ואשתו. רורוטו, מר וגברת סטרינגר, מיסיונרים המממנים את עצמם. הוואי, [431] הפסטור א. ה. גייטס ואשתו; מורים, ה. ה. ברנד ואשתו. סמואה, ד"ר פ. א. בראוכט ואשתו. הפסטור ד. א. אוון ובנו ובתו, מיסיונרים המממנים את עצמם.
GSAM 431.1"הספינה 'פיטקירן' מכרה וחילקה כמויות גדולות של חומר כתוב במהלך ארבעת מסעותיה. כתוצאה מכך, צצו שומרי שבת במקומות רבים. הוקמו קהילות באי פיטקירן, בנורפולק ובטהיטי."

GSAM 431מכירת ה"פיטקירן"

GSAM 431.2מכיוון שקיימים כיום אמצעים להגיע לשדה הפולינזי שלא היו קיימים בעת בניית הספינה, נמכרה הספינה, ונעשה שימוש באמצעים אחרים להמשך העבודה. הפסטור א. ה. גייטס משמש כיום כמפקח על השדה הפולינזי, ומדווח על התקדמות בקבוצות השונות.

GSAM 431איי הודו המערבית

GSAM 431.3בחורף 1889 החל מר ויליאם ארנולד מאמריקה בעבודת הפצת ספרים באיי הודו המערבית. במהלך פעילותו הצליח לאסוף את שמותיהם וכתובותיהם של 1,200 אנשים, אשר נשלחו ל"אגודת החוברות הבינלאומית" לשימוש בעבודת המיסיון. באמצעות התכתבות ושליחת חומר קריאה לכתובות אלה, התעורר עניין באמת, וכך נפתחה הדרך להפצת הבשורה באמצעות הטפת דבר האלוהים.

GSAM 431.4בתגובה לקריאה לעבודה פסטורלית, נסע הפסטור ד. א. בול, בנובמבר 1890, לברבדוס ולמקומות אחרים כדי לעבוד. מספר אנשים קיבלו את האמת כתוצאה ממאמציו. בשנת 1892, מר פטרסון מקליפורניה מכר באיים את הספר "קריאות בכתבי הקודש" בהצלחה רבה. בשנת 1893 נסע ב. ב. ניומן מפלורידה לג'מייקה כדי לקחת על עצמו את הפיקוח על עבודת השיווק בהיעדרו של מר ארנולד. מר אוונס ומר הקט נסעו גם הם לאיי הודו המערבית באותה שנה, כדי לעסוק בענף זה של העבודה. בחודש מאי נכנס הפסטור הייזמר ואשתו [432] לשדה זה כדי לעבוד ככל שהדרך תתאפשר. זמן קצר לאחר מכן חזר מר ארנולד, הפעם כדי לשווק ספרים העוסקים בנושא הבריאות. עד יולי 1895 נמכרו ספרים מסוג זה בג'מייקה לבדה בסכום של 8,200 דולר, בעוד שמכירת הספרים הדתיים הסתכמה ב-7,654 דולר, או סך הכל 15,854 דולר. הפצת כמות כה גדולה של ספרות סייעה רבות להקמת כנסייה מאורגנת היטב בקינגסטון, המונה 75 חברים, ולפתיחת דרכים לפעילות פסטורלית בחלקים אחרים של האי.

GSAM 432טרינידד

GSAM 432.1העבודה כאן החלה באופן דומה לזה שבג'מייקה. בשנת 1889 הוזמנו מר פ. ב. גרנט ואשתו לבקר באי במטרה להציג את הספרות של עדתנו, ובהזמנה הצטרפו אליהם זמן קצר לאחר מכן הפסטור פלאוורס ואשתו כדי לפעול ככל שהדרכים נפתחו. הם זכו להצלחה רבה, עד שהפסטור פלאוורס לקה בקדחת, שגרמה למותו ב-29 ביוני 1894. הפסטור א. ו. וובסטר נבחר כיורשו, והוא הפליג מניו יורק באוגוסט 1895.

GSAM 432.2בשנת 1896 היו העובדים באיי הודו המערבית כדלקמן: בג'מייקה, הפסטור א. ג'. הייזמר ו-ו. ו. איסטמן, ומספר מפיצים באיי בהאמה. באנטילים הקטנים, שם פעלו הפסטור א. ואן דוסן ואשתו, יחד עם ס. פ. פרמלי ואשתו כעובדי כתבי הקודש, ומר בין ומר הקט כמפיצים. בטרינידד, הפסטור א. ו. וובסטר ואשתו, יחד עם העלמה סטלה קולווין כמיסיונרית רפואית. התוצאות — מאה ועשרה שומרי שבת בג'מייקה, וחמישים שומרי שבת בטרינידד, שהתרכזו סביב קוּוָה; כנסייה אחת בברבדוס, וקבוצה אחת באנטיגואה, באנטילים הקטנים.

GSAM 432אמריקה המרכזית

GSAM 432.3הפסטור פ. ג'. האצ'ינס ואשתו עזבו את ארצות הברית לאיי ביי ב-16 בנובמבר 1891. באותה עת היו, [433] בעיקר ברואטן, כעשרים אנשים ששמרו את השבת של הדיבר הרביעי על פי עשרת הדיברות, לאחר שתשומת לבם הופנתה לראשונה לאמת זו באמצעות חומר קריאה שנשלח אליהם בדואר. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1894, ו. א. מילר ואשתו עזבו את קליפורניה ועברו לבונאקה, שם הצטרפו לעבודה החינוכית כמורים בבית ספר שנפתח ב-4 ביולי 1894, במבנה בית ספר שהוקם על ידי אדוונטיסטים של היום השביעי. מספר התלמידים בסמסטר הראשון עמד בממוצע על שלושים וארבעה. בשנת 1895 הוכרז כי בית הספר עומד על רגליו, שכן מספר התלמידים עלה לארבעים וחמישה.

GSAM 433.1בוועידה הכללית שנערכה בשנת 1895, דיווח הפסטור האצ'ינס על מאה אנשים באיים שצייתו לבשורה, והוא גם ציין כי הוקמו שני בתי תפילה בבעלות אדוונטיסטי יום השביעי. בשל המחסור בקרקע, שהייתה לפיכך יקרת ערך לעיבוד, אחד מבתי התפילה הללו נבנה מעל המים. שני מבנים אלה ובית הספר הועברו בכתב בעלות לאגודת הוועידה הכללית. שווי נכסי הוועידה באי הוערך ב-1,789.60 דולר. סכום מכירות הספרים עד שנת 1895 עמד על 2,243 דולר.

GSAM 433ספינה קטנה למרכז אמריקה

GSAM 433.2לאחר שהוועידה הפנתה את תשומת לבה לנוחות וליתרונות שבבעלות על ספינה קטנה שתאפשר הובלת מיסיונרים מאי לאי, הוחלט בהצבעה לבנות ספינה כזו לצורך העבודה באיי ביי, במחיר שלא יעלה על 3,000 דולר.

GSAM 433.3בשנת 1896 היו רק ארבעה עובדים במרכז אמריקה: הפסטור פ. ג'. האצ'ינס ואשתו, והפסטור ג'. א. מורו ואשתו בהונדורס הספרדית. בבליז, בירת הונדורס הבריטית, הייתה קבוצה של מאמינים ששמרו את יום השביעי בהתאם לדיבר הרביעי. רוב העבודה בשדה זה בוצעה [434] באיים של הים הקריבי. שם נמכרו ספרים בשווי של כמה אלפי דולרים, ושישים אנשים שמחו באמת שבבשורת המלאך השלישי.

GSAM 434מותו של הפסטור האצ'ינס

GSAM 434.1כ-12 שנים עבד הפסטור פ. ג'. האצ'ינס בנאמנות ובמסירות רבה בשדה מרכז אמריקה. לבסוף כשל כוחו, והוא נכנע למחלה. כעת הוא נח בשינה, וממתין לקריאתו של האדון — הקריאה שתעיר את הנאמנים.

GSAM 434דרום אמריקה

GSAM 434.2הדעות של האדוונטיסטים של היום השביעי הוצגו לראשונה בדרום אמריקה באמצעות הדפוס. באוקטובר 1891 החלו האדונים סניידר, סטאופר ונוולין את עבודתם כמפיצים בארגנטינה. בשנת 1893, בהצבעת הוועידה הכללית, הצטרף הפסטור פ. ה. ווסטפל מאילינוי, פסטור גרמני, לעבודה בשדה המיסיון הזה, ובשנת 1894 נסע פרנק קלי מקליפורניה לארצות הברית של קולומביה כמיסיונר המממן את עצמו. כמה חודשים לאחר מכן הצטרפו אליהם עובדים נוספים, וכך הונחה אבן הפינה למיסיון החדש הזה. בשנת 1896 נמסר הדו"ח הבא בנוגע לעבודה בשדה זה: בצ'ילה יש פסטור אחד, הפסטור ג. ה. באבר, שהגיע ב-19 באוקטובר 1895; ושני מפיצים, פ. ו. ריצ'רדס ופ. ה. דייוויס. בארגנטינה יש גם שני פסטורים, פ. ה. ווסטפל וז'אן ווילומייה; ושני מפיצים, או. אופגרד ו-ס. א. נוולין. מלבדם ישנם ארבעה עובדי כתבי הקודש: לוסי פוסט, מר וגברת סניידר, וג'ון מקארתי. בברזיל יש שני פסטורים, הפסטור ה. ו. ת'רסטון ופסטור פ. ה. גראף; ושלושה מפיצים, א. ב. סטאופר, ג'. פ. ו-ג'. א. ברגר. בגיאנה הבריטית יש שני פסטורים, הפסטור ו. ג. נילנד והפסטור פ. גידינגס; ושני מיסיונרים רפואיים, ד"ר ב. ג'. פרקוויט ואשתו. [435]

GSAM 435.1בשנת 1896 נמכרו בצ'ילה ספרים בשווי אלף דולרים, ושלושים שומרי שבת קיבלו את השבת ואת האמיתות הנלוות אליה לאחר שקראו את הספרות שנרכשה מהמפיצים. בברזיל ובארגנטינה נמכרו ספרים בסכום של עשרת אלפים דולרים; ומה שהיה טוב עוד יותר, היו מאה אנשים ששומרים את השבת. הוקמו כנסייה אחת וחמישה בתי ספר לשבת. בארגנטינה היו שלוש כנסיות מאורגנות, בבואנוס איירס, בקרספו ובסן כריסטובל, בהתאמה. הייתה גם כנסייה מאורגנת אחת בגיאנה הבריטית, וחמישים שומרי שבת, מה שהביא את המספר הכולל של אדוונטיסטי יום השביעי בדרום אמריקה למאה וחמישים.

GSAM 435האגודה המיסיונרית הדרומית

GSAM 435.2למען הדיוק, לא ניתן לכנות אגודה זו "זרה", אף על פי שהיא עוסקת בהפצת הבשורה בקרב עם זר (אפריקאים) בארצנו. הערכה רבה על התוצאות שהושגו עד כה מגיע למאמצים הנחושים של הפסטור ג'. א. ווייט, תחת ברכת אלוהים.

GSAM 435.3בחורף 1893, כאשר כיהנתי כנשיא ועידת אילינוי, הגיע אליי הפסטור ווייט כשהוא נושא על כתפיו נטל כבד של דאגה לאוכלוסייה השחורה במדינות הדרום. מכיוון ששהה מספר שבועות בשיקגו, ביקש את הזכות לפעול למען האוכלוסייה השחורה המתגוררת בעיר. בקשתו נענתה בשמחה רבה, ושם החלה למעשה עבודתו למען העם האומלל הזה.

GSAM 435ספינת המיסיון של הפסטור ווייט

GSAM 435.4מאותו זמן הוא התפלל ותכנן את פעילותו בשדה הדרומי. ככל שלמד, תוכניותיו הבשילו, והגיעו לשיאן בבניית ספינה ליד אגם מישיגן, שנקראה "מורנינג סטאר". מצויד ב"בית-אל" הצף הזה, הוא נסע לשיקגו, ומשם במורד נהרות אילינוי ומיסיסיפי, והגיע לוויקסבורג, מיסיסיפי, ב-10 בינואר 1895. כאן, עם כמה שותפים, הוא החל בעבודתו על אדמה בתולה. [436]

GSAM 436פעילותה של האגודה המיסיונרית הדרומית

GSAM 436.1אנו מצטטים מתוך דו"ח שהגיש הפסטור ווייט בוועידה הכללית, ב-9 באפריל 1903, המפרט את תוצאות העבודה ומציג את מצב פעילות המיסיון הדרומי באותו מועד:—

GSAM 436.2"האגודה שלנו הקימה ומפעילה כיום חמישה בתי ספר במיסיסיפי... בתי ספר אלה ממוקמים בוויקסבורג, ביאזו סיטי, בקולומבוס ובג'קסון... עובדינו גם קידמו מאמצים בנאשוויל, בממפיס ובאדג'פילד ג'נקשן, בטנסי, וכן בלואיוויל ובבולינג גרין, בקנטקי.

GSAM 436עובדים בדרום

GSAM 436.3"נכון לעכשיו ישנם עשרים ושבעה עובדים במחלקות השונות של האגודה. חמישה פסטורים מוסמכים הוכשרו במסגרת פעילותה של האגודה המיסיונרית הדרומית... שלושה-עשר מורים הוכשרו בדרכים שונות לעבודתם... צעיר אחד לומד מטעם האגודה לקראת תואר ברפואה במכללת מהרי לרפואה בנאשוויל, ואחר זוכה לסיוע בלימודיו באותה המכללה... הוכשרו כמה עובדי כתבי הקודש טובים. חלק מהמורים הופכים גם הם לעובדים מיומנים בתחום זה.

GSAM 436הספינה "מורנינג סטאר"

GSAM 436.4"ה'מורנינג סטאר' היא רכושי האישי, שנבנתה מכספי שלי. יתר על כן, כל הוצאות התפעול של ספינה זו שולמו מהכנסתי האישית. אוסיף ואומר כי הוצאות המחיה על הספינה שולמו תמיד על ידיי. לעתים קרובות מנה המיסיון בין עשרה לשמונה עשר אנשי צוות... אפילו משכורותיהם של כל העובדים שהועסקו על ידי האגודה במשך שנים לא נלקחו מתרומות, אלא מהכנסתי האישית. [437]

GSAM 437כיצד הגיע הכסף למיסיון בדרום

GSAM 437.1"ייתכן שתעלה השאלה: 'מאיפה השגתם את הכסף הזה?' האדון נתן לנו אותו. יצאו לאור כמה ספרים קטנים. תחילה 'המדריך לבשורה', שתוכנן במקור לשימוש בהוראת האנשים השחורים. ציפינו למכירת כמה אלפי עותקים, אך להפתעתנו נמכרו כמעט מיליון עותקים.
GSAM 437.2“אמי [הגברת א. ג. ווייט] סייעה לנו עם הספר ‘המשיח מושיענו’, שנמכרו ממנו שלוש או ארבע מאות אלף עותקים. נמכרו שתיים או שלוש מאות אלף עותקים של ‘הסיפורים הטובים ביותר’. ההערכה היא שמספר עותקי הספר ‘המלך הבא’ שהופצו מספיק כדי ליצור עמוד בגובה ארבעה מיילים. מתמלוגים של ספרים אלה, בנוסף לניהול מיזמים וענפי עבודה רבים אחרים, בנינו את הספינה ‘מורנינג סטאר’.”

GSAM 437במדינות רבות

GSAM 437מקסיקו

GSAM 437.3עבודתנו במדינה זו החלה בשנת 1894, עם הקמת מיסיון רפואי בגוודלחרה. בשנת 1896 דווח על צוות העובדים כדלקמן: הפסטור ד. ט. ג'ונס ואשתו, שהיו אחראים על המיסיון. צוות ההוראה כלל את אורה א. אוסבורן, את גברת א. קופר, את קייט רוס ועוזר מקומי. המיסיונרים הרפואיים היו ד"ר ג'. א. ניל, א. קופר, גברת א. ג'. רייס, גברת ברטלט וגברת רייצ'ל פלאוורס. ארבעים חולים ביום פקדו את המיסיון, וארבעים תלמידים למדו בבית הספר של המיסיון. באותה עת נבנה בית הבראה חדש, בעלות של 12,000 דולר.

GSAM 437מרכז אפריקה

GSAM 437.4בשנת 1893 התקדם מפעל בשורת המלאך השלישי כה רבות, עד שוועדת הוועידה הכללית ראתה לנכון להמליץ על הקמת מיסיון במרכז אפריקה. לפיכך הוחלט בהצבעה: "שברגע שיהיה הדבר אפשרי, יוקם מיסיון במטאבללנד." בהתאם [438] להחלטה זו, בשנת 1894 נכנסה קבוצה של אדוונטיסטי יום השביעי לארץ זו ובחרה בחווה בשטח של 12,000 אקרים. בוועידה שנערכה בשנת 1895 נבחרו הפסטור ס. ב. טריפ ואשתו, ו. ה. אנדרסון ואשתו, והד"ר א. ס. קרמייקל לשמש כמיסיונרים בשדה המרוחק הזה. הם החלו מיד בהכנות לקראת המסע הארוך, ולאחר הפלגה מוצלחת הגיעו ליעדם ב-26 ביולי 1895.

GSAM 438חוף הזהב

GSAM 438.1במשך מספר שנים הגיעה קריאת העזרה המקדונית אל האדוונטיסטים של היום השביעי מהחוף המערבי של אפריקה. קריאת פרסומי האדוונטיסטים עוררה עניין באמת, אך רק בשנת 1894 או בסביבותיה נשלחה עזרה. אז הוזמנו הפסטור סנפורד ומר רודולף על ידי ועדת הוועידה הכללית לקחת על עצמם את העבודה שהמתינה זמן כה רב. הם נכנסו לשטח בלהט ובאומץ. אך זמן קצר לאחר מכן, הפסטור סנפורד לקה בקדחת, שהייתה כה נפוצה באזור עד כי הארץ מכונה "קבר האדם הלבן". הוא סבל משלושה התקפים, ואז, כדי לשרוד, נאלץ לשוב לאמריקה. אחרים נשלחו לחוף המערבי, ביניהם הפסטור ד. יו. הייל, ג'ורג' פ. קר ואשתו, וג. פ. ריגס. אולם, האחרון נחלש כל כך מהמחלה, עד כי לא הייתה כל תקווה לחייו, והוא נמלט לאנגליה בתקווה שהשינוי באקלים יועיל לו; אך הוא וחבריו התאכזבו, שכן מצבו הלך והחמיר, ולבסוף הוא נפטר ונקבר שם. גם הוא ממתין לבואו של נותן החיים.

GSAM 438הודו

GSAM 438.2ב-12 בינואר 1890 הפליג הפסטור האסקל מנמל דרבן, בחוף הדרום-מזרחי של אפריקה, לכיוון כלכותה, הודו, סין ויפן. לפני תאריך זה הצטרף אליו פרסי ט. מגאן, מזכירו. מטרת המסע להודו הייתה "סיור מקדים" לאיסוף מידע שיאפשר להם לתת ייעוץ והדרכה כאשר יתחילו פעולות מיסיונריות [439] פעילות של אדוונטיסטי יום השביעי באזור זה. מתוך כוונה להקים מיסיון בהודו, המליצה הוועידה הכללית בשנת 1893 שוויליאם לנקר ייסע לאותה ארץ כמפיץ ספרים. בהתאם להמלצה זו, הוא נסע להודו והציג את הספרות של האדוונטיסטים של היום השביעי. במועד מאוחר יותר דיווח מר לנקר כי הוא וארבעה אנשים נוספים ערכו, עד שנת 1896, פעילות מכירה מדלת לדלת באזורים שונים בהודו, ומכרו פרסומים בשווי 10,000 דולר. כדי להמחיש את העניין שעוררו הספרים שנמכרו, הוא הוסיף וסיפר כי בעת שערך קמפיין מכירות בסביבות מדראס, בחוף המערבי של הודו, "מטיף מקומי הלך ברגל שישים מייל כדי לרכוש עותק של הספר 'מחשבות על דניאל וההתגלות'".

GSAM 439ג'ורג'יה בורוס בהודו

GSAM 439.1בשנת 1895 עזבה העלמה ג'ורג'יה בורוס את קליפורניה בדרכה להודו. עם הגעתה לשם החלה מיד בלימוד השפה הבנגלית, ועד מהרה הצטרפה לעבודת המיסיון. עד שנת 1896 החלו מספר אנשים לקיים את שבת האדון בזכות הקשר עם עובדינו.

GSAM 439.2העובדים בשטח בשנת 1896 היו הפסטור ד. א. רובינסון ואשתו. העלמה מיי טיילור והעלמה ג'ורג'יה בורוס היו עובדות כתבי הקודש. מר לנקר ומר מאסטרס היו מפיצים. הושג מבנה מתאים לבית המיסיון, והופנו קריאות למולדת בבקשה לרופאים, אחיות ועזרה נוספת כדי לעמוד בדרישות שהוטלו עליהם. לקריאה זו נענה הפסטור בראון, יחד עם אחרים. הוא והפסטור ד. א. רובינסון נפטרו בקרמטר, בנגל, הודו, בסוף דצמבר 1899.

GSAM 439הוואי, איי סנדוויץ'

GSAM 439.3בשנת 1884 יצאו מר לה רו והנרי סקוט, על חשבונם, כמיסיונרים להוואי. הם החלו את עבודתם בעבודת מיסיון אישית ובמכירת ספרים. [440] הדבר עורר עניין כה רב באי, עד שהוועידה הכללית, בנובמבר 1885, הצביעה כי הפסטור ויליאם היילי ייסע בעונה הבאה להוואי כדי לפעול שם, וכי תתבקש ועידת קליפורניה להשאיל אוהל למטרה זו. כך, מצוידים כראוי, ערכו הפסטור היילי ואלה שכבר היו באי אסיפות באוהל במהלך קיץ 1886. כתוצאה ממאמץ זה קיבלו מספר אנשים את הבשורה. מר לה רו נשאר בהונולולו עד שנת 1889, אז הפליג להונג קונג, סין.

GSAM 440הפעילות בקרב הסינים בהוואי

GSAM 440.1אך מעט מאוד פעילות פסטורלית התבצעה באי עד לכינוס הוועידה הכללית בחודש מרץ 1895, אז הוחלט בהצבעה כי "הפסטור גייטס ואשתו, יחד עם מר וגברת בראנד כמורים לקהילה הסינית, ייסעו להונולולו כדי לעסוק בעבודה מיסיונרית". עבודת ההוראה החלה מיד, והפסטור גייטס, אף על פי שמצבו הבריאותי היה רופף, עשה כמיטב יכולתו לקידום העבודה. רופא ואחיות הצטרפו עד מהרה למיסיונרים, והעבודה בתחום זה של הבשורה החלה היטב.

GSAM 440סיכום פעילות המיסיונים, 1 בינואר 1903

GSAM 440.2הדו"ח של מזכיר המיסיון הזר, שהוגש ב-31 בדצמבר 1902, מציג את פעילות הבשורה מחוץ לארצות הברית כדלקמן:—

GSAM 440.3ועידת האיחוד האוסטרלית, המורכבת מהוועידות של ויקטוריה, ניו סאות' וויילס, ניו זילנד, קווינסלנד, דרום אוסטרליה, טסמניה ומערב אוסטרליה.

GSAM 440.4הוועידה הכללית האירופית, המורכבת מהוועידה של האיחוד הגרמני, מערב גרמניה, מזרח גרמניה, דרום גרמניה, הולנד ובלגיה הפלמית, אוסטרו-הונגריה ומדינות הבלקן, שווייץ הגרמנית, דרום רוסיה, צפון רוסיה ורוסיה המרכזית.

GSAM 440.5ועידת האיחוד הסקנדינבית, המורכבת מדנמרק, נורווגיה, שוודיה, פינלנד ואיסלנד. [441]

GSAM 441.1ועידת האיחוד הבריטית, הכוללת את צפון אנגליה, דרום אנגליה, אירלנד, סקוטלנד וויילס.

GSAM 441.2ועידת האיחוד הצרפתי-לטיני, הכוללת את שווייץ הצרפתית, צרפת ואיטליה.

GSAM 441.3המיסיון המזרחי, הכולל את מצרים, סוריה וטורקיה.

GSAM 441.4ועידת האיחוד הדרום-אפריקאי, הכוללת את מושבת הכף, נטאל-טרנסוואל, בסוטולנד ומטאבללנד.

GSAM 441.5שונות: ברמודה, ברזיל, גיאנה הבריטית וההולנדית, מרכז אמריקה (דרום), סין, פיג'י, הודו, ג'מייקה, יפן, האנטילים הקטנים, מקסיקו, ניאסלנד, פיטקירן, פורטו ריקו, ריו דה לה פלטה, ררטונגה, סמואה, איי החברה, סומטרה, טונגה, טרינידד, החוף המערבי (דרום אמריקה) והחוף המערבי (אפריקה).

GSAM 441.6מספר העובדים הפעילים בשדות השונים הללו, כולל פסטורים, בעלי רישיון, עובדי כתבי הקודש, קולפורטרים ומפיצים, הוא 754.

GSAM 441נקודות אסטרטגיות שהוקמו

GSAM 441.7מתוך התיאורים הקצרים הללו בנוגע למיסיונים שלנו, אנו יכולים לומר, כפי שאמר מזכיר המיסיונים בחו"ל בשנת 1896:

GSAM 441.7"כעת, כאשר הבשורה תופסת עמדות אסטרטגיות כמעט בכל חלק של העולם, אלוהים, בכוחו האינסופי, יכול לבצע מלאכה גדולה ועוצמתית תוך זמן קצר מאוד. הוא יקצר את מלאכתו בצדק." [442]

Notes

  1. רומים 15:21. ↩

הערה

חזרה